תינוק בא לעולם עם יכולות יעילות וטובות ליצירת מערכת יחסים עם הסביבה האנושית שאליה הוא הגיח.   מתוך מערכת היחסים שהוא יוצר עם הסביבה, הוא מסיק מסקנות לגבי העולם בו הוא נמצא, ומשימתו היא לרכוש אמון בסיסי בעולם.

באדיבות חברת "מטפלא" - חברה להשמת מטפלות לילדים.

 

תינוק בא לעולם עם יכולות יעילות וטובות ליצירת מערכת יחסים עם הסביבה האנושית שאליה הוא הגיח.   מתוך מערכת היחסים שהוא יוצר עם הסביבה, הוא מסיק מסקנות לגבי העולם בו הוא נמצא, ומשימתו היא לרכוש אמון בסיסי בעולם.

 

ישנו מנגנון מולד ויעיל שעוזר לתינוק מלידתו ביצירת מערכת יחסים זו עם האם ועם דמויות מפתח אחרות – זהו מנגנון ההתקשרות, מנגנון זה בא לידי ביטוי בכל מיני דרכים כגון:  התינוק מעדיף לראות פני אדם על פני כל גירוי אחר ולכן הוא מפתח התנהגויות שונות שמבטיחות לו קירבה אופטימאלית לדמות האם.

התינוק יכול לעקוב במבטו אחר אנשים שבסביבתו, יכול לבכות או לחייך ואף להצמיד את עצמו לאם.

 

מתוך כך ניתן גם להבין מדוע הפעולות היעילות ביותר שיש לבצע כאשר התינוק זקוק לניחומים או להרגעה הן אלה המחזירות אותו באופן סמלי אל הרחם – ומאפשרות לו קירבה לדמות מטפלת ומנחמת ותחושת ביטחון.

ככל שירגיש בטוח יותר ויוכל לסמוך על הוריו או המטפלת או אז יהיה התינוק נועז וחופשי יותר לחקור את העולם שסביבו ולהתפתח בו בצורה אופטימאלית.

 

עוד אנקדוטה חשובה בהתפתחות רגשית – חברתית של תינוקות היא שתינוקות לומדים על עצמם ועל הסביבה שלהם מתוך אותם יחסים עם הדמויות המטפלות בהם, הם לומדים לזהות את רגשותיהם לפי התגובה של המטפלת/ האם אליהם, תהליך שנקרא מירורינג- כלומר מראה בה האם או המטפלת משקפת לתינוק את מה שחש על פי הבעת פניה וקולה.

חשוב גם לדעת שתינוק אינו זקוק לחברה של קבוצת השווים, בשלב מוקדם זה בחייו, עד גיל שנה, שנה וחצי, התינוק אינו בנוי רגשית ליחסי גומלין עם תינוק בן גילו ואינו זקוק לכך להתפתחותו הרגשית או החברתית. מפגש אקראי קצר בגינה יכול לספק את כל הצרכים החברתיים של התינוק בשלב זה.

תקופה ראשונית זו, חשובה לאין ערוך. נבנה בה, כאמור, הבטחון של התינוק בעולם שסביבו, ונצרב ה"דיסק הקשיח" שלו לכל החיים. לכן כה חשוב שהתינוק יזכה לטיפול ומענה מתאים ומדויק לצרכיו, קשייו והתפתחותו המוטוריים, פיזיולוגיים ופסיכולוגיים.

 

בתקופה זו אם ההורים חייבים לחזור לעבודה, ויכולים להרשות לעצמם להביא לתינוקם מטפלת, זוהי הבחירה הטובה ביותר עבור תינוקם וגם עבורם. לגבי השלב בו כדאי שהמטפלת תיכנס לחייו של התינוק, חשוב לקחת בחשבון התפתחות רגשית חשובה שנקראת חרדת זרים שמתפתחת לקראת גיל 7-8 חודשים ונעלמת בהדרגה במהלך השנה השנייה לחייהם, בערך באותה תקופה מופיעים גם סימנים ראשונים של חרדת פרידה, אשר גם היא פוחתת לקראת גיל שנתיים. לכן מומלץ שהמטפלת תתחיל בטיפול בתינוק לפני גיל 7 חודשים לפני הופעת חרדת הזרים וחרדת הנטישה. תינוק יכול גם להתרגל למטפלת בשלב מאוחר יותר, אולם זמן החפיפה , ההתרגלות עלול להיות ארוך יותר ויש לקחת זאת בחשבון.

 

כאשר מופיעה חרדת הנטישה חשוב לסייע לתינוק להתגבר על הקושי (בפרידה) ולהתמודד.

הכניסה למסגרת של גן מתאימה לפעוטות מגיל שנה וחצי ויותר, בגיל זה או לקראת גיל שנתיים מתחילה להתפתח יכולת חברתית ויכולת אמפטית, כמו כן המערכת החיסונית כבר הרבה יותר מגובשת ותדירות המחלות פוחתת.