אם הגעת לגיל 35,  ואין לך זוגיות או קשר קבוע, את בטח לא נהנית לקרא את השורות האלה וחושבת לעצמך שוב משהי שאני לא מכירה מתעסקת בשעון המתקתק שלי. את צודקת. כשהייתי בגילך תיעבתי מי שרק העז להגיד לי את האמת, כי הרבה יותר נוח לטמון ראש בחול ולא לרצות להתמודד.

מאת: יעל סנדלר

שמי יעל, אני אמא לשתי בנות. יש לי בת אחת שנולדה לאב. ובת שנולדה מבנק הזרע. כשביתי הגדולה הייתה בת שלוש מצאו אצלי מיומה גדולה מחוץ לרחם והרחם שלי היה בסכנה. עד אז לא היה לי ספק שתהיה לי בת יחידה. אבל כשהרופא האיץ בי להזדרז אם אני רוצה עוד ילד, ולא לחכות. הרגשתי איך הכמיהה לילד נוסף הופכת מוחשית יותר ויותר מיום ליום, איך המרוץ לילד נוסף הופך לחלום. ואיך הגישה שלי לבנק הזרע – שלא חלמתי לרגע שאגיע אליו – משתנה לגמרי – ואיך הספקות הופכים לשלמות ולהשלמה, ואיך קורה הנס הזה – להיות שוב אמא.

לקחת את החיים בידיים

אם הגעת לגיל 35,  ואין לך זוגיות או קשר קבוע, את בטח לא נהנית לקרא את השורות האלה וחושבת לעצמך שוב משהי שאני לא מכירה מתעסקת בשעון המתקתק שלי. את צודקת. כשהייתי בגילך תיעבתי מי שרק העז להגיד לי את האמת, כי הרבה יותר נוח לטמון ראש בחול ולא לרצות להתמודד. אך היום ממרחק השנים, כשאני רווקה ואמא לשתי בנות, אני יכולה להמליץ לך - קחי את החיים שלך בידיים וכדאי להיות מציאותית ומעשית.

עד שיגיע האביר רכוב על הסוס הלבן

כולנו חולמות על האביר עם הסוס הלבן. חולמות על אהבה חתונה ילדים. אך לפעמים הסדר משתבש. לא קל להיות בת שלושים ולראות איך החברות שלך עושות זאת וצועדות  ומגשימות חלומות ואת נשארת מאחור וממשיכה לחלום. יש גיל שבו נשים שופטות גברים על פי האפשרות להיות אבות של ילדיהן. הן מתנתקות מהאהבה מהרומנטיקה מהיופי של ההתאהבות. גברים יאהבו אותך או לא יאהבו אותך כפי שאת, וכפי שתחליטי להיות. ואם תתקדמי בחייך זה לא אומר שוויתרת על גברים בחייך.

להיישיר מבט למציאות

מעל גיל 42 הסיכוי ללדת תינוק הוא נמוך יחסית. מעל גיל 37 הקושי להרות הופך להיות מוחשי, ומעל גיל ארבעים הוא ממשי. המדינה מממנת טיפולי פוריות עד גיל 45. רוב הנשים שילדו אחרי גיל זה יזדקקו לתרומת ביציית.

לדאוג לגוף שלך

אם הגעת לגיל 35, זהו הזמן המתאים בשבילך לקחת פסק זמן ולדאוג לגופך ולברר מה מצב הפריון שלך ואם הרחם שלך לא טומנת לך הפתעות. רופא הנשים שלך יכול להפנות אותך לבדיקות. אך אם את רוצה לרכז את כל הבדיקות הרצויות כדאי שתפני לבנק הזרע.

בנק הזרע

כשחברה דיברה איתי בזמנו על בנק הזרע אמרתי לה שבחיים לא אפנה לבנק הזרע. זה נשמע לי מבהיל. היו לי מחשבות רבות על איך נשים לא חושבות על ילדיהן, איך הן מביאות לעולם ילד ללא אבא. מחשבות שהיום נראות לי חשוכות . כשהגעתי לראשונה לבנק הזרע הגעתי כעיתונאית. היה לי הרבה יותר קל, כיוון שלא הייתי צריכה לדבר בגוף ראשון. זאת לא אני - אלא "הן".

