ביום רביעי בשעה 2:15 התעוררתי בלילה עם ירידת מים.

הגענו למיון וכמובן... אין צירים ויש פתיחה רק של 2 ס"מ.

הכניסו אותי לחדר לידה ונתנו לי זירוז... ויאללה מחכים לפתיחה...

ביום רביעי בשעה 2:15 התעוררתי בלילה עם ירידת מים.

הגענו למיון וכמובן... אין צירים ויש פתיחה רק של 2 ס"מ.

הכניסו אותי לחדר לידה ונתנו לי זירוז... ויאללה מחכים לפתיחה...

בפתיחה של 4 כבר לקחתי אפידורל כי הצירים כבר הלכו והתחזקו ואמרתי לעצמי למה לסבול אם אפשר שלא?

נתקעתי כמה שעות עם פתיחה של 4 עד שפתאום הצירים ממש התחזקו וכשהמיילדת בדקה הפתיחה היתה כבר 8 ס"מ ומיד אח"כ הגיעה פתיחה מלאה ויאללה קדימה נשאר רק ללחוץ!

רק שמשום מה לא הרגשתי שום צירי לחץ (שום צורך ללחוץ) ובכל זאת בצירים לחצתי אבל הראש לא רצה לצאת ולאט לאט היתה האטה בקצב הלב של העובר אז היא לא רצתה לקחת סיכון והחליטה להתערב בואקום.

מרגע הואקום תוך 3 לחיצות והגורה היתה בחוץ!! ויש לציין שלא הרגשתי כלוםםםםםם לא את הראש יוצא ולא שום דבר ובנוסף גם לא חתכו אותי שזה הכי מוזר כי המיילדת אמרה לי שבלידת ואקום תמיד חותכים.

היה לי ממש חתך קטן בשפתיים שהיו צריכים לתפור וזהו... איזה יופי! אז זהו שלא...

אני מחכה על המיטה כדי שיתפרו את החתך הקטן הזה ואני רואה שאף אחד לא עושה את זה עד שכבר שאלתי מה קורה? למה לא תופרים? מה? מחכים עד שההשפעה של האפידורל תעבור?

בסופו של דבר הגיעה הרופאה כדי לתפור לי את החתך הקטן הזה ומשום מה לא יודעת למה היא החליטה לעשות לי עוד בדיקה ואגינלית לראות שהכל תקין (למרות שכבר עשו את זה כשבדקו שהשליה יצאה במלואה).

ואז, היא מצאה שטף דם בדופן הנרתיק בגודל של גולה קטנה.

הרופא החליט לקחת לי ספירת דם כדי לבדוק מה מצב ההמוגלובין ואז לראות מה עושים ושיכול להיות בכלל שהשטף דם הזה יתנקז מעצמו.

הגיעה הספירת דם והתוצאות לא היו טובות, ההמוגלובין צנח לי... אז החליטו לתת לי מנות דם.

אחרי שעתיים אולי, הרגשתי כאבי תופתתתתתתתתת והייתי בטוחה שזה מהטחורים כי המיילדת אמרה לי שיצאו לי (לא מפתיע אחרי כל הלחיצות ובמיוחד שלא ממש מרגישים בגלל האפידורל) אבל מה מתברר? שהכאבים הם בכלל לא מהטחורים אלא מהשטף דם הזה שהלך וגדל ונהיה בגודל של כדור!!! וכבר היה אפשר לראות אותו מפתח הנרתיק. ברגע זה כבר לא היססו והכניסו אותי לחדר ניתוח כדי לנקז את השטף דם.

שעה ניתוח ויצאתי כמו חדשה!

ברוך השם הכל בסדר והמזל שלי הוא שגילו את זה בחדר הלידה ולא אחרי.