אתם משמיעים לתינוק שלכם ציוצים וקולות תינוקיים? זהמצויין: חוקרים יפנים זיהו עלייה בפעילות המוחית בקרב תינוקות שהוריהם השמיעו להםקולות תינוקיים.

מאת: ד"ר שמואל גבעון, מומחה ברפואת משפחה באדיבות אתר האינטרנט של "שירותי בריאות כללית"

צילום באדיבות 2p סטודיו
 

האם אתם מרגישים מטופשים כשאתם מצייצים בקולות משונים מול פרצופו המשתומם של התינוק הקטנטן שלכם? אפשר בהחלט להבין את התחושה הזאת, אבל הרבה יותר חשוב שתתנו לאינסטינקטים שלם להוביל אתכם: כשאתם משמיעים הברות מגוחכות בשפת התינוקות - אה-גי-גי-צוויץ-מיש וכו' - אתם נותנים לילדים שלכם בדיוק מה שהם צריכים כדי להתחיל לפתח כישורי דיבור. זו הדרך שבה הם לומדים לתקשר. 

 

במאמר שפורסם לראשונה בעיתון הרפואי archives of disease in childhood במרץ 2007, חוקרים יפניים טענו כי לדיבור בשפת התינוקות תפקיד חיוני בהתפתחות התינוק. החוקרים מצאו שהאונה הקדמית במוחם של התינוקות נעשתה פעילה יותר בתגובה לדיבור מצוייץ בשפת התינוקות. "כשהילודים שמעו דיבור לתינוקות במקום דיבור למבוגרים, זיהינו עלייה בחמצון באונה הקדמית של המוח", אמר החוקר הראשי, יורי סאיטו מאוניברסיטת הירושימה. "הגוון הרגשי של הדברים שהאם אומרת לתינוקת עשוי לשחק תפקיד בהפעלת המוח של ילודים,  גם כשהם ישנים".

 

החוקרים בדקו 20 ילודים בני יומיים עד תשעה ימים ובגיל ממוצע 4.4 ימים. כל התינוקות היו בריאים וגם השמיעה שלהם הייתה תקינה. החוקרים הניחו שני חיישנים מצדי המצח של התינוקות, כדי לבדוק את רמת חמצון הדם, שזורם לאונות הקדמיות של המוח. המכשיר שבעזרתו מדדו את פעילות המוח של התינוקות נקרא ספקטרוסקופ בגלים קרובים לתת אדום.

 

כשהילוד ישן, האמהות התבקשו  לקרוא פרק מספר תינוקות פעם בלשון תינוקית ופעם כפי שמקובל לדבר עם מבוגר. בשעה שהאמהות קראו את הפרק, החוקרים הקליטו את קולותיהן. ההקלטות הושמעו לאחר מכן לתינוקות ורמת החמצון של המוח שלהם נמדדה. הסיבה העיקרית לבדיקת התינוקות דווקא בשינה הייתה להבטיח שהעלייה בצריכת החמצן לא נבעה דווקא מגירויים חזותיים.

 

כשהחוקרים השוו את רמות החמצון כשהתינוקות נחשפו לדיבור תינוקי בהשוואה לדיבור למבוגרים, הם מצאו שהדיבור התינוקי העלה את ריכוז החמצן בדם באונה הקדמית של המוח. ריכוזי ההמוגלובין המחומצן עלו בשיעור ממוצע של 0.25 מלימול לליטר, בעוד שהם ירדו בשיעור ממוצע של 0.23 מילימול לליטר,

כשהתינוקות שמעו את אמהותיהם מקריאות למבוגרים.

 

ד"ר מרילין אוגוסטין, פרופסור לרפואת ילדים והתנהגות התפתחותית במרכז הרפואי של אוניברסיטת בוסטון אמרה, שהמסר העיקרי מהמחקר הזה הוא שההורים צריכים לדעת ש"חשוב לדבר לתינוקות. הם מקשיבים. מה שחשוב הוא שהם שומעים את קולותיכם, התוכן פחות חשוב".  לדבריה, "אפשר פשוט לספר לתינוקות על הפעולות הפשוטות והיומיומיות, כמו 'אני מחליף או מחליפה לך חיתול עכשיו'. אבל, כשזה נעשה בשפה תינוקית, התינוק יגיב לו וזה יעזור לו או לא להתחיל לפתח כישורי שפה".