התקשרות התינוק לאחרים
התקשרות התינוק לאחרים
מאת: שרון צונץ, פסיכולוגית חינוכית מומחית אבחון, טיפול, יעוץ והדרכת הורים.
במאמר הקודם דנו בהתקשרות של התינוק לאם ולאב. בנוסף אליהם, לתינוק יש התקשרויות חשובות נוספות.
יחסי תינוק-הורה והמסגרת המשפחתית – כדי להבין את צורת ההתקשרות בין הילד ובין אביו ואמו עלינו להביא בחשבון את מערכת היחסים בין ההורים. למשל, תמיכה רגשית מצד האב משפיעה על הרגשתה ותפקודה של האם, וגם תמיכה מצד האם משפיעה על תפקודו של האב, ויש לכך השלכות רבות על התפתחותו של הילד. לעומת זאת, מצבים של מתח וחוסר הרמוניה בין שני ההורים עלולים לפגוע בהתפתחות הרגשית של הילד. מלבד ההורים, יש דמויות נוספות שמשמשות מטרות להתקשרות – אחים, סבים, דודים, מטפלת.
מאת: שרון צונץ, פסיכולוגית חינוכית מומחית אבחון, טיפול, יעוץ והדרכת הורים.
במאמר הקודם דנו בהתקשרות של התינוק לאם ולאב. בנוסף אליהם, לתינוק יש התקשרויות חשובות נוספות.
יחסי תינוק-הורה והמסגרת המשפחתית – כדי להבין את צורת ההתקשרות בין הילד ובין אביו ואמו עלינו להביא בחשבון את מערכת היחסים בין ההורים. למשל, תמיכה רגשית מצד האב משפיעה על הרגשתה ותפקודה של האם, וגם תמיכה מצד האם משפיעה על תפקודו של האב, ויש לכך השלכות רבות על התפתחותו של הילד. לעומת זאת, מצבים של מתח וחוסר הרמוניה בין שני ההורים עלולים לפגוע בהתפתחות הרגשית של הילד.
מלבד ההורים, יש דמויות נוספות שמשמשות מטרות להתקשרות – אחים, סבים, דודים, מטפלת. לאחים יש השפעה מכרעת על מערכת היחסים בין הילד ובין ההורים, על מקומו ומעמדו במשפחה, ועל הדימוי העצמי שלו. לעתים יש אוירה של עזרה הדדית בין האחים, ולעתים יחסי קנאה ותחרות. התחרות יכולה לנבוע משינוי במעמדו של ילד בעקבות לידת אח, או מתחרות בתחום הלימודים. הקשר עם סבא וסבתא – לעתים מקור הנאה, ותמיכה חשובה בהורים. לעתים כך נחשפים הילדים לעולם של זקנה, חולי וסבל, והמפגש הזה יכול לפתח אצלם את האמפתיה, לאפשר להם להתנסות במתן עזרה.
האינטראקציה בין התינוק וילדים אחרים – בשנתיים הראשונות הקשרים בין התינוק ובין בני גילו מוגבלים מאוד, ורק בתקופת הגן מתחילים היחסים האלה לקבל אופי נרחב ומשמעותי יותר.
הורים רבים מטרידים את עצמם בשאלה: מעונות יום – טוב או רע?
לפי בולבי, יש שלושה חששות עיקריים:
מאת: שרון צונץ, פסיכולוגית חינוכית מומחית אבחון, טיפול, יעוץ והדרכת הורים.
במאמר הקודם דנו בהתקשרות של התינוק לאם ולאב. בנוסף אליהם, לתינוק יש התקשרויות חשובות נוספות.
יחסי תינוק-הורה והמסגרת המשפחתית – כדי להבין את צורת ההתקשרות בין הילד ובין אביו ואמו עלינו להביא בחשבון את מערכת היחסים בין ההורים. למשל, תמיכה רגשית מצד האב משפיעה על הרגשתה ותפקודה של האם, וגם תמיכה מצד האם משפיעה על תפקודו של האב, ויש לכך השלכות רבות על התפתחותו של הילד. לעומת זאת, מצבים של מתח וחוסר הרמוניה בין שני ההורים עלולים לפגוע בהתפתחות הרגשית של הילד. מלבד ההורים, יש דמויות נוספות שמשמשות מטרות להתקשרות – אחים, סבים, דודים, מטפלת.
מאת: שרון צונץ, פסיכולוגית חינוכית מומחית אבחון, טיפול, יעוץ והדרכת הורים. במאמר הקודם דנו בהתקשרות של התינוק לאם ולאב. בנוסף אליהם, לתינוק יש התקשרויות חשובות נוספות.
