המלצות חדשות ומעניינת של הוועדה, בראשות פרופ' שלמה מור-יוסף, בתחום הפריון וההולדה, תוך התייחסות לטובת הילד, מגבלות גיל במסגרת טיפולי פוריות, תרומות חומר גנטי, חוק הפונדקאות ועוד.

 

המלצות הועדה הציבורית לבחינת תחום הפריון וההולדה

 

הוועדה הציבורית לבחינת הסדרה חקיקתית של נושא הפריון וההולדה אשר מונתה בחודש יולי 2010 על ידי מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' רוני גמזו, סיימה את עבודתה והגישה למנכ"ל משרד הבריאות את מסקנותיה והמלצותיה.

הוועדה, בראשות פרופ' שלמה מור-יוסף, ובהשתתפות 12 מומחים מתחומים שונים, דנה במגוון רחב של נושאים הנמצאים על סדר היום הציבורי בתחום הפריון וההולדה, תוך התייחסות לטובת הילד, מגבלות גיל במסגרת טיפולי פוריות, תרומות חומר גנטי, שימוש בחומר גנטי לאחר המוות ועוד.

הוועדה ממליצה, בין היתר, על עריכת שינויים נרחבים בחוק הפונדקאות אשר נחקק לפני כ-15 שנה ועל הסדרת תהליך הפונדקאות הנעשה ע"י ישראלים בחו"ל.

הוועדה נמנעה מלדון בהגדרת המעמד האישי והזוגי והשאירה ההחלטות בנושאים אלו לגורמים המוסמכים.

עבודת הוועדה נמשכה למעלה משנה וחצי. בתקופה זו נערכו  22 ישיבות. כמו כן הופיעו בפני הועדה נציגי ציבור.

 

להלן תמצית עיקרי המלצות הוועדה:

 

א.         טובת הילד 

יש להקים מנגנון עזר רב - מקצועי שיסייע לצוות הרפואי בשאלות הנוגעות לטובת הילד העתיד להיוולד כתוצאה מטיפולי הפוריות: בכל יחידת ivf תהיה עובדת סוציאלית כחלק מהצוות המטפל,

בכל בית חולים בו מתקיימים טיפולי פוריות, תוקם וועדה מקומית לבחינת טובת הילד, אליה יופנו מקרים בהם קיים חשש לפגיעה משמעותית בטובת הילד. הרכב הוועדה יהיה :רופא מומחה במיילדות וגניקולוגיה, רופא מומחה באחד התחומים הבאים: פנימית, פסיכיאטריה, רפואת משפחה או רפואת ילדים, עובד סוציאלי, פסיכולוג קליני ובמידת הצורך - איש דת בהתאם לדתו של הפונה

הוועדה תכלול לפחות אישה אחת ולפחות גבר אחד.

כמו כן, יש להקים ועדה ארצית, שהרכבה יכלול, בנוסף לכל האמורים לעיל, גם עורך דין,  ותפקידיה הם לשמש ערכאת ערעור על החלטות הועדות המקומיות בבתי החולים, וכן כוועדה מייעצת לועדות המקומיות, ולמשרד הבריאות.

 

יש להוסיף לטופס ההסכמה לטיפולי פוריות הצהרה בת שלושה סעיפים:

הצהרה כי מבקש הטיפול לא הואשם בעבירות מין או אלימות כלפי קטינים, הצהרה כי לא הוצאו ילדים קודמים מחזקת המבקש ע"י רשויות הרווחה. תשובה חיובית לאחת משתי שאלות אלו, תחייב מסירת פרטים נוספים והפניית הבקשה לוועדה המקומית בבית החולים .

בנוסף, הצהרה כי המבקש לא פנה קודם לכן למרפאת פוריות אחרת או לוועדה אחרת. אם פנה, יתבקש למסור פרטים לשם בירור העניין.

 היות ההורים או אחד מהם אנשים עם מוגבלות:

במקרה של אדם עם מוגבלות- יתאפשר הטיפול כל עוד יש לפחות הורה אחד המסוגל לטפל בילד, תוך קבלת עזרה במידת הצורך.

טיפולי פוריות יינתנו רק לאדם המסוגל להסכים בעצמו מדעת לטיפול. הסכמה מדעת לטיפולי פוריות לא תוכל להינתן על ידי אפוטרופוס.

