נשים רבות מתלוננות על הבדיקה הפולשנית לרחם והפורומים באינטרנט עמוסים  לעייפה בחוויות קשות. ד"ר יריב גדעוני מדגיש את חשיבות הבדיקה ונותן  לכן טיפ חשוב כיצד לעבור אותה בשלום

מאת: ד"ר יריב גדעוני, מומחה לפריון ומיילדות במרכזי בריאות האישה של הכללית, באדיבות אתר האינטרנט של "שירותי בריאות כללית"

 

 

בעיות פוריות יכולות לנבוע מהפרעה בביוץ, מבעיה זכרית (העדר זרע, ספירת זרע ירודה או פגיעה מורפולוגית בזרע) מבעיה מכאנית (במבנה הרחם, החצוצרות  והאגן) או ליקוי פוריות מסיבה בלתי ידועה. הפרעת ביוץ ניתן לשלול בעזרת אולטרה סאונד ובדיקות דם להורמונים.

 

בעיה  אצל הגבר ניתן לבדוק בבדיקת זרע ואילו בירור הבעיה המכאנית נעשה באמצעות  צילום רחם או היסטרוסקופיה. סביב צילום הרחם נוצרו הרבה מיתוסים והפורומים באינטרנט עמוסים לעייפה בחוויותיהן  של מטופלות שעברו את הבדיקה בסבל רב. קשה יותר למצוא הסברים טובים על אופן הבדיקה, תופעות הלוואי והתחושות במהלך הבדיקה. בעבודה שנעשתה על ידי הצוות הסיעודי במרכז בריאות האישה בהרצליה, נמצאה  התאמה בין הסברים מקדימים לבדיקה ובין ירידה ברמת הכאבים במהלך הבדיקה  ולאחריה.

 

האם צריכים לעבור הרדמה מקומית?

הבדיקה מתבצעת במכון רנטגן, תחת שיקוף רנטגן ואינה כרוכה בהרדמה או בהכנה  מיוחדת, פרט להמלצה לנטילת כדור משכך כאבים (לא מקבוצת הנקסין/וולטרן)  והמנעות מיחסי מין מהווסת ועד לבדיקה. הבדיקה מתבצעת בדומה לבדיקה גינקולוגית רגילה, תוך שימוש בספקולום (מרחיב  לנרתיק) ואחת מתופעות הלוואי השכיחות הינה אי-נוחות. לכן חשוב מאוד שהנבדקת תשתף פעולה.

 

האם צפויים דימומים?

צוואר הרחם הוא אזור מעבר בין הנרתיק המצופה רירית אפיתל העמיד בחיכוכים  ובין חלל הרחם המצופה ברירית עדינה. כיוון שהבדיקה כוללת ניקוי הנרתיק  וצוואר הרחם עם החדרה של קטטר הבדיקה לצוואר, ייתכנו דימומים הנובעים  מצוואר הרחם (הדימום לרוב איננו מהרחם עצמו והוא נובע מהפגיעה בצוואר).

בנוסף, לצורך הבדיקה בדרך כלל אוחזים בצוואר במכשיר בעל שתי  שיניים. תפיסה זו לעתים כואבת במקצת, ולפעמים נגרם בעקבותיה דימום קל מנקודות האחיזה בצוואר הרחם. מאחר שהנרתיק והצוואר מחוטאים בשימוש בתמיסת יוד, בנוסף לאפשרות לדימום  מהצוואר ייתכנו הפרשות חומות לאחר הבדיקה. אם ההפרשות נמשכות כיממה מהבדיקה, אין מקום לדאגה. לאחר החדרת הקטטר לצוואר הרחם, מוציאים את הספקולום ותחושת האי נוחות משתפרת.

 

איזה חומר מזריקים לרחם?

בשלב השני של הבדיקה, מזריקים לרחם חומר ניגוד ומשקפים את הרחם והחצוצרות. החדרת חומר הניגוד נעשית לאיטה על ידי רופא הנשים, תוך הסתכלות על מסך השיקוף. בשלב זה, ייתכן שהאישה תחוש בלחץ בבטן התחתונה. החלק הזה של הבדיקה נמשך מספר דקות בודדות ותחושת הלחץ לרוב חולפת עם סיום הזרקת חומר הניגוד.

 

יש כאבים אחרי הבדיקה?

בסיום הבדיקה יוצאו כל המכשירים ולעתים תימשך ההפרשה החומה עוד מספר שעות. ייתכן שהכאב ימשך גם הוא זמן מה, אך לרוב יחלוף עוד לפני שתספיקי לסיים  להתלבש.

 

אם ההפרשה דמית, הכאבים לא חולפים או אף גוברים, מופיע חום סיסטמי ואת סובלת מכאבים עזים בבטן התחתונה - יש לפנות לרופא.

 

יש נשים שאחרי הבדיקה הזאת מצליחות להיכנס להריון. מה הסיבה לכך?

לעתים ליקוי הפוריות נובע מחסימה של החצוצרות בפקק שעשוי מריר וחיידקים. הפקק הזה מונע את הפגישה המיוחלת בין הביצית לזרע. במהלך הבדיקה, חומר הניגוד המוזרק דרך החצוצרות שוטף את החסימה לחלל הבטן. פעולה זו למעשה פותחת את החסימה ולא מעט נשים מצליחות להרות בעקבות הבדיקה. אולם נשים אחרות עלולות לסבול מדלקת באגן בעקבות אותו פקק רירי, וזו הסיבה  שבדרך כלל הרופאים ממליצים לאישה לקחת אנטיביוטיקה.

 

ולסיכום?

הבדיקה קצרה יחסית וגם אם איננה נעימה היא עדיין חיונית להמשך הטיפול ולרוב איננה כרוכה בכאבים או דימומים חריגים.