הם נראים לנו כל כך קטנים אבל הם לא לגמרי חסרי ישע. למעשה, ניתן לאט לאט ללמד את הפעוט לעשות דברים בעצמו ותחושת העצמאות הזו, שבמילא הם נלחמים עליה החל מגיל שנתיים הנורא, תיתן להם ביטחון ואמונה ביכולות שלהם להסתדר ולהשתלב בחברה

הם נראים לנו כל כך קטנים אבל הם לא לגמרי חסרי ישע. למעשה, ניתן לאט לאט ללמד את הפעוט לעשות דברים בעצמו ותחושת העצמאות הזו, שבמילא הם נלחמים עליה החל מגיל שנתיים הנורא, תיתן להם ביטחון ואמונה ביכולות שלהם להסתדר ולהשתלב בחברה.

 

הנה כמה טיפים שאספנו כדי לעודד את הפעוט שלנו לעצמאות:

הדרכה - הבסיס להצלחה שלו דורש מעט השקעה מצידנו. על מנת שהוא ידע מה לעשות בצורה נכונה אנחנו צריכות להדריך אותו. בכל פעם, בחרו משימה שמתאימה ליכולותיו ולגילו. למדו אותו בשלבים איך לבצע אותה. בכל פעם, למדו שלב אחר. למשל איסוף הצעצועים. בשלב הראשון, לאסוף ולמסור לך, בשלב השני אפשר ללמד היכן המקום הנכון של כל דבר. ילדים גדולים יותר יכולים להיות אחראיים על איתור זוגות גרביים או עריכת השולחן לפני האוכל. גם משימות בסיסיות יותר יתאימו בשלב הראשון: לחלוץ נעליים במקום המוסכם בבית, לנעול נעליים. אם תהפכו אותם לאחראים על זה באופן קבוע הם ירגישו בוגרים ושותפים יותר בבית.

 

סבלנות – קחו בחשבון, שזה יכול בהתחלה ליצור לכן יותר עבודה. הרי, אתן יכולות לסדר בהרבה פחות זמן ואולי גם יהיו כמה דברים שיתלכלכו בדרך. קחו אוויר, החמיאו להם על המאמץ והעזרה. אימרו להם עד כמה הם עוזרים לכן בכך שהם עושים את הדברים. השתדלו לא לתקן ולהעיר הרבה ובוודאי לא להתעצבן על טעויות. בסוף זה ישתלם לכן.

תנו להם אפשרויות בחירה – הם רוצים להחליט לבד אבל אם תשאלי אותם מה הם רוצים לארוחת הערב חלקם יענו גלידה או משהו אחר שלא התכוונת כלל לשים בתפריט. מה עושים? אפשר לשאול אותם מה הם מעדיפים ולתת להם שתי אפשרויות. באופן טבעי, זה יכוון את הבחירה לאחת משתי האפשרויות מבחינתך ומהם ימנע מפח נפש מלבחור במשהו שבכלל לא נמצא בבית ולקבל תשובה שלילית.

תנו להם לטעות לבד – נכון, זה מפתה לקפוץ ולתקן ישר טעות שהם עושים. אבל הדבר הנכון הוא לתת להם לנסות להתמודד לבד. כל עוד זה לא מסכן אותם כמובן. עודדו אותם לספר לכן מה הם עומדים לעשות ואיך והציעו עזרה אם נדרשת. אם אכן נעשתה טעות, עודדו אותם לנסות לעשות זאת שוב בדרך אחרת. אל תכעסו עליהם כי בעתיד זה עלול לגרום לכך שיפחדו שוב לטעות. חשוב גם לא לתקן לבד מול הפעוט. לא מרוצות מאיך שזה נעשה? הציעו לו עוד דרך לעשות זאת כרעיון או לחילופין, אם זה ממש חשוב לכן, תקנו זאת לאחר שהם הולכים לישון. קבלו בהבנה את חוסר השלמות ושימו את הפרפקציוניזם בצד.

תנו להם להיות עצמאיים – תנו להם לעשות דברים בעצמם באופן עיקבי. לא רק אחר הצהריים כשיש לכם זמן לכך. אל תבקשו מהילד לנעול לבד נעליים אבל כשאתם ממהרים תתעקשו לנעול לו. שמרו על עיקביות גם אם אתם מטיילים בקניון גבעתיים והוא מתעקש לסגור את הרוכסן של המעיל לבד וזה נמשך יותר מהרגיל. תנו להם לעשות לבד מה שהם יכולים. הילדה מתעקשת לבחור לבד את הבגדים לגן אבל התאמת הצבעים נוראית מבחינתך? אין בעיה- השתמשי באפשרויות הבחירה. בערב לפני הכיני שני סטים של לבוש ותני לה לבחור מתוכם. היא תרגיש שליטה שהיא בחרה לבד ולך תהיה שליטה על האפשרויות. אגב, זה בסדר גם לתת לה ללכת עם חולצה שאינה תואמת לחצאית ולנעליים.. הגננות כבר רגילות ליצירתיות ויקבלו אותה בחיוך ובאהבה.

ובכלל, מי אמר שיצירתיות זה רע?...אולי יתברר שהיא מעצבת האופנה הבאה של ישראל?...

 

סביבה תומכת – והכוונה היא לסדר להם סביבה ידידותית לילדים. במקום לומר להם אסור על כל דבר. הרחיקו את הדברים המסוכנים וארגנו את הבית כך שיוכלו לעשות דברים לבד. למשל, שרפרף ליד הכיור באמבטיה יכול להקל עליהם את שטיפת הידיים וצחצוח השיניים.

והכי חשוב- שחררו אותם. הם יפתיעו אתכם במה שהם מסוגלים לעשות לבד. ועדיף שעה אחת קודם. ככל שתקדימו בכך, כך ייטב עבורם. הנטייה הבסיסית שלנו היא להגן עליהם מהכל. אבל לפעמים זה למעשה חיבוק דב שיקשה עליהם להתנהל לבד בבגרותם.