אנטיביוטיקה מה רצוי לדעת?

אנטיביוטיקה היא חומר כימי חשוב שמקורו במיקרואורגניזים המשמשים בטיפול במחלות זיהומיות. אלו חומרים חצי סינטטיים, והם הורסים מיקרואורגניזים  מסוכנים אחרים. הם מהווים סוג של טיפול שהציל הרבה אנשים לאורך ההיסטוריה.



מאת: לוטי זילברמן מהנדסת כימיה תואר שני עם התמחות בתרופות

 


אנטיביוטיקה מה רצוי לדעת?

הגדרה:

אנטיביוטיקה היא חומר כימי חשוב שמקורו במיקרואורגניזים המשמשים בטיפול במחלות זיהומיות. אלו חומרים חצי סינטטיים, והם הורסים מיקרואורגניזים  מסוכנים אחרים. הם מהווים סוג של טיפול שהציל הרבה אנשים לאורך ההיסטוריה.

 

היסטוריה

האנטיביוטיקה הראשונה התגלתה על ידי מדען אנגלי בשם אלכסנדר פלמינג  ב1929. האנטיביוטיקה נקראה פניצילין.

היצור התעשייתי נעשה בשנות 1940  בשיתוף פעולה עם ארצות הברית. הניסיונות הקליניים, בגלל מצב המלחמה, נעשו על פצועי מלחמה, אך הניסיון הקליני החשוב ביותר נעשה על קורבנות של שריפה במועדון בבוסטון. באותה תקופה קורבנות רבים של כוויות היו מתים מזיהומים מסטפילוקוקוס (staphylococus) והפניצילין הציל אותם.

כבר בשנת 1945, בראיון שפלמינג נתן לthe new york times , הוא הזהיר משימוש לא נכון בפניצילין שעלול ליצור חיידקים עמידים. הוא מסביר את העמידות בשני מנגנונים: 1) בהתחזקות הדופנות תאי החיידקים שהפניצילין היה הורס אותם, 2) הופעה של מוטציה גנטית של הבקטריה שעמידה בפני הפניצילין.

עד 1950 הפניצילין נמכר ללא מרשם רופא וכתוצאה מכך השימוש היה לא נכון. אנשים חשבו שפניצילין מרפא הכל והשתמשו בו למחלות שלא נגרמו על ידי חיידקים, או למחלות הנגרמות מחיידקים אבל במינון לא אופטימלי.

ב1946 בית חולים בארצות הברית דיווח ש- 14% מהזנים של סטפילוקוקוס עמידים לפניצילין ועד לסוף העשור אותו בית חולים דיווח על עמידות בקרב 59% מהזנים.

 

ההצלחה של הפניצילין והאיום של החיידקים העמידים לפניצילין גרם לאנשי מדע להמשיך ולחפש תרופות חדשות נגד חיידקים אלה. הדרך היתה לשנות את הפניצילין בשיטות כימיות, וכך פותח האמפיצילין. כיום יש הרבה סוגים של נגזרות פניצילין והרבה סוגים של אנטיביוטיקות יעודיות לקבוצות שונות של מחלות, המכסים מגוון רחב של מחלות.

 

בחירה של האנטיביוטיקה והטיפול

האנטיביוטיקות מתחלקות למספר סוגים:

 

טרם טיפול יש לקבוע האם בכלל הזיהום הוא בקטריאלי, ומה הוא הטיפול הכי מתאים לזיהומים. קיימות מספר בדיקות מעבדתיות המזהות את סוג הבקטריה. משך הזמן לקבלת התוצאה הוא 1-2 ימים ותוצאות מדווחות לרופא באמצעות פקס או דואר אלקטרוני. הבדיקה מסייעת בבחירת סוג האנטיביוטיקה בשלב ראשון, על מנת שלא לתת אנטיביוטיקה עם גוון רחב ללא צורך. היעילות של הטיפול תלויה גם במידת הספיגה של התרופה בזרם הדם, ובכמה זמן הגוף מפריש אותה. יש גם לקחת בחשבון עד כמה חמורה המחלה, ותופעות הלוואי.

במיקרים חמורים יש לשלב שתיים או יותר תרופות, במיוחד בשחפת שבה בקטריה מייצרת עמידות מהירה לאנטיביוטיקה יחידה. לפעמים שימוש בשילוב של שני אנטיביוטיקות יעיל יותר, במיוחד בזיהומים עם חיידקים בעיתיים כמו פסודומונס pseudomonas .

במיקרים חריפים של זיהומים הטיפול מתחיל בהזרקה דרך הוורידים. כשהמקרה הוא בשליטה אפשר לקבל גם דרך הפה, הטיפול חייב להמשך עוד מספר ימים לאחר הפסקת הסימפטומים. הפסקה מוקדמת יכולה לגרום לחזרת המחלה והתפתחות של חיידק עמיד.

 

נטילת האנטיביוטיקה היא לא רק לטיפול בזיהומים אלה גם כטיפול מונע נגד חיידקים. הטיפולים האלה חייבים להמשך תקופה קצרה על מנת שהחיידקים לא יפתחו עמידות. דוגמאות לשימוש כטיפול מונע:

 

למרבה הצער משתמשים בטיפולי אנטיביוטיקה גם במיקרים מיותרים כמו שפעת, התקררויות שהם מחלות ויראליות, בהם לאנטיביוטיקה אין כל השפעה על הוירוסים להפך האנטיביוטיקה מדכאת מערכת החיסונית ויכולות להיות לה השלכות הרסניות הן לטווח הקרוב והן לטווח הארוך יותר.

 

התרופות האנטיביוטיות גורמות לתופעות לואוי כמו אלרגיה, שילשולים ואחרות.

 

הטיפול באנטיביוטיקה חייב להמשיך אפילו עם הופעה של תופעות הלוואי, אם האנטיביוטיקה הספציפית היא היחידה  היעילה כנגד הזיהום של האדם. הרופא עושה השיקול בין סכנת הזיהום ביחס לתופעות הלוואי.

 

לפי מיטב ידיעתי טיפול אנטיביוטי המלווה בטיפול פרוביוטי (מוצרים כמו יוגורט, אקטימל, ויטמינים למיניהם) מסייע להקטין את תופעות הלוואי. בארץ הנושא לא מספיק מפותח. יש לציין למשל שהחיילים האמריקאים במלחמת המפרץ שנדרשו לקבל אנטיביוטיקה, קיבלו בהתאם גם תוספי מזון או גם כדורים המכילים ,multivitamin,multimineral ,lactobaccilus casei ,lactobacillus acidophilus ועוד.

 

המסר למשתמשים: