זוגיות בתוך טיפולי פוריות

מה עובר על זוג שעובר טיפולי פוריות וכיצד הטיפולים משפיעים על אחת ההתמודדויות הקשות ביותר בתקופה זו:



מאת: יובל שחק "שתיים שמבינות"


2P סטודיו

זוגיות בתוך טיפולי פוריות

ההתמודדות עם הטלטלות בין תקווה לייאוש. הטיפול מתחיל בד"כ עם ציפייה גדולה להצלחה, וסביב הביוץ מתחילים לצוץ להם הפחדים.מאוד קשה לזוגות שעברו מספר ניסיונות ולא השיגו הריון להאמין שהפעם הזו תהיה שונה מהפעמים שעברו. זוגות אשר אחד מבני הזוג "אחראי" לטיפולים, מתמודדים עם אשמה וכעסים שנובעים מתחושת קורבן של הצד "הבריא" בזוגיות, ולעיתים נגרמת הרגשה של ירידה בערך העצמי, ואנחנו שומעים הרבה נשים וגברים שההערכה של הנשיות והגבריות שלהם נפגעת. בנוסף, זוגות רבים חשים שהם לבד מול שאר העולם (כולם בהריון... רק לנו זה כל כך קשה..) והם סוחבים איתם "סוד" שהם חושבים שאסור לגלותו מהפחד "מה יחשבו עלינו אם ידעו". מצד שני, כאשר הם מספרים לחוג מצומצם של חברים או משפחה, הם מפחדים שירחמו עליהם, ובמקרים אחרים, מתקשים להתמודד עם העובדה שיחד עם התמיכה שהם מקבלים מהסביבה יש להם מחויבות לעדכן את כולם בכל התפתחות ובכל מצב, גם כאשר הם לא במצב מתאים לכך.


ישנה התנפצות של חלום (להיות בהריון טבעי כמו כולם) ולעיתים הרגשה של אובדן ואבל על כל "פוטנציאל" של תינוק שאמור היה להיוולד ולא נקלט ברחם (או שהייתה הפלה מוקדמת) ולא תמיד הסביבה מכילה ומבינה את הרגשות הללו, כאשר מתוך רצון לעודד, הסביבה לעיתים משחררת משפטים שמטרתם לעזור אך הם עלולים לפגוע כמו: "כשתירגעי תכנסי להריון", "לא נורא, ממילא לא היית בהריון, אז למה את מרגישה שאיבדת משהו שלא היה?", "במיטה לא רק ישנים... גם..." ועוד...

 

חלק מהנשים שעוברות טיפולים מזריקות הורמונים בשלבים מסוימים, והרבה פעמים ההורמונים משפיעים עליהם באופנים לא נעימים: עצבנות, דיכאון, בכי, שיעור יתר, השמנה וכו'. העובדה שכל רופא / אחות / טכנאית אולטרסאונד "מפשפשים" באיברים מאוד אישיים ואינטימיים הופכת להיות מעיקה ומביכה.

 

1.       הסקס כחלק בלתי נפרד מהנושא:

אובדן הספונטאניות והעובדה שיש ימים שצריך.. גורמים לנשים ולגברים אי נוחות, עד למצב שבו אין יחסי מין ספונטאניים, למעט הימים שמסביב לביוץ, ובמקרים של הפריות מבחנה ישנם שבועות על גבי שבועות שעוברים בלי שהזוגות מקיימים יחסי מין.

יש מצבים שאחד מבני הזוג (בד"כ הגבר) רוצה להמשיך בשגרה רגילה, ואילו האישה לא מעוניינת בגלל ההורמונים שמשפיעים על החשק המיני שלה, או שאיזור השחלות שלה רגיש בגלל גירויי השחלות, וכן יש מקרים שהגברים מרגישים שהאישה "מנצלת" אותם רק כאשר היא "צריכה" ודווקא בימים של הביוץ הם לא מעוניינים בסקס.

 

2.       כיצד עובדים על זה, מה עושים?

קודם כל מפסיקים להרגיש אשמים. חשוב מאוד להיות חלק מקבוצה אשר בה מרגישים שווים לכולם, ושם ניתן לפרוק את התסכולים והפחדים. צפייה בנשים שחוות את אותה התמודדות בדרכים שונות ומגוונות מהווה השראה ומאפשרות לנשים ללמוד דרכי התמודדות נוספות.

חשוב מאוד לא לשמור בבטן ולשמור על תקשורת זוגית בריאה. חשוב מאוד לא להרגיש קורבן, וכאשר צצות בעיות או חילוקי דעות לפתור אותם כשהם עוד קטנים. חשוב מאוד לתאם ציפיות עם בני הזוג ולשתף ברגשות ובמחשבות. חשוב ללמוד שאומנם הטיפולים הם לא דבר שבחרנו בו, אבל אנחנו יכולים לשלוט בדרך ההתמודדות שלנו כדי שהחוויה תהיה מעצימה ומפתחת, ולא מייגעת ומחלישה.