מאת: נועה מחנאי - מאבחנת ומטפלת בשיטת ורדי,מנחה סדנאות ליווי התפתחותי לתינוקות 

מזהעשרות אלפי שנים נולדים להם תינוקות מדי יום ונהיים במרוצת השנים לאנשים.
פלא ההיווצרות של עובר - תינוק - אדם הינו מושא להערצה ומחקר עבורנו בניהאנוש אך אינו מצוי, ברובו, בתחום שליטתנו .
יחד עם זאת, למרות שאין אנו מפתחיהתוכנה ומנהלי היצור של אותו פלא הקרוי אדם, יש לנו ודאי השפעה כלשהי על טיב התוצר,בין אם במודע ובין אם לאו.

מרגע היוולדו זוכה התינוק באופן טבעיאינסטינקטיבי לטיפול קיומי מהמבוגרים המגדלים אותו, הכולל סיפוק צרכיו הפיזייםועפ"י רוב גם הענקת אהבה והגנה רגשית.
מאידך, את הדאגה להתפתחותו המוטורית - כלהדברים אותם לומדים גופו ושיכלו של התינוק ואשר מפתחים בו את היכולת לתפקד כאדם -נוטים אנו להשאיר לחסדי ופלאי הטבע ואין אנו רואים את עצמנו, לרוב, כשותפים של ממשבתהליך זה.

הורים רבים נוהגים אמנם לספק גירויים בדמות צעצועים ו/או חוויותחושיות כמו בילוי בטבע, בילוי חברתי עם אנשים ותינוקות אחרים ועוד כהנה גירויים -בכדי לתת לתינוקם מענה לצרכים מוטוריים והתפתחותיים אשר מעבר לצרכיי הקיום הבסיסייםביותר. אולם, תחושת שותפות ויכולת אמיתית להשפיע ולתמוך בהתפתחות התינוק מבחינהמוטורית, אינה נטועה, לדעתי, במרבית ההורים.

גם צמיחתם של קורסים רביםלהורים ותינוקות המעניקים ידע וכלים לחיזוק התפתחות התינוק, מעידה על עלייה במודעותקהל ההורים לחשיבות צורך זה אך אינה קשורה דווקא לתחושת היכולת הפנימית הקיימתבהורים עצמם לספקו.

המעבר מהחברה הפרימיטיבית השבטית לחברה המודרנית:
התינוק בחברה השבטית הקדומה היה כפי הנראה בלתי נפרד מאורחות חיי ופועליהשבט כולו, מיום היוולדו. הוא נילווה לאמו, מרגע שחזרו אליה כוחותיה, אל עמל יומהונלווה לבני שבטו במפגשיהם החברתיים והדתיים אשר אפיינו את החברההשבטית.

גידול התינוקות והילדים,עפ"י מחקרים אנתרופולוגים שנעשו,נעשה יותר באופן שבטי כולל מאשר באופן פרטני אינדיבידואלי ע"י ההורים הפרטיים שלהתינוק והושפע לכן ממסורת השבט הכללית אשר הושרשה בחבריה.
מסורת זו כללה אוסףשל מנהגים ואמונות אשר שירתו את החברה הזו בכדי לשרוד. החברה השבטית, הטרוםטכנולוגית, עשתה שימוש בגוף האנושי ככלי העיקרי לספק את צרכיה, גם אלו המטא-פיזיים (דרך טקסים של ריקוד ושירה).
ניתן לאמור כפשוטו שאנשי החברה השבטית עשו הכולבמו ידיהם ורגליהם. ובתוך כך, גם גידול הצאצאים היה בעיקרו מאד גופני, ישיר ובלתיאמצעי: מגע ותנועה מרובים, נשיאת התינוק על גוף ההורה - בעקבות הנעה רגלית ממקוםלמקום, צורך בנדודים שנכפה בעקבות שינויי הטבע וכדו'.

