נתון מחקרי זה, ועבודות מחקר נוספות, הוצגו ביום העיון השנתי שארגנה היחידה להדרכת הילד והמשפחה של בית החולים לגליל המערבי נהריה.

נתון מחקרי זה, ועבודות מחקר נוספות, הוצגו ביום העיון השנתי שארגנה היחידה להדרכת הילד והמשפחה של בית החולים לגליל המערבי נהריה.

הכנס, שנערך באודיטוריום בית החולים בהשתתפות אנשי חינוך ורפואה, עסק בקשר שבין הנפש לגוף בהבנה ובהתמודדות עם אובדנות של ילדים ונוער. עורך המחקר שבפתיחה, הוא ד"ר זלמן וינטראוב, מנהל המחלקה לטיפול נמרץ ביילוד בבית החולים נהריה. לדבריו, בתקופה התוך רחמית, נמצא המוח בשיא התפתחותו. התפתחות זו, כוללת יצירת נוירונים בקצב מרבי, נדידת נוירונים לקליפת המוח ויצירת דנדריטים וסינפסות. תהליך זה, מלווה בהתפתחות כימית מואצת ולכן המוח בעובר רגיש מאוד לשינויים בסביבה התוך רחמית, ועשוי להינזק עם השלכות ארוכות טווח.

דחק אימהי מוגבר, למשל, יכול לגרום לשינויים משמעותיים במוח המתפתח של העובר. גם מחלות כמו רעלת היריון וסכרת, עשויים ליצור סביבה מזיקה להתפתחותו.

ד"ר וינטראוב טוען, שלקרבה הפיזית בימים הראשונים של התינוק השפעה מכרעת לא רק על התפתחותו של התינוק, אלא גם על ההתפתחות הרגשית של האם. מצבו של הפג, הנמצא סגור באינקובטור, גורם לאם תחושה של ניתוק ו"היעדר תינוק", והיא עלולה לפתח תסמיני דיכאון. ד"ר וינטראוב טוען עוד, כי חוסר קשר ראשוני עם ההורים, סולל את הדרך לבעיות רגשיות ופסיכולוגיות בעתיד של הילד/ה.

 

"כשליש מהפגים יסבלו בבגרותם מקשיים בריכוז והיפראקטיביות וכשליש מבעיות פסיכולוגיות. הם בעלי תפיסה נמוכה, בעלי הישגים אקדמאיים נמוכים ופגועים מההיבט החברתי", ציין.

הסיבה, לדבריו, נעוצה בעובדה כי בלידה רגילה, מיד שמים את התינוק על החזה החם של האם. לעומת זאת, בלידת פג, הוא מיד מנותק מהאם, צינור מוחדר לריאותיו והוא עובר החייאה ראשונית. בהמשך הוא שוהה במשך תקופה ארוכה כשהוא מנותק מהסביבה, סגור בתוך אינקובטור, מוקף סביבה מוארת ומכשירים מצפצפים, נדקר מספר רב של פעמים וכל העת עובר בדיקות. אירועים אלה, מתרחשים בתקופה בה המוח שלו רגיש, וכאשר הוא חסר הגנה לחלוטין ואינו יכול להתגונן. האירועים הטראומתיים האלה מוטבעים עמוק במוחו המתפתח ומשאירים אצלו זיכרונות לא מודעים, אך גם לא נשכחים. בהמשך חייו, הפרעות אלה עשויות להתבטא בהפרעות רגשיות כמו חרדות, מבלי שתהיה לו תובנה מהיכן הם צצים. ד"ר וינטראוב מציין, כי אחת הדרכים בעזרתן התינוקות לומדים את הסביבה ומפתחים קשרים היא על ידי חיקוי. מכיוון שהפג מנותק זמן רב מהורי הלמידה, התפתחותו עשויה להתעכב ולהיפגע. לכן, טוען ד"ר וינטראוב, הטיפול ההתפתחותי-פסיכולוגי בפגים צריך להתחיל כבר במחלקת הפגיה כטיפול מניעתי. זאת, כך הוא מסביר, ניתן להשיג באמצעות השקטת הסביבה, כיסוי האינקובטורים מפני אור, טיפולי פיזיותרפיה ועידוד האם להניח את הפג על גופה גם כאשר הוא מחובר למכשירים.