 

ב.         תרומות זרע:

הועדה ממליצה לפתוח מסלול נוסף לתרומות זרע שהוא לא אנונימי (בהגיע הילד לגיל 18) כמפורט להלן (לצד המסלול האנונימי שימשיך להתקיים) :

• מתן וקבלת תרומת זרע לא אנונימית מותנית ברישום מראש למסלול זה והתחייבות לקבל את תנאיו.
• מידע מזהה אודות התורם יוכל להימסר אך ורק לילד שנולד מן התרומה – ורק בהגיעו לגיל 18,  לפי בקשתו. התורם יקבל הודעה על כך שילדו ביקש מידע מזהה אודותיו. 
• תורם הזרע לא יוכל לבקש מידע מזהה על הילד שנולד מתרומת הזרע.
• יתאפשר מעבר רק מהמסלול האנונימי למסלול שאינו אנונימי, ולא להפך. מעבר זה תלוי הן בהסכמת האם והן בהסכמת תורם הזרע.
• התורם יהיה פטור מכל החובות והזכויות כלפי הילד.

 יש להגביל את מספר הנשים שיהרו מתורם אחד ל -7 נשים. כל אחת מהן תוכל להרות שוב מאותו תורם - ללא הגבלה.

 

ג.         תרומת ביציות מופרות:

• יש להקים בנק ביציות מופרות עודפות לצורך תרומה.
• תרומת ביצית מופרית תהיה תמיד אנונימית, ולא מיועדת. (ללא היכרות קודמת או קשר אחר בין התורמים למקבלים).
• ככלל, הביציות המופרות יישמרו לתקופה של חמש שנים (עם אופציה להארכה ל-5 שנים נוספות). לאחר תקופה זו, הביציות המופרות יושמדו או ייתרמו למחקר לפי הנחיית המטופל/ים בכתב במעמד התרומה.

 

ד.         שימוש בחומר גנטי לאחר המוות:

בקשה לשימוש בתאי רבייה של נפטר תוגש תוך חמש שנים מיום הפטירה.

זרע שהוקפא לפני המוות:

• יש לכבד הוראה שניתנה בכתב (ע"ג טופס ההסכמה) על ידי המטופל שהקפיא זרע, ביחס לאפשרויות השימוש בזרעו לאחר מותו, בכפוף להוראות הדין.
• אם המנוח לא השאיר הנחיות בנושא - יחולו הכללים  שבהנחיית היועמ"ש לממשלה מס' 1.2202.

שאיבה ושימוש בזרע לאחר המוות:

אם המנוח הותיר בחייו הוראה בכתב בנושא - יש לכבד את הוראותיו, בכפוף להוראות הדין. הוראה לשאיבה ושימוש על ידי בת הזוג – אינה טעונה אישור בית משפט. הוראה המתירה שאיבה ושימוש ע"י מי שאינה בת זוג - מחייבת  אישור בית משפט.

 אם המנוח לא הותיר הוראות בכתב - ניתן לשאוב זרע מגופו לבקשת בת זוגו בלבד, וניתן להשתמש בו לשם הפרייתה בלבד.

 

ביצית שהוקפאה לפני המוות:

• יש לאפשר גם לנשים לתת  הוראות בכתב מראש ביחס לשימוש בביציות שהקפיאו - לאחר מותן.
• אם קיימת הוראה בכתב – יש לכבד את ההוראה,  בכפוף להוראות הדין.
• אם לא קיימת הוראה בכתב - ניתן להשתמש בביצית לבקשת בן זוג של המנוחה בלבד, ובתנאי שהביצית תופרה בזרעו בלבד. במקרה זה השימוש יתאפשר רק באמצעות אם פונדקאית. 

 

 "שאיבת ביציות" ("חלקי שחלה") לאחר המוות:

    יחולו אותם הכללים שנקבעו ביחס לזרע:

• אם קיימת הוראה בכתב – יש לכבד את ההוראה,  בכפוף להוראות הדין. הוראה המתירה שאיבה ושימוש על ידי בן הזוג של המנוחה לא תצריך אישור בית המשפט לשאיבה ולשימוש. בקשה לשאיבה ושימוש ע"י מי שאינו בן הזוג -  תבוצע רק באישור בית משפט.
• אם לא ניתנה הוראה בכתב - ניתן לשאוב ביציות ולעשות בהן שימוש לבקשת בן הזוג של המנוחה בלבד, והפרייתן תיעשה בזרעו בלבד. במקרה זה השימוש יתאפשר רק באמצעות אם פונדקאית.

