כיצד נזהה סימני הפרעת קשב אצל תינוקות

כשנולד תינוק כולם שמחים ומאושרים אך גם חוששים ומקווים שהכל ילך כשורה וכשאנו נתקלים בהתנהגויות שלא על פי "הספר" אנו מתחילים להיכנס ללחץ ולדאגות. 



מאת: שמר ארזי מומחה לטיפול בהפרעת קשב ולקויות למידה מחבר הספר "אל תוותרו עליי"


כיצד נזהה סימני הפרעת קשב אצל תינוקות
פעמים רבות פונים אלי הורים מודאגים לתינוקות, ושואלים האם ההתנהגות של תינוקם מעידה על הפרעת קשב?
 
בואו נזכור, לרוב התינוקות יש שפע של אנרגיה, הם מדברים בצורה מוגזמת, קופצים מפעילות אחת לאחרת ודעתם יכולה להיות מוסחת בקלות. לפעמים הם מגלים חוסר סבלנות לפעילות ממושכת ומייללים על דברים שלא ממש חשובים.
 
כל הסימנים האלה יכולים להעיד על הפרעת קשב, אבל לא בהכרח.  
 

מתי נתחיל לבחון האם הסימנים הללו הם סימני התפתחות תקינים או סימני קשב?

אצל חלק מהתינוקות  אפשר לזהות סימנים של הפרעת קשב כבר בגיל הינקות, אולם חשוב  לזכור שאבחנה פורמלית לא ניתן לעשות לפני גיל ארבע (וברוב המקרים הייתי מחכה גם מעבר ). 
 

סימנים מוקדמים להפרעת קשב אצל תינוקות

כהורים על מה עלינו לשים לב? מה יכול לעורר אצלנו חשד ומתי יתכן ויש סיבה לבדוק? 
סימנים מוקדמים של הפרעות קשב וריכוז אצל תינוקות יגיעו לרוב בדמות: שינה גרועה, קשיי בתזונה, בכי מתמשך ולא תמיד ברור מקורו ובעיקר חוסר יכולת בויסות רגשי והתנהגותי. 
בניגוד לילדים, שאצלם קל להבחין בהתנהגויות של חוסר שקט תנועתיות יתר ותגובות מוקצנות, אצל תינוקות הסימנים יהיו קצת אחרים ובעיקר קושי בוויסות רגשי והתנהגותי יכולים להעיד על אפשרות להפרעת קשב. 
 
סימנים מוקדמים של הפרעת קשב ובקרב פעוטות: חוסר ויסות רגשי   
התגובות הרגשיות אצל פעוטות עם קשיי וויסות  נראית שונה לרוב, הם מגיבים בצורה מאוד אגרסיבית לפעולה שנתפסת בעיניהם כשלילית מהסביבה, למשל, כשלוקחים מהם משהו או כשמפסיקים אותם באמצע משחק (כי הגיע הזמן) הם יכולים להגיב בתוקפנות ולהתפרץ בצורה לא מותאמת ביחס לסיטואציה.  
פעוטות עם קשיי וויסות רגשי\התנהגותי נוטים להיות מתוסכלים בקלות, ומצוברחים. הם עשויים לשהות בכעס למשך זמן ארוך יותר אפילו מדברים קטנים ביותר, פעמים רבות הם מתקשים במעברים ומגיבים לכל שינוי בקיצוניות מוגזמת. למשל, בפעוטון או בגן הילדים הם עשויים להתבכיין כשהם נדרשים לחכות בתור לפעילות שהיו רוצים לעשות עכשיו וזאת בניגוד לילדים האחרים אשר יעברו לפעילות אחרת. הם יכולים לשכב על הארץ לצרוח, לדחוף ולעתים לגרום לילדים האחרים לוותר להם. הוריהם יקבלו הרבה יותר שיחות טלפון מצוות הגן כתוצאה מהתנהגות הלא מותאמת, מהתפרצויות זעם, מחוסר יכולת להתנהל עם סיפוקים לא ממומשים וכד'... 
למה זה קורה? בגלל חוסר היכולת שלהם לווסת רגשות ובהתאם לכך תגובות. כל רגש מגיע בעוצמה מוקצנת ולא תמיד תואמת את הסיטואציה, הם ישמחו בצורה מוגזמת כמו שהם יכעסו או יהיו מתוסכלים בדרך הזו. 
 