אני סבורה כי בימיםבהם האדם נאלץ לשרת את כל צרכיו בעזרת גופו,ללא סיוע המכונות, השפעתו של מוחהאינסטינקטים והרפלקסים הייתה דומיננטית ומשמעותית הרבה יותר מכפי שהיא בעידןהמודרני בו התפתח התפקוד הקוגניטיבי/רציונאלי של המוח האנושי.

האדםבחברה הפרימיטיבית היה מוכרח לסמוך על גופו ולהישמע לאיתותיו ומסריו.
אותוגוף אנושי היה פעיל פי כמה ממידת פעילותו הממוצעת כיום בעידן המודרני, בשל חייםפיזיים וגופניים יותר, כאמור.

ובאופן טבעי ולא מודע - התינוקות בחברההפרימיטיבית קיבלו מינקות הכנה פיזית לאותם חיים פיזיים. המגע לו הם זכו , הןלצרכיי ניקוי, נשיאה והאכלה והן לצרכיי משחק והבעת רגש, היה, כפי שניתן לדמיין ואףלראות עד היום בשרידי החברה השבטית (באפריקה למשל) - עמוק, מרובה ומלא ביטחון (אינסטינקטיבי).
הורים נאלצו לסמוך רק על ידיהם, גופם וחושיהם בכדי לטפלבצאצאיהם.
ובחברה המודרנית בה את מקום השבטיות החליף אינדיבידואליזם ואת מקומוהמרכזי של הגוף על כל ביטוייו החליפו החומר ותוצרי הטכנולוגיה - האדם אינו זקוק עודבאותה מידה להפעלת גופו בכדי להתקיים. וכשהפך האדם לנסמך פחות על גופו לצרכייהישרדות ניזקק הוא פחות לחזקו מה גם שהטכנולוגיה מאפשרת לו יתר הארכתימים.

האדם המודרני נזקק פחות ופחות לאינסטינקטים שלו ויותר לקוגניציה שלו -זו המפתחת מערכות ולומדת להשתמש בהן ביעילות.

התינוק בחברההמודרנית:
תינוק האדם המודרני מטופל רבות גם באמצעים טכנולוגיים (החלמצעצועים, אביזרי לבוש/ניקוי ונשיאה וכלה בפעילויות לתינוקות אותן ניתן לקנות).נעלם הצורך להכין את גופו של התינוק לקראת חיים גופניים בעוד התפקוד של המבוגריםהמגדלים את התינוק הפך לפחות ופחות אינסטינקטיבי בשל השינויים במוח האדם ובצורכיקיומו. ניתן לאמור, בהכללה גסה, כי גם בתחום גידול התינוקות כמו בתחומי חיים אחריםבעידן הטכנולוגי - הדברים הפכו להיות פחות "טבעיים" ויותר מלאכותיים, אמצעייםומכאניים.

וכמו בכל הקשר אחר, גם בהקשר הזה של אינסטינקטים מול קוגניציה אוגופניות מול עזרים טכנולוגיים - האיזון בין שני הקצוות הוא המפתח להצלחה וחיירווחה.
התפתחות התינוק היא בעיניי תחום משמעותי ביותר בו נדרש למכביר צורך כזהבאיזון.

מה משמעותי ביותר להתפתחות התינוק והאם הוא אכן זוכה לכך באופןטבעי:
התפתחות התינוק מוכרחה להתחיל מבנייתו של בסיס גופני מוטורי חזק.מתוך הבסיס הזה יוכלו להיבנות הענפים הנוספים - התפקוד הרגשי חברתי והתפקודהקוגניטיבי.
גוף התינוק אשר עובר חוויות מסוגים שונים מיום הלידה (ואף לפניה)משמש כמכשיר הראשי ללימוד והתפתחות מוחו של התינוק.
המוח הוא כלי גמיש ובעלפוטנציאל אינסופי של התפתחות והגוף משמש ככלי החשיפה והמימוש של אותו פוטנציאל.
גוף התינוק זקוק, על מנת לאפשר את התפתחות המוח, למגע אינטנסיבי, מעמיק ומגוון,לתנועה מגוונת ומאוזנת ולחשיפה הדרגתית לחוויות חושיות שמעבר למגע.
לכן, דווקאבתקופת הינקות ובשלב ההתפתחות מתינוק לאדם, הופכים האינסטינקטים שלנו למשמעותייםיותר עבור התינוק שכן הם מכילים את הידע להפעלת הגוף ולחיזוקו. מוח האינסטינקטיםמכיל ידע הרלבנטי להישרדות.

אולם בעידן המודרני,בו התרחקנו בצורהניכרת מהאינסטינקטים, לספק לתינוק את צרכיי התפתחותו המשמעותיים ביותר, איננו בגדרדבר כל כך טבעי.

תינוקות רבים בעידן המודרני אינם מקבלים את הטיפולהפיזי/מוטורי לו הם זקוקים. בעידן כזה חשוב ללמוד ולהבין מהו הידע ממנו התרחקנוולזכור שידע זה קיים בתוכנו, אם כי יש לרעננו ולהעיז לעשות בו שימושמלא.

בכדי לעשות את המעבר הזה נדרש לא אחת להיעזר בקורסים, ספרים או פשוטאחד בשני על מנת להעיר ולחיות את אותו ידע ולתת לו להנחות אותנו בבטחה כשאנו מביאיםתינוק לעולם ומלווים אותו בשלבי התפתחותו לילד ולאדם בוגר.

אני סבורה שמתוךשימוש מודע בידע האינסטינקטיבי שלנו נוכל להגיע לאיזון בין שני העידנים ושני הקצוותהללו ולראות את עצמנו, מתוך מודעות, כשותפים פעילים ומשמעותיים באותו פלא שלהתפתחות התינוק לכדי אדם בוגר.

להלן אביא מספר רעיונות מעשיים להוריםכיצד יוכלו לתרום להתפתחות תינוקם במו ידיהם:
א. מגעים מגוונים:מיום הלידה ועד לזחילה לפחות (ניתן גם להמשיך לאחר מכן) - הקדישו זמן למגע בכל אחדמחלקי גוף התינוק בנפרד כך שאתם ממש נוגעים בכל איבר באופן יסודי בכל צדדיו (ובסיוםמומלץ לגעת בגוף כולו באופן כולל) כאשר אתם מגוונים עם סוגים שונים של מגע בכלאיזור ומעשירים ע"י כך את חוויית התחושה של התינוק את גופו.
מומלץ גם ללוות אתהמגע בכך שתספרו לתינוק איך קוראים לאותו איבר בו אתם נוגעים. התפנו למגעים רקכשאתם נינוחים ושמחים עם התינוק ודחו זאת אם אתם במתח או מלווים ברגשות שלילייםכלשהם. העניקו לגב במיוחד מידה ניכרת של מגע יומיומי:

מגע עמוק -מגעשחודר אל שכבת העומק של הגוף, כמו לישה או עיסוי עמוק כך שאתם נוגעים בעור, בשרירוכמעט בעצמות (עם שורש כף היד ועם האצבעות). את המגע הזה העניקו גם בצורה ממוקדתוסטאטית למשך מס' שניות (הידיים שלכם נשארות למשך מס' שניות באותו מקום ואז משנותמיקום על אותו האיבר, תוך קשר עין עם התינוק) וגם בצורה דינאמית אשר עוברת כל הזמןלאורך כל אותו האזור (למשל על כל חלקי היד).

מגע של טיפטופים -עםכריות האצבעות שלכם, כמו גשם. זהו מגע די דינאמי שאינו עמוק מדיי ואינו עדיןמדיי.

מגע מרפרף -בעדינות מרבית הניעו ידכם על גוף התינוק במגע נוגעלא נוגע (צמרמורת).

טפיחות -טפיחות קלות (אך לא מדיי), כמו תיפוף עלהגוף. כאשר טופחים על הגב - עשו זאת רק בגב העליון ומשני צידי עמודהשדרה.

