מלחמת הנקה: על הנקה וכאב לאחר לידה
יש נשים שבוחרות להניק וההנקה מצליחה להן (אולי עם כמה קשיים קטנים בהתחלה) יש נשים שבוחרות לא להניק והן מאכילות מבקבוק. אבל מה קורה כאשר האם כל כך רוצה להניק וההנקה איננה מצליחה? כשהשילוב אינו מתיישב עם הציפיות.
מאת: עינב יולביץ', פסיכולוגית למבוגרים נוער וילדים
כשהיית בחורה צעירה וחופשיה (זה לא היה עד כדי כך מזמן, למרות שזה נראה רחוק כל כך) לא חשבת בכלל על הנקה. אולי זה היה נראה לך אפילו מוזר קצת (הציצים מלאו צרכים אחרים). אבל ככל שתפחה ביטנך והתמלאו שדייך התמלא ליבך בתחושה שאת רוצה להזין את התינוק הקטן מגופך גם אחרי הלידה. דמיינת איך תחזיקי אותו בזרועותייך והוא ינק בשלווה, איך תתני לו אהבה בחיבוק אמהי חם ומזין ואיך תרגישי נפלא.
אבל במפגש הראשון של פיו עם הפיטמה, הרגשת שריפה, וככל שעבר הזמן, הכאב בחזה גדל והתעצם ואת חושבת לעצמך איך תינוק קטן כל כך ועוד בלי שיניים יכול כל כך להכאיב?
את מוצאת את עצמך יוצאת למלחמה על ההנקה. מתייעצת עם חברות, עם אמא, מזמינה יועצות הנקה, אפילו מתייעצת עם החמות (!). את מחליטה שלא משנה מה את תתגברי על הכאב, הכל עבור התינוק הקטן שלך שזקוק לך כל כך.
ולאט לאט לכאב הפיזי מתלווה גם הכאב הרגשי. את מוצאת את עצמך בוכה ובוכה, מפחדת שהקטן שלך יתעורר וירצה לינוק ושוב יגיע הכאב הבלתי נסבל. לפעמים את אפילו כועסת עליו למה הוא חייב כל כך להכאיב? את מתביישת בעצמך, מאשימה את עצמך על כך שאת לא מצליחה ועולות בך מחשבות קשות: איזו מין אמא את שלא מצליחה להזין את התינוק שלה, הפעולה הפשוטה ו"הטבעית ביותר"? מה זה אומר עלייך ועל יכולותייך כאם? האם את לא מסורה מספיק? מה זה אומר עליו? על הקשר שלכם ביחד? למה כולן מצליחות ורק את לא? וזה כואב, כואב כל כך.
אמא היא אמא: על הזנה והענקה
את צודקת במלחמה שלך. הילד שלך זקוק להזנה, ואת רוצה להעניק לו את הטוב ביותר, אבל חשוב שתזכרי שהזנה, איננה רק הזנה פיזית. ההזנה הרגשית והיכולת שלך להיות שם עבור הילד שלך ולתת לו אהבה רוך וחום, חשובה אולי לא פחות מההנקה. השנים הראשונות בחייו של התינוק חשובות ביותר להתפתחות שלו וכך גם הקשר שהוא יוצר עם האם. שנים אלו משפיעות על היכולת שלו ליצור קשרים מייטיבים בעתיד ולהיות אדם מתפקד ושמח. נשים מדווחות, וכך גם הספרות המחקרית, על קשר בין קשיים בהנקה ודיכאון לאחר לידה. שמרי על עצמך ועליו כדי שתוכלו להיות ביחד באוירה רגועה (עד כמה שניתן) ומיטיבה.
אמא, יש נשים שנלחמות ובסוף מצליחות ויש כאלו שלא וזה לא אומר דבר על יכולתך כאם. אפשר להילחם, אבל צריך לדעת גם מתי להפסיק. עכשיו זה הזמן שלך להיות אמא, לקחת את האחריות ולהחליט גם את ההחלטות הקשות. להתבונן בתוך עצמך לראות את כל השיקולים ולהחליט מה נכון עבורך ועבור הילד שלך.
כמה כלים כדי לנסות להתמודד עם קשיים בהנקה
- קודם כל אם יש באפשרותך נסי לקבל עזרה מיועצת הנקה מקצועית - כבר במחלקת יולדות גשי ליועצות ההנקה והעזרי בהן, אם עדיין את חווה קשיים עם החזרה הביתה, הזמיני יועצת הנקה או נסי להעזר בקבוצות הנקה בפייסבוק למשל: לקבל בהן עזרה ותמיכה ללא תשלום (לחצי למשל כאן). זכרי שהנקה תחסוך לך ממון רב יחסית לעלות של יועצת הנקה .
- התבונני בתוך עצמך מה הסיבות שאת נלחמת על ההנקה- האם זה בגלל הבריאות של הקטן? האם זה בגלל שאת מרגישה כישלון? האם זה בגלל שאת מפחדת מאובדן הקשר המיוחד שלו שיהיה לו רק איתך? האם זה בגלל הלחץ של החברה/הבעל/המשפחה? נסי למצוא פתרונות שיעזרו לך לתת מענה לצרכים שלו ושלך אבל שלא ימשיכו את התחושות הקשות שאת מרגישה עכשיו.
- הציבי לעצמך תאריך יעד שעד אליו את נלחמת- זה יתן לך תחושה של גבול, זה יעזור לך להרגיש טוב יותר גם עם הכאב שאת מרגישה עכשיו וגם לגבי התחושה שתדעי שאת ממשיכה לנסות להעניק לו את הטוב ביותר אבל גם שומרת על עצמך.
- זה לא חייב להיות הכל או כלום- אפשר להניק רק בחלק מהיום, אפשר לשאוב. נכון, זה יכול להשפיע על כמות החלב (כך לפי יועצות ההנקה), אבל יש נשים שמצליחות להניק כמות מועטה לאורך חודשים רבים (חשבי למשל מה קורה כשהתינוק גדל ויונק פחות פעמים ביום גם ככה).
- שתפי ברגשותייך- מותר לך להרגיש אותם, קשיים בהנקה רווחים בקרב נשים רבות, את לא היחידה. שיתוף ברגשות הקשים יכול להקל משמעותית על הסבל הרגשי שלך.
אמא, התקופה שאחרי הלידה היא תקופה שמערבת הרבה שמחה והתרגשות אבל גם רגשות לא פשוטים שנובעים מהשינויים ההורמונאליים וההסתגלות למצב החדש. הנקה היא דבר מדהים ומבורך, במיוחד כשהיא מצליחה ומתאפשרת. אבל אם את מרגישה סבל בלתי פוסק, את לא מפסיקה לבכות ואת רואה שההנקה מקשה מאוד על ההחלמה, נסי לבדוק עם עצמך, איך את יכולה לשמור על הקטן שלך אבל גם עלייך.
לדף הפייסבוק של עינב כנסו: http://bit.ly/1NZ1Ih3