יחסי תינוק-הורה והמסגרת המשפחתית – כדי להבין את צורת ההתקשרות בין הילד ובין אביו ואמו עלינו להביא בחשבון את מערכת היחסים בין ההורים. למשל, תמיכה רגשית מצד האב משפיעה על הרגשתה ותפקודה של האם, וגם תמיכה מצד האם משפיעה על תפקודו של האב, ויש לכך השלכות רבות על התפתחותו של הילד. לעומת זאת, מצבים של מתח וחוסר הרמוניה בין שני ההורים עלולים לפגוע בהתפתחות הרגשית של הילד.
מלבד ההורים, יש דמויות נוספות שמשמשות מטרות להתקשרות – אחים, סבים, דודים, מטפלת. לאחים יש השפעה מכרעת על מערכת היחסים בין הילד ובין ההורים, על מקומו ומעמדו במשפחה, ועל הדימוי העצמי שלו. לעתים יש אוירה של עזרה הדדית בין האחים, ולעתים יחסי קנאה ותחרות. התחרות יכולה לנבוע משינוי במעמדו של ילד בעקבות לידת אח, או מתחרות בתחום הלימודים. הקשר עם סבא וסבתא – לעתים מקור הנאה, ותמיכה חשובה בהורים. לעתים כך נחשפים הילדים לעולם של זקנה, חולי וסבל, והמפגש הזה יכול לפתח אצלם את האמפתיה, לאפשר להם להתנסות במתן עזרה.
האינטראקציה בין התינוק וילדים אחרים – בשנתיים הראשונות הקשרים בין התינוק ובין בני גילו מוגבלים מאוד, ורק בתקופת הגן מתחילים היחסים האלה לקבל אופי נרחב ומשמעותי יותר.
הורים רבים מטרידים את עצמם בשאלה: מעונות יום – טוב או רע?
לפי בולבי, יש שלושה חששות עיקריים:
- החשש שילדים הנמצאים במעונות יום סובלים מתנאים של הזנחה וטיפול לקוי
- החשש שיתפתחו אצלם סמפטומים פתולוגים כמו תגובות אנטי-סוציאליות, תוקפנות ופחדים.
- החשש שהפרידה של הילד מהאם תפגע בהתקשרות ותביא לקשיים בקשר הרגשי עם הסביבה במשך השנים.
סקאר חקרה את הנושא ומצאה כי אין הצדקה לחששות אלה. מבחינת ההתקשרות הרגשית, אין הבדלים בין ילדים במעונות לאלה הנמצאים בבית. זאת כיוון שגם הורים עובדים מקדישים לילדיהם – לפני או אחרי העבודה, ובסופי שבוע. כמו כן, אין חשש להתפתחות ההתקשרות הנפשית כל עוד מדובר במסגרת המעניקה טיפול מתאים. לקראת סוף השנה הראשונה התינוק מסוגל ליצור יחסי התקשרות עם כמה דמויות בסביבתו. התקשרות מרובה כזו פותחת את הדרך לקראת יצירת קשרים רחבים בקלות.
מהו "חסך אמהי"? – בולבי (1951) כתב: "אהבת אם בינקות ובילדות חשובה לבריאותו הנפשית של הילד, ממש כמו ויטמינים וחלבונים לבריאותו הגופנית". בולבי הסתמך על ילדים שגדלו במוסדות והראו סימפטומים מדאיגים של הזנחה ופיגור. כיום, רואים לעתים סימנים של הזנחה שעלולים להשאיר עקבות לאורך ההתפתחות. כמו כן, ידוע כי יש קשר בין רקע של משפחה הרוסה וחסך אמהי לבין התנהגות אנטי סוציאלית או עבריינית במשך השנים. אבל יכול להיות שמשתנים נוספים גרמו לכך, כמו: אוירה של מתח וחוסר הרמוניה בבית, או מוסדות שהגרייה בהם אינה מספיקה. בולבי הדגיש יתר על המידה את האופי הפתוגני של חסך אמהי, מבלי להביא בחשבון גורמים מגנים, שיכולים להביא לתפקוד תקין בעתיד למרות חסך אמהי.
מהו "חסך אמהי"? – בולבי (1951) כתב: "אהבת אם בינקות ובילדות חשובה לבריאותו הנפשית של הילד, ממש כמו ויטמינים וחלבונים לבריאותו הגופנית". בולבי הסתמך על ילדים שגדלו במוסדות והראו סימפטומים מדאיגים של הזנחה ופיגור. כיום, רואים לעתים סימנים של הזנחה שעלולים להשאיר עקבות לאורך ההתפתחות. כמו כן, ידוע כי יש קשר בין רקע של משפחה הרוסה וחסך אמהי לבין התנהגות אנטי סוציאלית או עבריינית במשך השנים. אבל יכול להיות שמשתנים נוספים גרמו לכך, כמו: אוירה של מתח וחוסר הרמוניה בבית, או מוסדות שהגרייה בהם אינה מספיקה. בולבי הדגיש יתר על המידה את האופי הפתוגני של חסך אמהי, מבלי להביא בחשבון גורמים מגנים, שיכולים להביא לתפקוד תקין בעתיד למרות חסך אמהי.