הכי כדאי להיות גדולה להיות גדולה..

כולנו עדים לסיקור הנרחב לו זוכים צילומי פפראצי העוסקים בילדים של מפורסמים ובסגנון הופעתם. רק לאחרונה כיכבה בכל אמצעי התקשורות העולמיים תמונתה של סורי קרוז בת השלוש כשהיא צועדת לה על סט הצילומים בנעלי עקב ותיק תואם יחד עם אמא קייטי הולמס.  מה באמת המקור לנטייתם הילדים לרצות להתלבש ולהתאפר כמבוגרים וכיצד אנחנו ההורים צריכים להתמודד עם רצון זה?



מאת: ענת בן סלמון ועפר ארז, מומחים בפסיכותרפיה ובעלי חברת "כלים שלובים"אבחון, טיפול והכוונה לפרט ולמשפחה


הכי כדאי להיות גדולה להיות גדולה..

כולנו עדים לסיקור הנרחב לו זוכים צילומי פפראצי העוסקים בילדים של מפורסמים ובסגנון הופעתם. רק לאחרונה כיכבה בכל אמצעי התקשורות העולמיים תמונתה של סורי קרוז בת השלוש כשהיא צועדת לה על סט הצילומים בנעלי עקב ותיק תואם יחד עם אמא קייטי הולמס. 

כשאנו המבוגרים צופים בתמונות מסוג זה קשה לנו לא לשאול איך הוריה נותנים לה לצאת ככה מהבית? איפה נעלמה הילדות? ומה רע בטרנינג ורוד עם תמונה של דורה? 

אז מה באמת המקור לנטייתם הילדים לרצות להתלבש ולהתאפר כמבוגרים וכיצד אנחנו ההורים צריכים להתמודד עם רצון זה?

 

השאיפה של כל ילד לאורך כל שנות התפתחותו הינה להגיע לבגרות ולקחת על עצמו את האחריות ואת החופש שנגזר מהיותו מבוגר. מנקודת ראות של ילד, המבוגרים הם ששולטים על חייו. הילד מתבונן במבוגרים, בוחן את צורת הדיבור, הלבוש ההתנהגות ומנסה להידמות להם. תופעה זו היא נטייה טבעית ומתקיימת אצל כל הילדים ואף מהווה מקור מוטיבציה בתהליך ההתפתחות המוביל לשילוב החברתי.

מאחר והבנתו של הילד את עולם המבוגרים היא דרך עיניו, נטייתו הטבעית הינה לחקות את הסממנים החיצוניים של המבוגרים ולנהוג כמוהם. ניתן לראות בנים ובנות, החל מגיל שנתיים, במגוון של מצבים שבהם הם מחקים את התנהגותם של המבוגרים. לרוב תגובתנו הראשונית כהורים להתנהגויות אלה תהיה שעשוע וגילויי התלהבות בתגובה להתנהגותו של הילד. תגובה זו של ההורים מהווה משוב חיובי טבעי ותורמת לחיזוקם של דפוסים אלה. הילד, מעודד מתגובת הוריו,ינסה לחקותם גם בתחומים נוספים.

 

חיזוק של דפוסים אלה עלול להתגלות בהמשך כבעייתי. הילד, מעודד מהתגובה החיובית שקיבל, עלול לנסות התנהגויות נוספות המאפיינות את המבוגרים ובכך לחשוף את עצמו לסכנות הנובעות כתוצאה מחוסר הבנה לגבי ההתנהגות ומשמעויותיה. קיימות פעילויות רבות המותרות למבוגרים אשר אינן רצויות לילדים מאחר וכושר האבחנה והשיפוטיות שלהם אינם מפותחים דיים. ילד עד גיל 9 אינו חוצה כביש לבד, שתית אלכוהול בגילאים צעירים מסוכנת במיוחד, כמו גם עישון סיגריות.

 

בנוסף, עידוד הנטייה של הילדים לחקות את המבוגרים אינו רצוי, מאחר והוא תורם לטשטוש הגבולות בין הורים לילדים ואף מחזק את התהליך של אובדן הסמכות ההורית. אם הילד מתלבש ומתנהג כמבוגר הוא מן הסתם גם בעל זכויות של מבוגר ולפיכך הוא בעל עמדה שווה המאפשרת לו להתנגד לרצונו של ההורה המנסה לחנכו ולהציב לו גבולות. 

לנוכח הבעייתיות המתעוררת ממצב זה של טשטוש גבולות, פועלים ההורים דווקא בכיוון הפוך ומשתדלים לרסן מסיבות שונות את השאיפה של הילד לנהוג בעצמאות ולחקות אותם. ההיפוך בתגובת ההורים, לביטויי החיקוי של הילד את עולם המבוגרים, אינו נתפס בחיוב על ידי הילד. הניסיון של ההורים לטרפד את המצב, שבו מתקיים שוויון לכאורה בין הילד לבין ההורים, נתקל לרוב בהתנגדות חזקה מצד הילד.

 

בגיל ההתבגרות מגיע רצונו של הילד להדמות לבוגרים לעוצמה רבה המתבטאת במרד ובגילויי מחאה מסוגים שונים. ניסיונות הריסון וההגבלה הנהוגים על ידי ההורים בגיל זה, מביאים בדרך כלל לתחושת ריחוק בניהם לבין ילדיהם המתבגרים ולעיתים אף לניתוק.

 

תפקידנו כהורים למתוח קו ולהגדיר גבולות

כאשר נעביר לילד מסר אחיד וברור אנו נדגיש את הגבולות הברורים ונתרום לו להבנה נכונה יותר של המציאות בה הוא חי - מי הוא ההורה המבוגר ומי הוא הילד. ככל שהגבולות שנציב יהיו יותר ברורים ועקביים, חוסר הוודאות של הילד לגבי מעמדו המשפחתי יקטן.  

לפיכך, רצוי להגביל את הנטייה של הילד לחקות את דרכי התנהגותם ולבושם של המבוגרים למועדים מסוימים.  הזמן בו ניתן להתחפש ולחקות את המבוגרים הינו חג הפורים או בעת משחק שמובחן מהמציאות הרגילה. כאשר ילד יוצא מביתו לרחוב, לגן ולבית הספר עליו להראות כמו ילד ולנהוג כילד.

 

עם זאת, ניתן ורצוי, להשתמש ברצונו של הילד לחקות את הוריו ולנתב רצון זה להתנהגויות חיוביות כגון: לקיחת אחריות, התמדה, הצבת מטרות והשגתן וכדומה. כדאי לספר לילד על עצמנו ולשתף אותו בחוויות שאנו עברנו כשהיינו ילדים ושהיו לנו רצונות להיות ולהתנהג כמו גדולים, והרצונות האלה נמנעו מאיתנו עד אשר הגענו לגיל המתאים (לדוגמא: להתגלח בגיל שש או לרכב על אופנוע בגיל 11 ) כל אלה יכלו לבוא לידי ביטוי בגיל המתאים. שיתוף הילד בחוויות האישיות יעביר לו את התחושה שאנו מבינים אותו וכי רצון זה הינו רצון אוניברסאלי , אך גם ההגבלות לרצון זה הינן אוניברסליות.

 

יש להראות לילד את הצדדים החיוביים של גילו ואיך ניתן לנצלם למשחקים שאולי בגיל מבוגר לא יתאפשרו לו מסיבות שונות, כדאי להביא כדוגמא גילאים שונים ותחומי עניין המתאימים לכל גיל בשפתו, ולאחר מכן לעודד את הילד למצוא עניין בתחומים המתאימים ומאפיינים את גילו.