עריכה: עדי יותם IBCLC

 

לאורך מיליוני שנה אימהות הזינו תינוקות כדרך הטבע - בהנקה ישירה. דרך הזנה זו מובילה את התינוקות לתוצאות אופטימליות מבחינת ההתפתחות המוטורית, השכלית, הגופנית, ולא פחות חשוב - הנפשית. על זה אין כל עוררין, ומשרד הבריאות וארגון הבריאות העולמי ממליצים להורים באופן חד-משמעי להניק הנקה מלאה ובלעדית במשך כשישה חודשים ולהמשיך אחר כך בהנקה בשילוב מזון מוצק עד גיל שנה-שנתיים לפחות.

 

בישראל  שיעור ההנקה הוא בין הגבוהים בעולם ובכך יש להתגאות. היות ומדובר ברוב אוכלוסיית האימהות, חשוב מאוד לתת ליגיטימציה לפעולה הברוכה הזו מחד, ולאפשר לאימהות אלה להמשיך לטפל בתינוקותיהן בדרך זו בלי לתת להן הרגשת נחיתות או השפלה מאידך.  בסופו של דבר, תינוקות בריאים הם אינטרס ציבורי. יש מחקרים המראים שמשך ההנקה  תלוי בין היתר גם בדרך שבה האם מתקבלת בסביבתה ונתפסת על ידי הציבור. רצוי שכל פעולת עידוד תכלול גם מתן מידע על חשיבות ההנקה לציבור הרחב.

 

כאשר הציבור יתפוס את ההנקה כאקט טבעי וחיוני לתינוק, אולי יבינו רבים  יותר שאין כאן כל מפגן של "מיניות" או רצון להראות את השדיים לכל עובר ושב. קיים רק הרצון לדאוג בצורה הטובה ביותר לתינוק ובמועד שהתינוק זקוק להנקה. 

 

תינוק צעיר אינו יכול לחכות לאוכל שלו. מבוגר, לעומת זאת, יכול לשלוט בעצמו ולהסיט את מבטו ממראות שאינם מוצאים חן בעיניו. 

להורים שבוחרים להזין את התינוקות שלהם בתמ"ל ובבקבוקים יש זכות להאכיל את התינוק בכל מקום שמותר להם להיות בו.  אין להפלות אימהות מיניקות בנסיבות אלה.

 

במשך אלפי שנים הנקה בציבור היתה שכיחה ומתבקשת, מאחר ולא היו אפשרויות אחרות,  וחזה האשה לא נתפס כסמל מין אלא ככלי להעברת מזון לתינוקות. בתרבויות שונות הדבר הוא כך גם כיום. מאז המהפכה התעשייתית והופעת מזון תינוקות מעובד, נעלם השד המניק מן המרחב הציבורי. כיום, כאשר שיעורי ההנקה עולים שוב, יש להבין ולקבל את צורכי התינוק והאם המניקה. 

 

קיימים חלקים בציבור המתקשים לקבל את דימוי השד כמזין ולא כסמל מין. הצביעות בתפיסה זו היא הלגיטימציה לחשיפת עירום חלקי של נשים והפיכתן לסמלי מין בפרסומות ובאופנה, בעוד שהנקה, שנעשית בדרך כלל בצניעות ובחשיפה מינימלית, אינה מתקבלת בברכה, ומעודדת הדרת נשים ותינוקות מן המרחב הציבורי.

 

הצעות כגון כיסוי ראשו של התינוק בבד כלשהו או מתן חלב אם שאוב בבקבוק במקומות ציבוריים, פוגעות בזכותה של האשה לבחור היכן ובאיזו דרך תזין את תינוקה. תינוקות צעירים בדרך כלל יסכימו לכיסוי, אך מגיל חודשיים-שלושה יתנגדו לכך - כפי שהיה מתנגד כל מבוגר שהיו מציעים לו לכסות את ראשו. האכלה בבקבוק של תינוק יונק במרחב הציבורי מטילה על האם לשאוב כאשר לא כל אם בכלל שואבת ומתן חלב אם שאוב בבקבוק עלול לסכן את ההנקה. 

 

 

חינוך לציבור –  לא די בכך שמנסים לעודד הנקה ולחנך נשים בלבד; חשוב לחנך את הציבור באופן כללי. ברגע שההנקה תיתפס כאקט טבעי, מומלץ וחיוני, הורים ומורים יתחילו לחשוב ולהתבטא בדרך אחרת.  ילדים שגדלים כאשר הם רואים הנקה בחיק משפחתם  ובציבור, יגדלו להיות מבוגרים שמאמצים את ההנקה כדבר טבעי, בבית ובחוץ.

 

חדרי הנקה-  גם במקומות שבהם אשה יכולה להניק בציבור באין מפריע, חשוב שיהיו חדרי הנקה זמינים ומתוחזקים עבור הנשים שמעדיפות פרטיות בהנקה. קיומם אינו סותר את החופש שיש לאשה לבחור היכן תניק את ילדה. 

 

חקיקה – אם השינוי בתפיסה לא קורה מעצמו, יש לשקול חקיקה, כמו במקומות שונים בעולם, המגינה על האשה וזכותה להניק את ילדיה באין מפריע היכן מותר לה להיות. 

 

ארה"ב - בארה"ב יש ל-45 מדינות חוקים ברורים שנכתבו על מנת להגן על נשים ולאפשר להן להניק בציבור בכל מקום, כולל מקומות  פרטיים.

קנדה – יש חוק החל על נשים וגברים כאחד לגבי חשיפת החזה – ככל שלא דובר בהשפלה canadian charter of rights and freedoms

אוסטרליה – הנקה בציבור מוגנת בחוק: sex discrimination act 1984

פיליפינים – הנקה בציבור מוגנת על פי – expanded breastfeeding promotion act of 2009[12] and the milk code of the philippines (executive order 51.

טיוואן – ההנקה בציבור מוגנת על פי:the public breastfeeding act – נובמבר 2010 

אנגליה – הנקה מוגנת בחקיקה  – בכל מקום ציבורי ופרטי sex discrimination act 1975

 

 

בעולם מושלם ההנקה בציבור היתה נתפסת כאקט טבעי ומתקבלת בשוויון נפש, אם לא בעידוד, מצד הסביבה. לפי החוויות הקולקטיביות בקרב אימהות מיניקות רבות בציבור, כך אכן המצב ברוב המקרים. עם זאת, מספיק שאדם אחד, גבר או אשה, יתלונן על הנקה בציבור בפני בעלי בית קפה, מסעדה או מקום אחר, כדי להביא למצב לא נעים ולתחושת השפלה. חקיקה תוכל לעזור בשינוי בתפיסת הציבור. ולהגן על זכויות האדם וזכויות הילד - של ההורים המעוניינים בהנקה ושל התינוקות היונקים.