אבחון של תקינות הרחם והחצוצרות

מה ההבדל בין היסטרוסקופיה וצילום רחם? מהי בדיקת ה"אקוויסט" ואיך היא משתווה לצילום רחם? האם מותר לקיים יחסים לאחר צילום רחם? תשובות לשאלות אלו ועוד בכתבה הבאה.



אבחון של תקינות הרחם והחצוצרות  

מאת: פרופ' דניאל זיידמן מח' נשים ויולדות, המרכז הרפואי ע"ש שיבא, תל-השומר בשיתוף עם אתרwww.baby4u.co.il


מה ההבדל בין היסטרוסקופיה וצילום רחם?

היסטרוסקופיה הינה בדיקה בה מחדירים סיב אופטי מבעד לצוואר הרחם לתוך חלל הרחם. הבדיקה מאפשרת מבט ישיר לתוך חלל הרחם ונותנת על כן את המידע המדויק ביותר על מצב חלל הרחם. צילום רחם מבוצע על ידי הזרקת נוזל שמכיל יוד ("חומר ניגוד") דרך צוואר הרחם ובדיקה בעזרת שיקוף תחת קרני רנטגן של מעבר הנוזל בחלל הרחם ובחצוצרות. היתרון הגדול של צילום הרחם על פני ההיסטרוסקופיה, הוא שניתן להעריך את מצב החצוצרות והימצאות הידבקויות סביבן באגן. שתי הבדיקות כרוכות באי נעימות קלה, לא מצריכות הרדמה וכרוכות בשיעור נמוך מאד של סיבוכים.


מהי בדיקת ה"אקוויסט" ואיך היא משתווה לצילום רחם?

בבדיקת אקוויוסט משתמשים בחומר נוזלי שמכיל תרחיף של חלקיקים זעירים וההדמיה נעשית בעזרת אולטראסאונד, לעומת זאת בצילום רחם משמש חומר ניגוד נוזלי שמכיל יוד וההדמיה נעשית בעזרת שיקוף עם קרני רנטגן. לטעמי, בדיקת צילום הרחם נותנת תמונה ברורה יותר של החצוצרות וסביבתן. יתרון נוסף של צילום הרחם הוא תיעוד טוב בהרבה, כלומר בעוד שאת צילומי הרנטגן שמתקבלים בעת צילום הרחם יכול לפענח כל מומחה לפריון, קשה להתרשם ממצב החצוצרות על סמך הצילומים שמתקבלים בעת בדיקת האקוויסט, והפענוח נעשה למעשה רק על ידי המומחה לאולטראסאונד. אני גם לא בטוח שבדיקת אקוויסט כואבת פחות מצילום רחם, מאחר וגם כאן יש תחילה להחדיר מפשק לנרתיק, לזהות את צוואר הרחם ולהחדיר בעדו צנתר עם בלון שמנפחים אותו בחלל הרחם, ואחר כך מזריקים דרכו נוזל.
ברור שלאקוויסט יש גם יתרונות. אין סכנה לנשים עם רגישות ליוד ונמנעת אפילו החשיפה המזערית לקרינה שכרוכה בצילום רחם. בכל מקרה בדיקת האקוויסט הינה בדיקה טובה, למרות שרוב המומחים לפריון (אולי לא המומחים לאולטראסאונד) עדיין סומכים יותר על תוצאות צילום הרחם.


מתי יש לבצע צילום רחם או היסטרוסקופיה?

את הבדיקות הללו להערכת חלל הרחם יש לבצע בימים שמיד לאחר שהסתיים הדמם הוסתי. במועד זה כבר אין דימום שיכול להפריע לביצוע הבדיקה והרירית עדיין דקיקה, כך שהדגמת החלל ברורה יותר. בכל מקרה לאחר הוסת ולפני ביצוע הבדיקה יש להקפיד להימנע מקיום יחסי מין לא מוגנים (כדי למנוע את הסכנה שהצילום או ההיסטרוסקופיה יבוצעו בעת שאת בהריון).


האם מותר לקיים יחסים לאחר צילום רחם?

