למרות המלצת הרופא להגיע לביקורת בבי"ח ביום שישי (יומיים לסוף ה- 42) החלטתי שזה לא יום מתאים ונשארתי בבית (נקיונות, בישולים וכו´).

למרות המלצת הרופא להגיע לביקורת בבי"ח ביום שישי (יומיים לסוף ה- 42) החלטתי שזהלא יום מתאים ונשארתי בבית (נקיונות, בישולים וכו´).
בלילה התעוררתי מהתחלה שלצירים, רחוקים מאד, אבל צירים, לפנות בוקר הצלחתי להרדם והתעוררתי בשעה 8 עםהילדים. החלטנו כי הקטון ישאר איתי בבית והגדולים ילכו לביה"כ כדי שיהיה מי שיזעיקבמידת הצורך, אבל מיד שמתי לב שיש צירים כל חמש דקות והבעל נשאר בבית.
התחלתילהתארגן לקראת יציאה ונסענו לבי"ח כרמל בחיפה.
הגענו ואני עדיין עם צירים כל חמשדקות ובביה"ח בבדיקת us מתברר שהצירים לא משמעותיים ופתיחה בסה"כ 1 ס"מ אבל ישמיעוט מים והוחלט להשאיר אותי לזירוז עם בלון כאשר לאחר 12 שעות אתחיל לקבל גםפיטוצין.
הזירוז התחיל בשעה 8 בערב. לאחר כשעתיים וחצי כבר נפלט מעצמו והפתיחההיתה 4 ס"מ אבל עדיין אין מחיקה מלאה. הוחלט להתחיל עם חוקן, להעביר אותי לחדר לידהכדי להמשיך עם פיטוצין. עברתי חוקן, התקלחתי ועברתי לחדר הלידה, שם חיברו אותילמוניטור ואחרי כשעה כבר היו צירים רצופים יותר וחזקים יותר מה שגרם לרופאה להסכיםאיתי שאין צורך בפיטוצין. כעבור עוד כחצי שעה כשהצירים כבר היו כואבים יותר (לארציתי אפידוראל) נבדקתי שוב ולדאבוני חוץ ממחיקה מלאה הייתי עדיין בפתיחה של 4 ס"מ.אחת המילדות (אפרת המקסימה) הציעה לי ללכת לעשות מקלחת חמה וסיבוב קצר במחלקה. כאשרחזרתי עם ידיעה ברורה שאני רוצה משכח כאבים התברר שאני בפתיחה של 8 ס"מ, לאחר מכןהכל התגלגל במהירות. המילדת השניה (גאולה) הודיעה לי שאין זמן למשכח ושהיא נותנת ליזריקת פאפאברין שתביא לפתיחה מלאה, מה שקרה תוך חצי דקה. המילדת פתחה את ערכתהלידה, ארגנה את המיטה, הבעל החזיק ברך אחת, עם הרגל השניה נשענתי על המילדת ותוךכמה לחיצות בודדות (הצילו, אני לא יכולה, אני יודעת שהוא יוצא, הנה אני לוחצת...)הבובון הקטן היה בחוץ במשקל 3.250 ק"ג בלי חתך ובלי קרעים.
על ההמשך בביה"חבחיפה תחת אזעקות וקטיושות אספר בזמן אחר. כעת אנחנו בבית, יושבים בממ"ד ישנים כולםביחד (טוב, כמעט, אין מקום לכ-ו-ל-ם אז זה אני עם עוד שלושה ילדים. הבעל והבכורישנים בחדר הסמוך ומצטרפים לעת אזעקה). הבובון יונק במרץ: מתמלא בצד אחד ומתרוקןבצד השני.