פרשת תרומת הביציות מרומניה הצביעה על הסכנה שביציאה לחו"ל לקבלת תרומה ללא בדיקה מראש שהפעילות מותרת באותה מדינה. הנשים, שהגיעו לטיפול קצר ופשוט, מצאו עצמן לפתע מול רובים שלופים של שוטרים רומנים ומסובכות בסאגה משפטית מול השלטונות.

פרשת תרומת הביציות מרומניה הצביעה על הסכנה שביציאה לחו"ל לקבלת תרומה ללא בדיקה מראש שהפעילות מותרת באותה מדינה. הנשים, שהגיעו לטיפול קצר ופשוט, מצאו עצמן לפתע מול רובים שלופים של שוטרים רומנים ומסובכות בסאגה משפטית מול השלטונות.

 

ההתייחסות המשפטית לתרומת ביצית שונה מקצה לקצה במדינות שונות. יש מדינות כמו קפריסין שתרומת ביצית בהן חוקית לכל דבר ולכן ניתן לבצע בהן את הטיפול ללא חשש. מדינות אחרות, ובהן מדינת ישראל, מטילות סייגים שונים על מתן וקבלת תרומה ויש לדעת אותן. מדינות אחרות, לרבות רומניה, הולכות צעד נוסף ואוסרות פעילות זו בצורה גורפת או מגדירות את תרומת הביצית כתרומת איברים, על כל המשתמע מכך מבחינה משפטית.

 

ד"ר איליה בר, יו"ר רשת המרכז הרפואי לפוריות ומראשוני העוסקים בישראל בקבלת תרומת ביצית בחו"ל, ממליץ לזוגות שנדרשים לתרומת ביצית לעמוד על מספר דרישות:

-          לבקש לראות הסכם לשיתוף פעולה מקצועי בין המרפאה בארץ למרפאה בחו"ל.

-          לבדוק בנוגע לחקיקה בנוגע לתרומות ביצית במדינה שבה יבוצע הטיפול.

-          לעמוד על כך שהרופא המטפל בארץ יתלווה למטופלת למהלך הטיפול בחו"ל. לעיתים מפנים את מבקשת התרומה ישירות למוסד הרפואי בחו"ל והדבר מקטין את הביטחון שכל התהליכים יבוצעו בצורה נאותה ובטוחה.

-          להתעניין מי הצוות המטפל בחו"ל שיהיה שותף בתהליך ואם המוסד מחזיק בכל הרישיונות המתאימים.

-          לוודא שבידי הרופא פרטים על מצבה הבריאותי וגישה ישירה לבדיקות של תורמת בגישה ישירה, ולא רק בקווים כלליים.

 

לדברי ד"ר בר, המסלול המייגע אותו נדרשות נשים לעבור כיום לצורך קבלת התרומה הוא אילוץ כתוצאה מהחוק הישראלי. יש לקוות שהליכי החקיקה החדשה יושלמו במהירות וניתן יהיה לבצע את תרומת הביצית בארץ בצורה מהירה וקלה ותוך השתתפות של קופות החולים כמו טיפולי הפריה חוץ גופית. אין שום סיבה שטיפול שאורך דקות אחדות יהפוך לנסיעה מיותרת ויקרה.