כשהגעתי לתאריך הלידה המשוערכבר הייתי מיואשת, הרגשתי כבדה עייפה וכבר רציתי לפגוש את הנסיכה.
ניסיתי הכלרפרקסולוגיה, הליכות, סקס... שום דבר לא עזר.

הייתי בטוחה שאני אלד כבר בשבוע 38 אבל לנסיכה שלנו היו תוכניות אחרות .
כשהגעתי לתאריך הלידה המשוערכבר הייתי מיואשת, הרגשתי כבדה עייפה וכבר רציתי לפגוש את הנסיכה.
ניסיתי הכלרפרקסולוגיה, הליכות, סקס... שום דבר לא עזר.
התיעצתי עם חברה שלי שהיא דולהוהיא נתנה לי תרופה הומאופטית שהתפקיד שלה לגרום לצירים למרות הטעם המגעיל הייתימוכנה לנסות כל דבר, התחלתי לשתות מיום חמישי בערב כשביום שישי כבר שתיתי כלשעתיים.
ביום שבת בבוקר קמתי בסביבות חמש בבוקר ולא הצלחתי להירדם, התחלתילהרגיש שמשהו מתחיל אבל היתי פסימית לאט לאט הבנתי שכנראה מתחילים צירים והערתי אתאספי שכדי להתחיל לתזמן כי נראה לי שהגיע הזמן.
התחלנו לתזמן ואכן היו צירים אבללא סדירים לפעמים כל עשר דקות לפעמים כל 8 דקות ציר אחד ארוך כואב ציר אחר קצר לאכואב חיכינו שהזמן של הצירים יתקצר והתלבטנו אם להתחיל להתארגן.
בנתיים התקשרתילאמא ואמרתי לה שתתחיל להתארגן לנסיעה אלנו והתקשרתי לחברה שלי להגיד לה שברגע שנצאלב"יח נודיע לה שתבוא בנתיים לשמור על הבנות.
בשעה שבע וחצי שאני עוד מתלבטת אסףרואה שיש צירים שדי כואבים לי ומחליט לא לקחת סיכון אנחנו מתארגנים וקוראים לחברהשלי.
בדיוק כשאנחנו באים לצאת הבנות מתעוררות ואנחנו מספרים להם שאמא הולכתלהביא להם תינוקת חדשה הביתה , במהלך הנסיעה שהיא די קצרה אסף נוסע יותרמהר מהרגיל ואני אומרת לו שאין צורך למהר זה לא יקרה כל כך מהר.
בשעה 8:20 הגענו לבי"חופתחו לנו תיק.
בשעה 8:30 אני נכנסת למוניטור שמראה צירים כל שתי דקות שוב חלקארוכים חלק קצרים חלק בכלל לא מורגשים, האחות מחליטה לבודק אותי ואומרת לי שיש ליפתיחה יפה של 5 הכל מחוק יפקעו לי את המים ואני יולדת מהר, אני ואסף הסתכלנו אחד עלהשני והינו די בהלם מה מו מי רק עכשיו הגענו....
בשעה 8:48 מקבלים אותנו בחדר לידה אניעולה למיטה והאחות רוצה לעשות לי עירוי, אני מבקשת שלא תעשה לי כי אני רוצה לנסותללדת בלי אפידורל ואז מתחילה הרצאה של של האחות שאם אני לא לוקחת אפידורל אני צריכהלחתום על טופס של לידה טבעית ושכדי לקחת לכל מקרה וכו.... באיזשהו שלב אני ואסף דיאיבדנו אותה .
בשעה9:07 בזמן שהיא מדברת אני אומרת לה שיש לי ציר ושאני מרגישה צורך ללחוץ היא עוצרתאת הנאום ובודקת אותי ואכן הגעתי לפתיחה של 9.5  היא מודיעה לי שהיא פוקעת לי אתהמים ואני מיד יולדת ושאין ספק שהנאום היה מיותר חחח .
בשעה 9:15 היא פוקעת לי את המים המיםהיו מקוניאלים ( ליה החליטה לעשות קקי בדיוק לקראת היציאה והמפגש עם אמא ואבא) היאקוראת לרופא כי זו הפרוצדורה ואז אני מתחילה עם הלחיצות.
אני לוחצת ומצד אחדצועקת מרוב כאב ומצד שני בוכה לאחיות שלא נעים לי שאני צועקת(האחות מנסה להרגיע אותי ואומרת לי מתוקהאת יולדת טבעי זה בסדר גמור לצעוק).
בשעה 9:20 ליה יצאה החוצה ההרגשה כשהיאיוצאת שהכל פתאום משתחרר ולא כואב יותר היא מדהימה מיד הניחו אותה על הבטן שלי,אחרי כמה דקות ניתקו אותה ממני ניקו אותה והביאו לי אותה להנקה.
אין ספקשההנקה מיד לאחר הלידה כשהיא קרובה אלי יוצרת חיבור מדהים, זה אחד הרגעים המרגשיםוהמיוחדים בחיי.
כמו שההריון היה מיוחד כך גם ליה ילדה מיוחדת מאוד אני נהנת מכלרגע ורגע איתה בחופשת לידה, היא פשוט מלאך מחייכת לכולם ואפילו קצת מברברת. .