ילדים ואנטיביוטיקה- הנזקים והאפשרויות

מתן אנטיביוטיקה לילדים מיועד לטיפול במחלות אשר הגורם המחולל אותן הוא חיידק-  למשל דלקת ריאות, דלקות גרון, דלקת אוזניים ועוד. שימו לב שמרבית מחלות הילדים- מחלות חום, נזלת, שיעול ועוד נגרמות על רקע ויראלי ולא חיידקי. מחלות אלו חולפות מעצמן ללא צורך בטיפול תרופתי.



מאת: רוסנה ברגהוף

 


ילדים ואנטיביוטיקה- הנזקים והאפשרויות

אנטיביוטיקה היא שם כולל למשפחת תרכובות אורגניות או סינתטיות אשר הורגות חיידקים או עוצרים את התפתחותם.

החיידקים נוטים לפתח עמידות לאנטיביוטיקה ולכן תעשיית התרופות ממשיכה לפתח תכשירים חדשים.

בעקרון, ניתן להשתמש באנטיביוטיקה כבר בגיל צעיר, אך השימוש בה לטיפול במחלות ילדים הוא שנוי במחלוקת.

 

סוגי אנטיביוטיקה

את התכשירים האנטיביוטיים ניתן למיין לפי אפיונים שונים: לפי אופן השפעתם על החיידק, או לפי סוג החיידקים בהם נלחמים.

הקטגוריות העיקריות על-פי אופן הפעילות על החיידק הן:


לא כל אנטיביוטיקה מתאימה לכל חיידק ויש להתאים בין התרופה שניתנת ובין החיידק המזהם. מרבית התרופות האנטיביוטיות פועלות נגד מספר סוגי חיידקים , אשר ביניהם קיים דמיון בתכונות.

אנטיביוטיקה אשר מכסה יותר סוגים של חיידקים נקראת רחבת טווח ואילו אנטיביוטיקה שמיועדת נגד מספר מצומצם של חיידקים נקראת צרת טווח.

על מנת לדעת להתאים את התרופה הנכונה יש לבדוק את סוג החיידק וזאת באמצעות לקיחת תרבית מהמקום החשוד בזיהום – משטח גרון, בדיקת שתן או בדיקת דם.

הבדיקה תקבע גם האם הגורם למחלה הוא ויראלי או חיידקי. חשוב לציין שבמקרה ומדובר בוירוסים, אנטיביוטיקה לא תעזור מכוון שהיא פועלת אך ורק נגד חיידקים.

סוגי אנטיביוטיקה נפוצים הנמצאים בשימוש כוללים:

 
מספר תרופות (ציפרוקסין, טריביד ועוד) אינן מומלצות לשימוש בגיל צעיר, היות ותופעות הלוואי שלהן כוללות שיבוש תהליכי גדילה.

 

מתי כדאי לתת אנטיביוטיקה?

מתן אנטיביוטיקה לילדים מיועד לטיפול במחלות אשר הגורם המחולל אותן הוא חיידק - למשל דלקת ריאות, דלקות גרון, דלקת אוזניים ועוד.

שימו לב שמרבית מחלות הילדים - מחלות חום, נזלת, שיעול ועוד נגרמות על רקע ויראלי ולא חיידקי.

מחלות אלו חולפות מעצמן ללא צורך בטיפול תרופתי, מה שיכול לסייע זה מנוחה וחיזוק המערכת החיסונית. מתן אנטיביוטיקה במקרים אלו מיותרת ומזיקה.


אל תתפתו לתת לילדים אנטיביוטיקה על דעת עצמכם, גם אם הדודה או השכנה אומרת: “קחו, נשאר לי בבית ולילד שלי זה עזר".

סוג האנטיביוטיקה והמינון יקבעו ע"י הרופא המטפל ובבית מרקחת ימכרו את התרופות רק עם הצגת מרשם רופא.

חשוב לבקש מהרופא המטפל לבצע בדיקת תרבית אשר תקבע אם מדובר בווירוס או חיידק ואיזה סוג חיידק, לפני שהוא ממהר לרשום מרשם לאנטיביוטיקה.

לילדים עדיף להשתמש באנטיביוטיקה צרת טווח המתאימה לחיידק הספציפי המזהם, על מנת למנוע פיתוח עמידות של אוכלוסיות רחבות של חיידקים.


כמו כן, חשוב לדעת שהאנטיביוטיקה פוגעת גם בחיידקים "טובים" החשובים לגוף. לכן, אם בחרתם לתת טיפול אנטיביוטי מומלץ לתת לילד גם פרוביוטיקה, המסייעת לחיידקים ה"טובים" להשתקם.

 

הנזקים והאלטרנטיבות

הרופא מקופת-חולים אולי לא יספר לכם את זה, אבל אפשר לגדל ילדים גם ללא אנטיביוטיקה.

כאמור, לשימוש באנטיביוטיקה יש שני חסרונות עיקריים:

  1. פגיעה בחיידקים "טובים" ומועילים, לדוגמה חיידקים במעיים המסייעים לעיכול וספיגת מזון בגוף.
  2. החיידקים ה"מזיקים" מפתחים כושר הסתגלות לאנטיביוטיקה ובפעם הבאה אותה תרופה תהייה פחות יעילה והמחלה עלולה לחזור על עצמה.


בעקרון, מחלה נגרמת מצרוף של שני גורמים: חיידק או וירוס וחולשה של המערכת החיסונית. לכן, האלטרנטיבה לטיפול התרופתי הקונבנציונלי היא חיזוק המערכת החיסונית באמצעות שיטות ריפוי טבעי: תזונה נכונה, צמחי מרפא, תרופות סבתא, הומאופתיה ועוד.


חיזוק הגוף באופן קבוע, למשל באמצעות תזונה נכונה, יכול לא רק לטפל במחלות אלא גם למנוע אותם. בזמן מחלה, מומלצת תזונה קלה אשר אינה מעמיסה על הגוף ומאפשרת לו להתנקות מרעלים.


גם אם הרופא רשם מרשם תרופתי, באפשרותכם כהורים להפעיל שיקול דעת, מתוך הכרות עם הילד שלכם היכולת שלו להתמודד עם מחלות.

כל פעם שהילד יצליח להתגבר על מחלה ללא טיפול תרופתי קונבנציונלי, המערכת החיסונית שלו תצא מחוזקת. לא פעם, אחרי מחלות חום של ילדים קטנים ניתן לראות קפיצה התפתחותית.

לפעמים אנחנו רק נדרשים לאמון ביכולת של הגוף לעשות את שלו והסבלנות משתלמת.