 

שימוש בביציות מופרות לאחר המוות :

• שימוש בביציות מופרות לאחר המוות יעשה אך ורק לפי הוראות בכתב שהשאיר בן הזוג  שנפטר, לפני מותו.
• נפטר הגבר- והוא הורה לפני מותו כי ניתן להמשיך בהליכי ההפריה של בת זוגו לאחר מותו- ניתן יהיה לעשות זאת לבקשת האישה.
• נפטרה האישה- והיא הורתה לפני מותה כי ניתן לעשות שימוש בביצית המופרית לאחר מותה- יוכל הגבר לעשות שימוש בביצית המופרית בדרך של פונדקאות.
• בשני המקרים- הנפטר בעל המטען הגנטי ייחשב ויירשם כהורה של היילוד.
• שני בני הזוג יכולים לקבוע מראש כי במות אחד מהם ניתן יהיה לעשות שימוש בביציות המופרות לתרומה או למחקר.

 

בפרק זה ישנה הסתייגות של פרופ' אסא כשר, כמפורט בדו"ח.

 ה.         מעמדם האישי של המטופלים:

טיפולי פוריות יהיו נגישים לכל המפורטים להלן:

• זוגות נשואים. (בטופס ההסכמה יש להתייחס לשאלה האם ניתנת לבני הזוג האפשרות לחזור
• בהם מהסכמתם לטיפול).
• זוגות ידועים בציבור- בכפוף לחתימה על הסכם כמפורט בדו"ח (להלן– "הסכם").
• גבר ואישה פנויים שאינם בני זוג, במסגרת "הורות משותפת"- בכפוף לחתימה על הסכם.
• גבר נשוי עם אישה שאינה אשתו - בכפוף לחתימה על הסכם, וללא דרישה ליידוע אשתו של 
• הגבר.
• אישה נשואה עם גבר פנוי- בכפוף לחתימה על הסכם, וללא דרישה ליידוע בעלה של האישה.
• אישה יחידה (לגבי יחיד – המלצות בחלק העוסק בפונדקאות(
• בני זוג שאינם בני אותה דת – אם אינם נשואים- הטיפול יבוצע בכפוף לחתימה על הסכם.

 

הפונה/הפונים יחתמו על טופס הסכמה ובו הסבר לגבי כל הסוגיות והבעיות העלולות להתעורר ממצבים אלה.

 יש להסדיר חוקית את סוגיית הרישום במרשם האוכלוסין לאחר הלידה.

אין לראות בהמלצות הוועדה כמהוות היתר או בסיס לפגיעה או לשינוי בדיני הנישואין והגירושין. כמו כן הוועדה בחרה שלא לקבוע עמדה בנושא ההכרה בתאים משפחתיים שאינם מסורתיים.

 בפרק זה ישנה הסתייגות של עו"ד מוריה כהן-בקשי, פרופ' מרתה דירנפלד, פרופ' אברהם שטיינברג וד"ר מרדכי הלפרין,  בסוגיית  יידוע אשתו של אדם המבקש להפרות את מי שאינה אשתו בזרעו, ויידוע בעלה של אישה המבקשת לקבל טיפול הפריה מזרע גבר מזוהה שאינו בעלה.

 

ו.          מגבלות גיל במסגרת טיפולי פוריות

מקבלי טיפולי פוריות יהיו בגירים (גיל 18) בלבד.

גיל מקסימאלי לקבלת טיפולי פוריות מכל סוג: 

• של האישה -  54
• של גבר ללא בת זוג –  54.
• של הורים מיועדים בהליך פונדקאות- 54 (בעת החתימה על הסכם הפונדקאות)
• גיל הפונדקאית- 38.

טווח הגילאים להקפאת ביציות, לפי החוק הקיים –  מגיל 30 ועד שמלאו לאישה 41.

 בפרק זה ישנה הסתייגות של פרופ' אסר כשר לעניין קביעת מגבלת גיל, ושל עו"ס אורנה הירשפלד ודר' מרדכי הלפרין לעניין הורדת הגיל המקסימאלי.

