סיפור הלידה של ספיר

ביום שני 2/7/07 הייתי בביקור שגרתי אצל רופא הנשים שלי {בשבוע 39 }

במוניטור ראו צירונים קטנים וחלשים אך סדירים .. ללא שום כאב מבחינתי ..

{זה מה שהיה גם בחלק  מהמוניטורים הקודמים אז לא התרגשתי ..}



סיפור הלידה של ספיר

ביום שני 2/7/07 הייתי בביקור שגרתי אצל רופא הנשים שלי {בשבוע 39 }

במוניטור ראו צירונים קטנים וחלשים אך סדירים .. ללא שום כאב מבחינתי ..

{זה מה שהיה גם בחלק  מהמוניטורים הקודמים אז לא התרגשתי ..}

המשכתי בסידורים הרגילים שלי ..הכנתי עוגיות ושנצילים והקפאתי בקופסאות .. שיהיה לשעת הצורך !

רק לא שיערתי לעצמי שזה יהיה כ"כ קרוב ...

בשעה 11 בערב הרגשתי קצת התחזקות בכאבי הבטן הקטנים שבאו והלכו .. נכנסתי להתקלח והלכתי לישון , לא לפני שאמרתי ליוני שיהיה קשוב אליי בלילה אם נצטרך ... כי משהו מוזר קורה לי ואני לא יודעת מה ..

מה שהרגשתי היה מן משהו מציק כזה ומעצבן שלא נותן לי לישון .. {לא כאבים }

חשבתי שאולי אני ארדם ובבוקר אני אגלה שזה עוד אזעקת שווא .

הרגשתי כאילו אני צריכה לשרותים ונכנסתי מאה פעם אבל כלום ... פשוט לא יכולתי לישון .כך הגיעה השעה 4 בלילה הערתי את יוני ואמרתי לו שהולכים ומקסימום יגיו לי גברת עוד לא ... התקלחתי התלבשתי לקחתי את התיק .. העלתי את אלעד לאמא שלי .. ונסענו ..

הייתי בבית החולים בשעה 5 , חיברו אותי למוניטור חצי שעה .. ושם ראו את הצירונים הקטנים .. {להזכיר רק שלא כאבו לי רק הציקו לי קצת ...} הייתי בטוחה שאומרים לי ללכת הביתה .. ובבדיקה של הרופאה {בערך בשעה 6 }גיליתי להפתעתי שאני בפתיחה של 3.5 אצבעות.. שזה אומר לא הולכים הביתה , הלידה מתחילה אבל מה יהיה מתי ואך רק אלוהים יודע ! מהבדיקה נהיו לי כאבים יותר חזקים  .. ותוך כדי הקבלה שעושים לי לחדר הלידה במילוי טפסים וכו .. אני מרגישה שאני מתפתלת מכאבים .. הרגשתי מוזר הרי לפני שעה עוד הייתי בבית !!!!!!!

אחרי 20 דקות ארוכות נעמדתי והרגשתי כמה טיפות של מים יוצאות .. הרופאה  בדקה שוב ופתאום כל המים פקעו ... נבהלתי , הרגשתי שהכל הולך מהר מידי ..{ב"ה} ואן לי זמן לעקל ולהבין ... מיד לקחו אותי לחדר הלידה .השעה היתה כבר 6.5 .. בדקו לי שוב פתיחה וגילנו שכבר אני בפתיחה של 7 אצבעות !!!!!!!!

מה 7 ???? אני רוצה אפידורל ומהרררררררררר הכאבים כר היו בלתי נסבלים ממש התפתלתי במיטה כל 2 דקות הגיע ציר שהטיס אותי לשמים ... הכינו אותי ,שמו לי עירוי .. אבל המרדים בחדר ניתוח ! שזה אומר אן אפידורל ..  ואני צורחת מכאבים שאני רוצה אפידורל כי אן עוד הרבה זמן ... ואני לא מסוגלת ללדת בלי .. הכאבים היו נורא חזקים שהרגשתי את הנשמה יוצאת לי ... התחננתי לעוברית שלי .. ממי חכי קצת .. חיכית עד עכשיו תני לי עוד קצת עד שהמרדים יבוא ..אבל היא כ"כ רצתה לצאת אלינו שנדחקה יותר ויותר למטה עד לפתיחה מלאה ... באותו זמן היתה איתי מיילדת כ"כ רעה .. שבמקום להרגיע אותי רק הלחיצה אותי יותר כנראה היתה מתה ללכת כי סיימה משמרת ..יוני ראה שהיא לא נראת לו וראה כמה אני סובלת .. ניצל רגע שהיא יצאה החוצה .. וקרא למיילדת אחרת שבדיוק הגיעה ...והיא היתה כ"כ מתוקה , ניסתה להרגיע אותי והסבירה יפה שאן מרדים והיא תוכל לעזור לי וננסה ביחד וכו ... וכך ניסינו ביחד בחצי שעה ארוכה של כאבי תופת לעזור לראש של הנסיכה לצאת ..{היא נתקעה בתעלה או משהו כזה ..}היא ניסתה בלי לחתוך ישר ושמה שמן ועיסתה .. אבל זה כבר היה ארוך מידי כואב מעייף מתיש וכאבים מטורפים ! בסופו של דבר המיילדת ביצעה חתך קטן תוך כדי ציר כואב נורא ..ויוני עודד אותי כל הזמן ואמר לי יופי , תמשיכי , עוד קצת , שם עליי מגבת רטובה הביא לי לשתות .. והיה במתח נורא .. ואז הרגשתי לחץ איום ומן חום כזה עובר לי בין הרגליים ופתאום מן שחרור כזה מהיר .. והיא היתה מול העניים שלי .. יפיפיה מתוקה מדהימה ... ושהיא עדיין היתה מחוברת לחבל הטבור שמו אותה עליי ואבא חתך את החבל בגאווה .. א"חכ ניקו אותה שקלו ועטפו .. והגישו אותה לאבא הגאה שלה .. שהביט בה באהבה כ"כ גדולה ..

עשינו את זה ....