אני זוכרת שהשוק היה גדול.  אך הלבביות והנחמדות של אנשי הצוות במחלקה היו הזיכרון הכי גדול שלקחתי משם.

אחרי שנה, באחת ממסיבות העיתונאים קמה אחת הנשים ואמרה שיש לה בת מבנק הזרע. פתאום המושג הזה לבש פנים ושמות. הערכתי מאוד את אומץ ליבה, ולא סירבתי להגיע ליום הולדת שנה של ביתה. אני זוכרת שבאתי לראות איך נראית ילדה מבנק הזרע. כיום זה נשמע לי הזויי. פגשתי ילדה מאירה ומקסימה. יפיפייה ומאושרת. ופגשתי אימא אמיצה ושמחה.

אני חושבת שזה היה השינוי הראשון שחל בי כשהחלטתי שאני פונה לבנק הזרע בפעם הראשונה.

הייתי בת שלושים וארבע. אמא לילדה בת שלוש. והחלטתי שאני לא מוכנה לוותר על ילד שני.

בדקתי אפשרויות אחרות: שותף להורות, חבר קרוב, אהבה ישנה שהיה בה הרבה כבוד. בבנק הזרע הוסבר לי התהליך וקיבלתי רשימה של בדיקות איתן אני צריכה לחזור למחלקה.

בתהליך קבלת ההחלטה לפנות לבנק, לקבוע פגישה יש כנראה קושי פסיכולוגי. התאריך שנקבע לי לא היה מיידי. ואני זוכרת שמאוד העסיקה אותי העובדה שאף אחד לא ידע שהייתי כאן, ומה הם עושים עם התיקים של מי שלא ממשיך בטיפול במחלקה. היה לי ברור שאעשה כל מאמץ שלילד שלי יהיה אבא. אבל החלטתי ללכת בכל זאת לסדרת הבדיקות. כולל בדיקות גנטיות שרצויי שאישה תעשה בכל הריון. הבדיקות לקחו כמעט חצי שנה.

פחדים

אני זוכרת שהיו לי המון פחדים מבנק הזרע: מי האבא? האם אני אלך ברחוב וכל הזמן אחשוב שכל מי שעובר מולי יכול להיות האבא של הילד שלי? ובעיקר מאוד הלחיץ אותי נושא האחים והאחיות: יהיו לילד שלי אחים ואחיות שהוא לא יכיר? שיגדלו במשפחות אחרות? חצאי אחים? היו לי מחשבות טורדניות וכפייתיות שלא עזבו אותי.

פרופסור, מנהל המחלקה אמר לי בשיחה אישית, שאני יכולה להיות בטוחה שהתורם הוא גבר בריא צעיר ופורה. שבגיל צעיר גברים אינם חושבים על עומק משמעות החיים, ובשבילם זאת דרך להרוויח כסף בצורה קלה בזמן הלימודים באוניברסיטה. והדבר הכי חשוב שהוא אמר לי אז היה שכאשר אישה באה לבנק הזרע זה לא המצב האידיאלי, זאת פשרה. אני זוכרת שהשיחה הזאת הייתה בעצם השינוי בחשיבה שלי. הבנתי שגם אם אכיר כיום גבר יכול להיות שיש לו ילדים מנישואים קודמים או שיהיו לו ילדים עתידיים. אני לא יכולה לומר שנגמרו לי הפחדים -  הפחד מהלא נודע היה שם כל הזמן, אבל הייתי מול המרוץ נגד הזמן. ובעיקר החלטתי שאני מתחילה בנקודת הזינוק שתתן לי את התוצאה הטובה והבטוחה ביותר – אני לא אוותר על עוד ילד. 

המשך יבוא...