דווקא מומלץ לקיים יחסי מין אחרי הצילום (לא לפני!!), מאחר והסיכוי להרות בסמוך לאחר "שטיפת" החצוצרות באמת עולה, וזה לא מיתוס.


אם מצאו בצילום רחם בעיה בחצוצרות האם עדיף לעבור לפרוסקופיה או לפנות ישר לטיפולי הפריה חוץ גופית?

הסיבה שהיפנו אותך לעבור לפרוסקופיה היא קודם כל לוודא שהאבחנה שנעשתה בצילום רחם מדויקת ונכונה. הסיבה השניה היא לראות האם החסימה ניתנת לתיקון ניתוחי, דבר שיאפשר לך להרות ללא טיפולי הפריה חוץ גופית.

לפרוסקופיה הינה פעולה ניתוחית שמבוצעת תחת הרדמה כללית ונמשכת כשעה (תלוי בממצאים). בדרך כלל שוהים בבית החולים מספר שעות עד יממה. הסיבוכים נדירים וההתאוששות אחרי הניתוח מהירה (כלומר תתעוררי עם צלקות זעירות בשיפולי הבטן ובטבור ועם מעט כאבים).

ההחלטה האם לבצע לפרוסקופיה או לעבור ישר לטיפולי הפרייה לעתים קרובות אינה פשוטה ומותנה בגורמים רבים.

בין היתר, הגיל שלך. ככל שאת צעירה יותר יש יותר הגיון לבצע לפרוסקופיה, שתיתן בידך אבחנה מדויקת יותר שתלווה אותך שנים רבות. בנוסף, לפרוסקופיה תאפשר לעתים ביצוע תיקון ניתוחי שעשוי לפתור לך את הבעיה לתמיד ולאפשר לך לחזור ולהרות ללא כל טיפול בעתיד. עם זאת, גם מומחים לניתוחים לפרוסקופים מודים שבמקרים של הידבקויות קשות סביב החצוצרות, הן נוטות לחזור לאחר הסרתן בניתוח, ועל כן הניתוח לא תמיד פותר את הבעיה.

שיקול נוסף הוא שיעור הביטחון באשר לאבחנה של בעיה בשתי החצוצרות והיכן בדיוק הבעיה. אם יש ספק באבחנה או שנראה שמדובר בבעיה שניתנת לתיקון בלפרוסקופיה יתכן ויש טעם לדחות את ההפריה החוץ גופית.

גם מספר הילדים שאת שואפת להביא משמעותי, מאחר והקופות מכסות רק מספר מוגבל של טיפולי הפריה.

מיומנות הרופא בשני הטיפולים חשובה גם כמובן, ומומחה ללפרוסקופיה יצדד בדרך כלל בפעולה מסוג זה בעוד שמומחה להפריה חוץ גופית יעדיף בדרך כלל "לפסוח" על הלפרוסקופיה.

הקופות לא יכולות לחייב אותך לבצע לפרוסקופיה, אך בשביל לקבל אישור לביצוע טיפולי הפרייה חוץ גופית את זקוקה להמלצה מתאימה מצד מומחי הפריון של הקופה.


מתי כדאי לעבור צינתור של החצוצרות ומתי לפרוסקופיה?

כאשר בצילום רחם מגלים חסימה בחצוצרה בצד שקרוב לחלל הרחם ניתן לנסות לפתוח את החסימה על ידי צינתור. הפעולה דומה לצילום רחם, ותחת שיקוף עם קרני רחם מנסים להחדיר צנתר זעיר (לעתים עם בלון בקצהו, כמו בצינתור של כלי הדם בלב) בעד פתח החצוצרה, וכך לפתוח את החסימה. לעתים קרובות הצינתור פשוט מוכיח שהיתה "חסימה מדומה", כלומר שהשריר שבדופן החצוצרה התכווץ ("ספאזם") בעת הצילום וכך נימנע מעבר של חומר הניגוד. לפרוסקופיה מומלצת כאשר יש חשד לחסימה של החצוצרות בפתח שמרוחק מחלל הרחם ומצוי באגן בסמוך לשחלות.