בימים אלו מוביל משרד הבריאות מהפכה שתאפשר לכל אישה להקפיא את ביציותיה על מנת שתוכל להשתמש בהן להריון עתידי כל אימת שתחפוץ, גם כאשר גיל הפוריות שלה עבר כביכול. יש המכניסים מהפכה זו תחת סל המהפכה הפמיניסטית שלטענתם עוד חיה ובועטת. השאלה החשובה באמת האם אכן מדובר במהפכה, ואם כן כדרכן של מהפכות מהן יתרונותיה וחסרותנותיה ואיזו בשורה באמת היא מביאה, אם בכלל?

מאת: ריקי לוי-דינר

משמעות השינוי

בימים אלו מגבש משרד הבריאות החלטה עקרונית לפיה תוגש הצעת חוק באשר להרחבת השימוש הרפואי בהקפאת ביציות. עד כה הליך רפואי זה הותר רק לנשים חולות סרטן שנזקקו לטיפולים כימותרפיים או כאלו שיכלו להזיק לביציות שלהן. ההליך אפשר לנשים החולות לשמר את פוריותן אף לאחר ההחלמה ולמעשה פתח בפניהן את הפתח לתכנון הילודה שלהן. כעת, בצעד תקדימי יוכלו אף נשים בריאות לתכנן את חייהן לפי רצונן.

מרבית הנשים בישראל ובכלל החיות חיים נורמטיביים, מודעות כל העת לשעון הביולוגי המתקתק, זה המזכיר להן כי לא יוכלו להפוך אמהות בכל עת. תזכורת זו מצמצמת במידה מסוימת את דרגות החופש של נשים המעוניינות לפתוח בקריירה, לעשות אי אלו דברים טרם האמהות שבפתח, שלא לדבר על נשים רווקות המתקרבות לגיל המדובר.

דר' אלי גבע, רופא חלוץ בתחום הקפאת הביציות ומנהל הפורום בנושא באתר doctors, טוען כי החלטה עקרונית זו של משרד הבריאות הינה אכן אבן דרך במאבק הפמיניסטי המודרני.

אחת השאלות הנשאלת היא מדוע נקשרת שמה של החלטה בריאותית למאבק חברתי? האם השניים אכן קשורים ביניהם, ובאיזה אופן?

על מנת לענות על תהיה זו יש לחקור עוד קצת לעומקה של החלטה זו והשלכותיה לעתיד...

החלטה ממשלתית, מימון פרטי

כבכל החלטה ממשלתית גם זו צריכה להיבדק לעומק. בין היתר בודק משרד הבריאות את משמעות ההחלטה מבחינת מימון. האם תמומן הקפאת הביציות לכל אישה באשר היא על ידי קופות – החולים? האם מדובר במימון פרטי של האישה עצמה? והאם ניתן לשלב חלק מעלויות הטיפול בסל הבריאות? ועוד ועוד.

מחיר שאיבת ביציות ולאחר מכן הקפאתן ושימורן לאורך מספר שנים ביחידות הפוריות השונות בבתי החולים, עלול להגיע לכמה עשרות אלפי שקלים. ללא מימון הקופה באופן מלא ספק כמה נשים יוכלו להשתמש בכוחה המתחדש של המהפכה הפמיניסטית הזו?

השלכות לעתיד-

א.         בחינה בריאותית

פתיחת הפתח להקפאת ביציות לכל אישה באשר היא, נידון בין היתר תחת איצטלת חופש הבחירה של נשים ובכלל. אכן בעולם של היום בו גיל הנישואים עולה, והתפתחות הקריירה גם כן הייתי שמחה לו היו מרחיבים את דרגות החופש שלי באופן כללי. בהקשר של ילדים ידוע לכל, לצערנו, כי הילודה מעכבת בראש ובראשונה את התקדמותה של האישה במשק החברתי ופחות את התקדמותו של הגבר. מכאן שאני מבינה את הטענה כי אישה ללא ילדים תוכל להתקדם יותר במשק מאשר אישה לה ילד אחד, אם בכלל, שהמעסיק רואה בה פוטנציאל הריוני מתקדם אשר ישבית את העסק שלו לפחות למשך תקופת חופשת הלידה הקרבה.

עם זאת, חשיבה חברתית זו, המתירה לנשים לבחור את גיל הלידה המאוחר באמצעות הקפאת הביציות אינה לוקחת בחשבון השלכות עתידיות בריאותיות. כך למשל הריונות בגיל מבוגר מעלות את שיעורי ההריונות בסיכון, ולצידם את המימון של הריונות אלו והטיפולים הנדרשים להם.