 

אז מה אפשר לעשות? 

יש חשיבות מכרעת להתחיל בהתערבות מוקדמת ככל האפשר. פעוטות  שמגלים חוסר ויסות רגשי נמצאים בקבוצת סיכון וככל שהתפרצויות הכעס שלהם חמורות יותר, כך הסימפטומים שלהם להפרעת קשב נוטים להיות חמורים יותר.   
כהורים, חשוב שנדע להכיר ולזהות את סימני האזהרה המוקדמים, וזאת כדי להתחיל ולעזור לילדים במהירות האפשרית. אל תחכו לראות מה קורה. רצוי מאוד שאם עולה חשש להתחיל לנהל רשומות לגבי  התנהגויות ומצבים המעלים בכם דאגה.
 
מרכיב ההדרכה ההורית  בטיפול בהתנהגות הוא קריטי מכיוון שהתנהגויות של הורים משפיעות על כישורי ויסות הרגשי של ילדים מגיל צעיר.
 

במה נתחיל?

לפניכם חמש עצות מעשיות :
  1. ללמוד על הפרעת קשב  - ידע מהווה כוח, לכן חשוב ללמוד על מהי הפרעת קשב כיצד פועל מוחם של ילדים עם הפרעת קשב, מדוע הם מגיבים ופועלים ובמיוחד למה הם זקוקים מכם כהורים. 
  2. יוצרים קשרים חזקים. כל הילדים זקוקים לקשרים חזקים וטובים עם ההורים,   אצל ילדים עם הפרעת קשב זה ענין קריטי. החשיבות של קשר עם ההורים והמטפלים הוא זה שיכול לעשות את ההבדל ולתרום לוויסות וללמידה מותאמת. הורה שמשדר לילד שלו שהוא יכול לסמוך עליו ושביחד נעבור הכל משרה תחושה של ביטחון אצל הילד ואצל עם ילדים עם הפרעת קשב זה קריטי.   
  3. להקרין שליטה ורוגע – חשוב לזכור שלנו, ההורים יש תפקיד משמעותי בפיצתוח כישורי הוויסות הרגשי וההתנהגותי אצל ילדים. כשכהורים אנו מגיבים ברוגע, משדרים שליטה על הסיטואציה ומשמשים מודל ליחקוי הן בשיח והן בההתנגות כך הם יכולו להתמודד טוב יותר. צרו מרחב כדי לאפשר להם לדבר/לבכות ולהביע את מה שקורה להם. אל תתקמצנו במגע, חבקו אותם, שדרו להם שאתם איתם. כל הזמן ובכל מצב.  זכרו, כשאנחנו אומרים לילד,  מה אתה בוכה, זה לא כואב, אנחנו מבטלים ברגע את התחושה שלו. במקום זה הכירו בכאב, תנו לו מרחב לדבר על זה והציעו לו פיתרונות למזער את הכאב.  
  4. ילדים מגיבים בצורה ריגשית גם בכדי להישמע. כשאנחנו יוצרים את המרחב הזה לילדים שלנו, הם מרגישים בטוחים, נשמעים ומובנים. הצגת אמפתיה תעזור לפתח את האמפתיה שלהם והם ילמדו שהם לא צריכים להגיב בדרכים רגשיות מדי.
  5. התנהגויות חיוביות - למרות שזה אולי לא נראה ככה, הילדים שלכם שומרים על קור רוח כל הזמן - אנחנו פשוט לוקחים את המקרים האלה כמובנים מאליו. נצלו את הזמנים האלה על ידי הפגנת הערכה לעשיית עצם הדברים שאנחנו רוצים שהם יעשו, כמו שימוש במילים שלהם לעזרה או אמירה שהם מתוסכלים (לעומת צעקות ובועטות).
  6. ליצור הזדמנויות להצלחה -  זה לא מספיק לדבר עם ילדים על הכללים והציפיות שלנו לגבי תגובותיו . ובכל זאת, לעתים קרובות זה כל מה שאנחנו עושים. אנו אומרים להם מה צפוי מהם ושולחים אותם לשחק ואז אנחנו  נרגשים כשהם צורחים 30 שניות לאחר מכן. זכרו: פיתוח שליטה עצמית לוקח זמן רב, לכן נסו ליצור מצבים שבהם הילד או הילדה יחוו הצלחה ואז עליכם לחזק ולהעצים אותם.