צביטות -מעורר את תחושת העור. צבטו במידה מורגשת אך שאינהמכאיבה מדיי.

ב. מגוון תנוחות:נסו לעודד ולאפשר מגוון תנוחות רבלתינוק מגיל הלידה - הן כשמוחזק עליכם והן כשמונח לשכב. אין האמור כולל תנוחותהדומות להעמדה או הושבת התינוק בטרם גיל ישיבה ועמידה (גם אם בתמיכתכם) אלא החזקהוהנחת התינוק באופן שהוא למעשה שכוב או נישא כולו עליכם. לדוגמא: להחזיק על הידיים - גם בצד ימין שלכם וגם בשמאל, לערסל על הידיים גם כשהראש לימין וגם לשמאל (כנ"ללגבי עירסול במנשא), לשאת את התינוק כשבטנו על היד שלכם - גם על יד ימין וגם עלשמאל, להחזיק את התינוק כשגבו על בטנכם ואתם אוחזים מתחתלישבנו ועל החזה שלו (כךשהוא מעוגל).

הנחת התינוק:מתחילת חייו הניחו תינוק על בטנו, על גבוועל כל אחד מצדדיו באופן מגוון כל יום. אם תעשו זאת מגיל צעיר ישנה סבירות גבוההשהתינוק יסתגל לכל אחת מהתנוחות ויתחזק ממנה. בכל אחת מהתנוחות בהן יהיה התינוקשכבו מדיי פעם לידו כך שיראה אתכם מולו ועודדו אותו במגע ובמילה להיות במנח זה (עליכם להתאים את השכיבה שלכם למנח שלו).

ג. הרמת והנחת התינוק:כשהתינוק שוכב על גבו ואתם רוצים להרים אותו אחזו מתחת לכתפו האחת ודרך הצד השניגלגלו אותו כך שיהיה על צידו ורק אז הרימו אותו. הגלגול הצידה מתבצע ללא כל תנועתהרמה אלא אף מעט דחיסה אל הקרקע ורק אז מגיעה ההרמה ולא נוצר מתח שרירי מיותר אצלהתינוק. בצעו זאת כל פעם מצד אחר. הנחת התינוק תהיה באותו האופן רק בכיוון ההפוך -להניח על הכתף ולהעביר ברכות אל הגב. גם כאן - כל פעם מצד אחר.

ד.תנועתיות הגב:עזרו לתנועתיות הגב של התינוק להתפתח ע"י י- צירת מצבי התעגלותכמו לערסל את התינוק או להקפיץ את האגן שלו ברכות כשהוא על גבו - ע"י אחיזהברגליו.
חיזוק יכולת הזיקוף - לעבור במגע של כריות אצבעותיכם משני צידי עמודהשדרה מכיוון האגן ועד לראש או להחליק באותו מסלול את קצות הציפורניים שלכם כשגבהיד שלכם מופנה אל גב התינוק. ע"י כך אתם מעסים ומעוררים את שרירי זוקפיהגב.
חיזוק הכפיפה הצידית ע"י השכבת התינוק על כל אחד מצדדיו ולסייע לו להתעגלבמצב הזה ע"י טפיחות על השכמה והירך העליונות.

האמור לעיל עלול לא להספיקבמקרה של תינוקות מעל גיל חצי שנה אשר מסרבים לשכב בחלק מהתנוחות ומראים עיכובבהתפתחות היחסית לגילם. במקרים אלו מומלץ להיעזר במספר מפגשים אישיים עם אנשי מקצועבכדי להשלים את הפער המוטורי.

ולסיום, הורים יקרים: זכרו שיש ביכולתכםלהעניק לתינוק הרבה מאד. הרבו להיזכר בכך ולחוש מלאי עצמה בבואכם לפגוש את תינוקכםהמצפה למפגש אתכם ולפלאי הלמידה הצפויה לו עמכם.

 
לרשימת מטפלים בתחום לחץ/יכאן