תסמונת השחלה הפוליציסטית
תסמונת השחלות הפוליציסטיות היא הפרעה באיזון ההורמונלי הגורמת לייצור מוגבר של הורמונים גבריים. ההפרעה המפתיעה בשכיחותה פוגעת ב-5% עד 10% מהנשים.
מאת: איילת נדיב, דיאטנית קלינית סטודיו סי
תסמונת השחלות הפוליציסטיות היא הפרעה באיזון ההורמונלי הגורמת לייצור מוגבר של הורמונים גבריים.
ההפרעה המפתיעה בשכיחותה פוגעת ב-5% עד 10% מהנשים (יותר מסרטן השד, סרטן השחלות, סרטן צוואר הרחם וסרטן הרחם גם יחד) בארה"ב לבדה סבלו מההפרעה הזו 5 מיליון נשים בעשור האחרון.
בתסמונת השחלות הפוליציסטיות עלולים להופיע חלק מהתסמינים הבאים:
- הפרעות במחזור החודשי, העדר ביוץ, ביוץ לא סדיר, קושי להכנס להריון.
- שיעור יתר - שיעור בפנים, חזה, בטן ואצבעות.
- נשירת שיער מהקרקפת.
- הפרעות עוריות- עור דמוי קטיפה, עור שומני, פצעי אקנה, כתמים כהים.
- עלייה חדה במשקל באזור הכרס.
- העלאת הסיכון לחלות במחלות לב, בסוכרת ובסרטן.
- ציסטות בשחלות.
- חזה מוקטן.
- שחלה/ רחם מוגדלים.
- כאבי אגן.
- שינויים בדחף מיני.
- הפרעו ת אכילה ודימוי גוף נמוך.
היוצרות ציסטות בשחלות והקשר להיפר אינסולנימיה.
השחלות של אישה שסובלת מהתסמונת ייראו לא תקינות בבדיקת אולטרסאונד: כמעט תמיד הן יהיו מכוסות בציסטות קטנות דמויות בועה. להיווצרות הציסטות אחראית עלייה שחלה ברמתו של האינסולין. הגוף מייצר כמויות הולכות וגדלות של אינסולין כדי לפצות על כך שהתאים אינם מצליחים לקלוט את הסוכר לתוכם – מצב הנחשב לאחת ההפרעות העיקריות של התסמונת.
הייצור המוגבר של האינסולין (היפר אינסולינמיה) מאותת לשחלות ולבלוטת האדרנל לייצר כמויות גדולות של הורמון המין הגברי טסטוסטרון. כתוצאה מכך, מופר האיזון ההורמונלי שבלעדיו לא מתרחש תהליך הביוץ.
במצב כזה, הזקיקים שבשחלות אינם יכולים לייצר ביצית בשלה, מתנפחים מנוזלים ויוצרים ציסטות. בכל פעם שביצית נלכדת בזקיק נוצרת ציסטה נוספת, וכך מתנפחת השחלה ולפעמים מגיעה עד לגודל של אשכולית.
טיפול תרופתי בשחלות פוליציסטיות
- ב-1995 נכנסה לשימוש תרופה הנקראת גלוקופאג'. התרופה, שהחומר הפעיל בה הוא מטפורמין, מעלה את רגישות התאים לאינסולין ועד 1995 ניתנה לחולים סוכרתיים בלבד.
- קיימות עוד מספר תרופות חשובות שמעלות את רגישות התאים לאינסולין: אבנדיה (שהחומר הפעיל בה הוא רוזיגליטאון) ואקטוס (המכילה פיוגליטזון) הן תרופות שמגבירות את יכולת השרירים החלקים לקלוט את הסוכר ולהפיק ממנו אנרגיה.
- קבוצה אחרת של תרופות שמקבלות נשים אלה הן תרופות להורדת רמות ההורמונים הגבריים בגופן כמו סייפרוטרון אצטייט, המוכרת בשם דיאנה. נטילת התרופות הללו אמורה להפחית את נשירת השיער מהקרקפת, שעור היתר על הגוף והאקנה, לאזן את לחץ הדם ואת הופעתו של המחזור החודשי, ולתמוך בתהליך הירידה במשקל. כל אישה שסובלת מתסמונת השחלות הפוליציסטיות צריכה לפנות לאנדוקרינולוג, רופא שמתמחה בתחום ההורמונלי. עם האנדוקרינולוג יש להתייעץ גם לפני שימוש בתרופות.
שינוי באורח החיים לטיפול בשחלות פוליציסטיות
השימוש בתרופות עלול לגרום לתופעות לוואי ולכן יש לנסות תחילה שינוי באורח החיים. פעילות גופנית וירידה במשקל משפיעות באופן ישיר על העלייה ברגישות לאינסולין. לעיתים גם ירידה של 5% במשקל (למשל, אישה ששוקלת 100 ק"ג ומפחיתה 5 ק"ג) עשויה להספיק כדי להסדיר את המחזור החודשי ותהליך הביוץ.
הבעיה היא שירידה במשקל היא משימה לא קלה. אחת התיאוריות, שעדיין נבדקת, מאשימה את האינסולין בכך ש-60% מהנשים הלוקות בתסמונת סובלות מהשמנה: מאחר שהאינסולין עוזר לגוף להשקיע את חומצות השומן ברקמות, נשים הלוקות בתסמונת משמינות בקלות יחסית – אך מורידות את המשקל העודף בקושי רב, בשל עודף האינסולין בדמן. ההשמנה מורגשת באזור הכרס ('השמנת התפוח') ולא באגן (האופיינית לנשים). עם ההשמנה באות צרות אחרות: סוכרת, יתר לחץ דם ושומנים בדם, נטייה לקרישת יתר של הדם, מחלות לב ואף גידולים ממאירים. לכן חשוב לטפל בעודף המשקל באמצעות תזונה נכונה, כצעד ראשון בדרך לריפוי התסמונת.
הדיאטה המומלצת מדברת על נוסחת 30-30-40: 30% מהקלוריות צריכים לבוא מפחמימות, 30% נוספים מחלבונים ו-40% משומנים. הפחמימות יגיעו בצורה של דגנים מלאים, קטניות, פירות וירקות העשירים בסיבים. השומנים מגיעים ברובם כחומצות שומן חד ורב בלתי רוויות כמו שמן זית, שמן קנולה, גרעיני פשתן, אגוזים, אבוקדו, שמן תירס, חריע ושמנים צמחיים אחרים. מאחר שהשומן יוצר תחושת שובע יותר מאשר פחמימות, וגם אינו גורם לעלייה דרסטית באינסולין, יהיה קל יותר לשמר את הדיאטה הזו לאורך זמן.