מאת: גב' ניבה קסטין, מיילדת – בי"ח ליס.

כל לידה, תהא אשר תהא הדרך בה התבצעה, כרוכה בהתמודדות גופנית ורגשית כזו או אחרת, ובראש וראשונה - בכאב פיזי.

השאלה מהו כאב העסיקה תמיד פילוסופים ואנשי מדע. האם ניתן למדוד את הכאב ולהשוות בין כאב מסוג אחד, לאחר? האם הכאב הוא תחושה אובייקטיבית, או סובייקטיבית? ומה עומד בבסיס יכולתו של אדם להתמודד עם הכאב - הכנה נפשית? אימון גופני? יכולת אישית?

מדוע אותו אדם מגלה, בנסיבות שונות, יכולת שונה להתמודד עם אותו כאב ממש?

בלידה ישנן מספר צורות שונות של התמודדות עם כאבים:

טכניקות נשימה והרפיה

שיטת נשימה והרפיה באופן מודע עשויה להיות יעילה ביותר, ולהשפיע על הלידה השפעה של ממש, שכן הנשימה עוזרת בהתמודדות עם כאב ומתח נפשי. אולם על מנת שהשיטה תצליח, יש לתרגל אותה לפני הלידה עצמה.

הנשימה מאפשרת לנו בזמן כאב לרפות את הגוף, לשחרר את רצפת האגן ולהגדיל את נפחו.

התרגול המוקדם יאפשר ליולדת להשתמש בנשימות באופן כמעט אוטומטי, ובכך יאפשר לה ספונטניות וזרימה עם הלידה, הגברת הפרשת הורמוני הלידה  והתקדמות הלידה.

תנועתיות ושינויי תנוחות

תנועתיות בלידה מקילה על היולדת בצורה משמעותית את ההתמודדות עם הכאב, ועל לפי הרפואה הסינית גם מסייעת לשחרר חסימות אנרגטיות.

שכיבה ממושכת בזמן הלידה כרוכה בכאב עז יותר, ועל כן פחות נסבל.  הניסיון מלמד, כי התמודדות עם כאב בלידה המתבצעת בתנוחות זקופות (ישיבה, עמידה, או כריעה), כמובן תוך  שילוב תנועה, קלה יותר מאשר בלידה המתנהלת בשכיבה.

תנוחות זקופות-אנכיות מאפשרות לתינוק להתכוונן טוב יותר כלפי האגן, ומסייעות לו להתקדם מהר יותר בתעלת הלידה. התנוחות האלה גם תורמות לשינוי הזוויות שבין מפרק הירך והאגן, ולמתיחה פסיבית של רקמות רכות, היוצרות פישוק  בין עצמות האגן. בנוסף, ככל שהתנועתיות רבה יותר מתגברת אספקת הדם לעובר.

תנוחות אפשריות בזמן הצירים הן רבות, וכדאי להכיר אותן עוד לפני הלידה ולתרגל אותן בבית, תוך שימוש בנשימות ובהרפיה.

על היולדת להיות קשובה לגופה, ללמוד להכיר אותו, ולנסות לרכז את תשומת ליבה במה שגופה מנסה לעשות. ריכוז זה  הופך אותה לגולש, אשר רוכב על הגל במקום להיסחף ולהישטף על ידו, ובכך יעניק לה חוויה של התקדמות משולבת בתחושה של הצלחה גופנית ומנטלית.

שימוש במים

מים נחשבים כמקור מרפא ומשכך כאבים, בעלי אפקט מרגיע ומעביר חום אותו ניתן לכוון למקומות כואבים בגוף.

במהלך השהות בבריכה או באמבטיה נהנים מתחושת ציפה ושחרור מלחץ על מפרקים וכלי דם. כאשר היולדת שוכבת במים על גבה, אין לחץ על כלי הדם הגדולים, ויש תחושה של הרפיה.

במים גם קל יותר לשנות תנוחות, מה שמאפשר ליולדת להרגיש חופשייה ובעלת שליטה על גופה.

המים עוזרים במיוחד בשלב המעבר, בפתיחה של 10-7 ס"מ. הם מפחיתים את מפלס החרדה ובכך מורידים את רמת האנדרנלין ומעלים את הפרשת האנדורפינים.

אפשר לצרף למים תמציות ארומטיות, להשמיע מוסיקה ולעמעם את האור.

רטיות חמות

הנחת רטיות חמות על הגב התחתון, הירכיים והפרינאום, תרגיע את הכאב שנוצר מלחץ הראש, ותרכך את הפרינאום לקראת יציאת התינוק.

קול ושירה

השימוש בקול משפיע לטובה על התפקוד הגופני והנפשי. כאשר אישה בהריון שרה, קולה מהדהד בתוך גופה ומשפיע גם על התינוק. כאשר היולדת משמיעה קולות נמוכים, תוך כדי הוצאת האוויר, היא יוצרת תהודה ומרפה את שרירי הבטן ורצפת האגן.

tens

מכשיר הפועל באמצעות זרמים חשמליים. אלה מפעילים לחץ על העצב, אשר משבש את הודעת הכאב למוח. היולדת מפעילה את המכשיר בעצמה, ובוחרת בדרגת העוצמה הרצויה לה מבין 10 דרגות עוצמה אפשריות. ניתן להסתובב עם המכשיר, והוא אינו מפריע למוניטור.

תמציות ארומטיות

שימוש בתמציות ארומטיות - חומרים נדיפים המופקים מצמחים - מסייעים להפגת מתחים, להפחתת כאבים ולקידום הלידה. התמציות מרוכזות, ריחניות מאוד והשפעתן חזקה. בשמנים משתמשים בדרך כלל באמצעות הרחה, שאיפת אדים או מריחה.

 שיאצו

השיאצו היא שיטת טיפול שמקורה ביפן, ועיקרה לחיצות על נקודות מסוימות לאורך קווי האנרגיה (מרידיאנים) שבגופנו. אמירה יפנית נפוצה גורסת ש"לב השיאצו הוא לב האם".

טיפול במגע בזמן הלידה מקל על היולדת להתמודד עם הכאב ומסייע לה להרפות את עצמה. יולדת שמתנסה בעיסוי לפני הלידה, מכירה טוב יותר את תחושת הרפיון  שטיפול גופני יכול להעניק.

השיאצו מתאים במיוחד ללידה, שכן הוא כולל מגעים באזורים שונים בגוף, שהיולדות כל כך זקוקות לו.

בטיפול במגע ובעיסוי חשוב מאוד להיות קשוב ליולדת ולצרכיה, לתת לה את התחושה שאנו איתה ובשבילה. בנוסף, עוזר המגע לבן הזוג להתחבר לחוויית הלידה.