ז.          פונדקאות:

בעניין פונדקאות המליצה הוועדה כדלהלן:

• אישה נשואה תוכל לשמש כפונדקאית (בכפוף למגבלות הכלליות הקיימות כיום)
• קרובת משפחה למעט אם, בת, סבתא או נכדה- תוכל לשמש כפונדקאית עבור קרובתה. עם זאת, אחות לא תוכל לשמש פונדקאית לביצית שהופרתה מזרעו של אחיה.
• פונדקאות תתאפשר רק לבני זוג שאין להם יותר מילד אחד קודם להליך, וליחיד/ה (בכפוף לאמור להלן) שאין לו/ה ילדים כלל.
• יקבע גיל מקסימאלי של הורה מיועד: 54 בעת חתימה על ההסכם.
• יקבע גיל מקסימאלי של פונדקאית  - 38.

 

הרחבת הזכאים לשימוש בהליך הפונדקאות:

• אישה יחידה שיש לה בעיה רפואית המונעת נשיאת הריון.  
• גבר יחיד – רק במסלול פונדקאות אלטרואיסטי.
• יותר השימוש בתרומת זרע במסגרת הליך פונדקאות, או בתרומת ביצית במסגרת הליך פונדקאות, אך לא שתי התרומות גם יחד (חובה שאחד מההורים המיועדים יהיה הורה גנטי של היילוד(
• אישה תוכל לשמש כפונדקאית בשלושה הליכי פונדקאות, לכל היותר. בכל הליך יוכלו להתבצע שלושה ניסיונות. בסה"כ פונדקאית תוכל ללדת שני ילדים ולא יותר.
• ביטוח לפונדקאית – הוועדה ממליצה לעגן בחוק את החובה לביטוח הפונדקאית, כפי שועדת האישורים דורשת כיום, ולפעול למען מציאת פתרון לביטוח הפונדקאית במקרה של נזקי הריון
• יש לחייב הפרדה בין הצוות הרפואי המטפל בפונדקאית, לבין הצוות הרפואי המטפל באם המיועדת.

 בפרק זה ישנה דעת מיעוט של עו"ד יהושע שופמן, פרופ' אפרת לוי להד, פרופ' מרתה דירנפלד, פרופ' אברהם שטיינברג וד"ר שלומית כהן. ד"ר מרדכי הלפרין – נמנע.

 

ח.         פונדקאות חו"ל

הצהרה: הוועדה מקווה כי הפונדקאות הבינלאומית תוסדר בעתיד ע"י אמנה בינלאומית כגון זו הקיימת בנושא האימוץ הבינארצי ואשר תבטיח שמירה על סטנדרטים ראויים בביצוע ההליך במדינות השונות. הוועדה קוראת למדינת ישראל לפעול לקידום הנושא במישור הבינלאומי.

 וועדה בינמשרדית תכיר במרפאות בחו"ל, בהתבסס על בדיקת מסמכים, בדומה לקיים היום בנושא תרומת ביציות. רק על מי שיפנה לביצוע פונדקאות בחו"ל באותן מרפאות מוכרות, יחולו הכללים המקלים הבאים:

• הקלה בעריכת בדיקה גנטית מבחינה פרוצדוראלית – ביטול הצורך בקבלת צו בית משפט לצורך ביצוע בדיקה גנטית (להוכחת ההורות הגנטית)
• כל אחד מבני הזוג יוכל לקבל צו הורות בהתבסס על בדיקה גנטית של אחד מהם.
• שלב הטיפול שיינתן בארץ יכול שיעשה במימון ציבורי, במידה וקיימת זכאות לכך.

 ייאסר על הגורמים בישראל, המתווכים בעניין פונדקאות, ועל הרופאים מישראל העוסקים בכך, לבצע את ההליך במרפאות שאינן מוכרות. הפרת הוראה זו תהיה עבירה פלילית,  ולגבי רופא או בעל מקצוע מוסדר אחר - גם עבירת משמעת.

 

ט.         הקמת בסיס נתונים

על מנת שיהיה ניתן לבצע מחקרים ולעקוב אחרי נושא הפריון בישראל מומלץ להקים בסיס נתונים לגבי ההליכים המתקיימים בתחום.

 

י.          ועדת ארצית תשמש כגוף מייעץ

כאמור לעיל, ועדת העל הארצית תשמש גם כוועדה מייעצת לנושאים שונים שיעלו במסגרת הטיפול השוטף של משרד הבריאות בנושאי הפריון וההולדה.