לא רק זאת, אלא שהריון בגיל מבוגר משמעותו הורים מבוגרים, חלקם חולים. האם באמת אנו רוצים לראות בעיננו דור ילדים, ובני נוער התומך בהוריהם החולים? האם באמת אנו רוצים לראות בימי ההורים בבתי הספר השונים הורים בני שישים נסעדים? (אני יודעת שתיאור המצב מוקצן, הדבר מכוון).

 

ב.         בחינה חברתית

• פיקוח על הילודה ועיצוב המין האנושי- אחת התהיות העולות במוחי, ואשר עליה עדיין אין לי תשובה קשורה לפיקוח על הילודה בפרט, ותהליך המודרניזציה באופן כללי. אנו נחרדים כאשר אנו שומעים על איסור הולדת יותר מילד אחד במזרח, מזדעזעים כאשר שומעים על ברית מילה לנשים בחברות שבטיות, מרימים גבה כאשר מכריחים ילדות להתחתן בגילאים צעירים ועוד ועוד. תהייתי היא במה אנו שונים? האם השוני נובע מעיוורון המונע מאיתנו לראות כי אנו נוהגים ומונעים מאותו עקרון של החברות הנ"ל? או שמא בשם המודרניזציה, המערב ה'נאור' והידע המדיקלי מותר הכל?

העקרון זהה בכל המקרים- פיקוח על הילודה, ועיצוב המין האנושי העתידי- טבע vs טכנולוגיה. מה ששונה זה מי החליט. כשזה שלנו...זה מותר. חישבו על זה.

• המשך המהפכה א'- מיד כשפורסמה ההחלטה העקרונית של משרד הבריאות בנושא, צהלו הפמיניסטים/ות וטענו כי המהפכה לא מתה. שאלתי היא מדוע לצד העובדה שמזמן מדובר על שילוב אמהות עם קריירה אנו חוזרים לדון באמהות לצד קריירה כאילו ששתי עובדות אלו סותרות האחת את השנייה. הלא רק אזכורם כסותרות זו את זו מסמן את מותה של המהפכה.
• המשך המהפכה ב' – במידה ולא יושג המימון המלא להקפאת הביציות על ידי משרד הבריאות וקופות החולים השונות, עולה השאלה מי תוכל לממן טיפולים אלו? האם שוב ידובר על טיפולים המיועדים רק למעמד העליון. היות וסביר שכך יהיו פני הדברים, הרי שבאמת מתה המהפכה. לא רק שיסומנו וישומרו הבדלי המעמדות בין גברים לנשים, הרי שיחוזקו הבדלי המעמדות בין נשים לנשים- אלו שיוכלו לממן את הטיפולים ולבחור את עיצוב חייהן, ואלו שלא. אם נתייחס שוב לפרק הקריירה הנשית, הרי שברור מי תוכל לממש זאת ללא איום הילדים ברקע ומי לא.
• העתיד- וכמו תמיד בעידנן של מהפכות חברתיות נשאלת השאלה מה הצעד הבא במהפכה ומה עתידה?

 

חופש האישה על גופה

אין ספק כי מדובר במהפכה, השאלה היא מאיזה סוג והאם זה עקרוני מאיזה? חופש הבחירה, נשי כגברי כאנושי הינו עקרון ראשי במעלה, ולצידו חופש האישה על גופה. עם זאת, כאמור, יש לקחת בחשבון את מחיר פלאי הטכנולוגיה לצד מגבלות הגוף והטבע האנושי- יש סיבה למגבלות אלו. יתכן וחלק מהסיבות אינן נהירות לנו עדיין, יתכן וחלקן לא יהיו נהירות לנו לעד. עם זאת הן קיימות ויש לחשוב היטב לפני שפלא טכנולוגי מאפשר לנו להחליפן או לאתגר אותן.

אין תשובה אחת בנושא. הידע הרפואי באשר לפיריון והולדה והרצון החברתי לאתגורים בנושא, צוברים תאוצה בשנים האחרונות עד כי עוד טרם התרת הקפאת הביציות דובר כבר על שיבוט אנושי.

משימתנו האנושית היא לגדול מבחינת צבירת הידע הרפואי באשר הוא, אך עם זאת להיזהר מהשלכות ידע זה והשימוש בו. עוד טרם צרחת החופש ועידוד שריפת החזיות, אל תתפתו להניף את דגל המהפכה וזכרו כי לכל דבר מחיר. האם אתם מוכנים לשלם אותו?

 

המאמר נכתב באדיבות קריוסל, בנק דם טבורי לשימור תאי גזע