מחשב לכל ילד? אולי לא!

נראה כי נושא החשיפה למחשב בגיל צעיר הוא אחד מאותם נושאים שבו החוקרים ואנשי האקדמיה השונים לא מצליחים להגיע למסקנה חותכת. כנראה גם בתחום הזה צריך למצוא את דרך המלך, לא להגזים וללמוד להפיק ממנו את המרב.



מאת: יעל שי דקל
מחשב לכל ילד? אולי לא!

המחשב ונגישותו לכל אחד ואחת הופך אותו לכלי מאוד משמעותי בחיי האדם בחברה המודרנית. מאיזה גיל כדאי לחשוף ילדים למחשב ומה היתרונות והחסרונות שבכל גישה.

אנשי הבעד

אנשי חינוך ומחקר רבים טוענים כי חשיפה למחשב בגיל הרך, מזמנת מגוון הזדמנויות למידה ומעשירה את התפתחותם של ילדים צעירים, כל זמן שהשימוש בו נעשה באופן מתאים. אחד המחקרים פורסם בירחון לרפואת ילדים pediatrics בו נבחן הקשר שבין צבירת ניסיון בגיל צעיר בשימוש במחשב, לבין התובנה וההתפתחות הפסיכומוטורית. התוצאות הראו שילדים בעלי גישה למחשב תפקדו טוב יותר בבית הספר מבחינת המוכנות ללימודים והתפתחות תובנה ללימודים.

עקרונית המחשב מהווה כלי, המקדם יכולות חשיבה ולמידה, כמו עיבוד מידע, פתרון בעיות, יכולות תכנון, קריאה וכתיבה ואוריינות טכנולוגית. דברים נוספים שהמחשב מפתח הם קידום מיומנויות חשיבה שונות, כמו חשיבה רפלקטיבית, שיקול דעת, השהיית התגובה האימפולסיבית, חשיבה אנלוגית ומופשטת, חשיבה לוגית מתמטית וחשיבה יצירתית וביקורתית.

אנשי הנגד

הטענה היא שחשיפה למחשב בגילאים הצעירים, לפני גיל ארבע-חמש, ללא תיווך הורי, מסתכמת בעיקר בהקשה סתמית על מקשי המקלדת, שאינה תורמת להתפתחותו של הילד. הילד בעצם פועל ללא תכנון מוקדם של חשיבה. לוחץ על המקשים בצורה רנדומאלית כמו מנעולן לא מנוסה, המנסה לפצח קוד של כספת ללא כל מיקוד ופעילות מושכלת. לא רק שפעילות זו לא מפתחת, היא אף עלולה להיות מזיקה.

המתנגדים חושבים כי החשיפה למחשב בגיל צעיר אינה משפרת את היצירתיות וכי ילדים שמציירים במחשב אינם מוכנים לצייר בידיהם, מאוד ביקורתיים כלפי עבודות יד שביצעו בעצמם וזאת משום שעבודת היד אינה "מתוחכמת" מספיק כמו זו המתקבלת במחשב וכמו כן, הם עלולים לרכוש הרגלי למידה גרועים שיובילו למוטיבציה דלה וקשיי למידה.

עוד נזקים שעלולים להיגרם לילד משימוש מוקדם במחשב נוגעים להתפתחותו החברתית והרגשית. משחק במחשב מונע תקשורת והתמודדות כפי שאנחנו מכירים ממשחק עם האחר. בגיל צעיר זה הזמן ללמוד ולרכוש מיומנויות חברתיות בסיסיות באינטראקציה פנים מול פנים ורכישה של חוויות חיוניות להתבגרותם הנפשית והחברתית.

ולבסוף, המחשב אף עלול ליצור בעיות פיזיות, עקב שימוש ממושך כמו חשיפה לקרינה של צג המחשב, בעיות ראיה עקב עומס יתר על העיניים, בעיות יציבה ושלד כתוצאה מישיבה רבה מול המחשב, חוסר פעילות גופנית והשמנה.

אז מה עושים?

כמו בכל דבר אחר, הדמות ההורית והתיווך שלה משנה את התמונה. כלומר אם הכוונה בקניית מקלדת הקומפי לילדכם בן השלוש, הייתה כדי למצוא "בייביסיטר" קל ונוח, אז בהחלט עדיף שלא. אבל אם אתם מתכוונים לשבת יחד איתו וללמד אותו את כל הדברים הנפלאים שיש לו ללמוד מהתוכנה, אז יצאתם נשכרים.

למעשה, עצם העובדה שאתם מתווכים ועושים את הדברים עם הילד, מנטרל גם את האספקט החברתי וגם את האספקט הקוגנטיבי. הטענות שנותרו למלעיזים הם בגזרת האספקט הפיזי. אז שוב אנו ההורים יכולים כאן להיכנס לתמונה ולשנות אותה מהקצה לקצה, על ידי כך שנדאג לשים לב לכמות הזמן המוקדשת למחשב. לצד זה שנקדיש יותר זמן לתנועה ולמשחק של הילדים בגן שעשועים. שווה לנסות ליצור בראש טבלה של פעילויות, שבהן אנו כן רוצים שהילדים יעסקו ולדאוג להעביר אותם בין כל ה"תחנות".

בעצם הפתרון הוא די פשוט. אם נאפשר לילדים ליצור ולבנות, לרוץ ולשחק וגם פה ושם לשחק במחשב נוכל לאפשר לו למעשה ליהנות מכל העולמות. המחשב הוא חלק בלתי נפרד מהחיים של הילדים שלנו. כדאי שהם יכירו אותו ושהם ידעו מה לעשות איתו. מה שצריך להקפיד הוא על המינון. לא כדאי שהם יהפכו למכורים למחשב כבר בגיל הגן. בואו נשאיר להם עוד משהו לעשות גם בגיל ההתבגרות.

 

המאמר בחסות החברה הישראלית למיגון - מנעולן