כמחצית ממקרי המוות הפתאומי בתינוקות קורים מינואר עד מרץ

בשעה שתמותת תינוקות ממוות פתאומי בלתי מוסבר צונחת בעולם בגלל יישום ההמלצות למניעת מוות בעריסה, בישראל המספרים נותרו די יציבים.  המודעות לגורמי הסיכון קיימת אבל היישום לוקה בחסר. מה קורה בארץ ואיך ניתן למנוע?



באדיבות: עמותת עתיד  


כמחצית ממקרי המוות הפתאומי בתינוקות קורים מינואר עד מרץ
בין השנים 2005-2013 נפטרו בישראל, מדי שנה, בין 40 ל-89 תינוקות בני פחות משנה, כתוצאה ממוות פתאומי בזמן השינה שלא ניתן להסבירו (מוות בעריסה-SIDS*).
בשעה שבעולם חלה ב-24 השנים האחרונות ירידה דרמטית של 50-70% , במקרי המוות בעריסה בשל יישום ההמלצות להשכיב תינוקות על גבם (ב-90% ממקרי המוות בעריסה התינוקות נמצאו שוכבים על בטנם) ולהימנע מעישון (90% מהאימהות לתינוקות שנפטרו באורח פתאומי עישנו), בישראל המספרים נותרו יציבים למדי.
 
בישראל קיימת מודעות לגורמי הסיכון למוות בעריסה ולהמלצות להפחתת הסיכון, אבל היענות ההורים והמטפלים הנוספים בתינוקות נמוכה יותר בארץ, בהשוואה לארצות מערביות אחרות. בישראל  אחוז ההורים שמשכיבים את תינוקם על הגב עדיין נמוך מאוד 33% -40%, על פי סקרי עמותת עתיד ומשרד הבריאות, בהתאמה. 19% מהאוכלוסייה החרדית, 20% מהאמהות המעשנות ו-34% מהאמהות שאינן מעשנות משכיבות את התינוקות על גבם. אימהות לתינוק ראשון נוטות יותר לנהוג לפי ההנחיות. אמהות במשפחות ברוכות ילדים, אמהות צעירות ומעשנות אינן מקיימות את כל ההנחיות והמודעות בקרב חרדים והאוכלוסייה הלא יהודית דלה מאוד. כך עולה מנתונים עדכניים שהוצגו בבכנס "מוות בעריסה – לא רק גזירת גורל", שערכו עמותת "עתיד" לחקר ולמניעת מוות פתאומי בתינוקות והמרכז הרפואי שערי צדק, במרכז הרפואי שערי צדק, ירושלים ב 23.11.16.
 
על פי נתונים שהציגה, ד"ר ענת שץ, יו"ר עמותת עתיד, רופאת אף אוזן וגרון בכירה, מייסדת מרפאת נשימה ושינה לילדים וחוקרת דרכי נשימה בתינוקות וילדים במרכז הרפואי שערי צדק: "מוות בעריסה היא סיבת המוות העיקרית,  בגילאי חודש עד שנה, כאשר 99% מהמקרים יתרחשו עד גיל חצי שנה. שיא השכיחות בתינוקות בני חודשיים עד ארבעה חודשים. רוב מקרי המוות מתרחשים בעת השינה, בין השעות חצות ל-06:00 בבוקר. התופעה שכיחה יותר פי 1.5 בתינוקות בנים. ובישראל מוות בעריסה שכיח בכ-פי 3 באוכלוסייה הלא יהודית". 

 

גורמי הסיכון שמעלים דרמטית את שיעורי תמותת התינוקות 

ד"ר שץ הציגה את גורמי הסיכון העיקריים שבנוכחותם מזנקים שיעורי תמותת תינוקות ממוות בעריסה: שינה על הבטן מעלה פי 4 את הסיכון למוות פתאומי;  9 מ-10 אמהות שאיבדו תינוק עישנו בהריון; עישון חפיסת סיגריות על ידי האם אחרי הלידה מעלה פי 5 את הסיכון למות התינוק; עישון האב מגביר הסיכון פי 2.4;  
 
 
שינה על מזרן רך מגבירה הסיכון למוות פי 5.1 בהשוואה לשינה על מזרן נוקשה; תינוקות שישנו על הבטן ועל מצעים רכים היו בסיכון גבוה פי 21 בהשוואה לתינוקות שישנו על הגב על מזרון נוקשה; שימוש בכרית, ופנים ו/ או ראש מכוסים מעלים את הסיכון למוות בכפי 2.5; שכיחות מוות בעריסה הייתה גבוהה  פי 2 יותר בתינוקות שניזונו מפורמולה בלבד; על תמותת תינוקות בלילה השפיעו מספר גורמים: שינה על הבטן (פי 3.9), מאפיינים סוציו-אקונומיים, ביניהן אם יחידנית או אמהות צעירות ושינה במיטה משותפת; מוות ביום נמצא קשור רק לשינה על הבטן (פי  7.3 בהשוואה לשינה על הגב). 
 
 
בנוסף הסיכון למוות בעריסה עולה בעונת החורף: על פי נתוני משרד הבריאות, כמחצית ממקרי המוות הפתאומי בישראל  קורים בחודשים ינואר עד מרץ.  הסיכון למוות בעריסה, בתינוק שהושכב לישון על בטנו, גבוה פי 5 בחורף בהשוואה לפי 2.1 בקיץ.  חימום יתר של סביבת השינה ומחלות השכיחות בחורף תורמים, ככל הנראה, להעלאת הסיכון. 
 

 

הסברים אפשריים לקשר בין גורמי הסיכון למוות בעריסה 

ד"ר שץ: "הסיבות למוות בעריסה אינן ידועות עדיין. מחקרים פיזיולוגים בתינוקות תומכים בכך ששינה על הבטן ואמהות מעשנות פוגעים בתפקוד מנגנון ההתעוררות  בתינוקות. בתינוקות שישנו על בטנם, נצפתה פגיעה בתפקוד הלב וכלי דם שהתבטאה  בירידה בלחץ הדם ובדופק, בעיקר בתינוקות בני 2-3 חודשים וכן ירידה בחמצון המוח".  
 

 

הגורמים המוכחים המסייעים במניעת הסיכון למוות בעריסה

"מאחר ולא ניתן לנבא מי יהיה הקורבן הבא, מחובתנו לטפל בכל גורמי הסיכון המוכחים למוות בעריסה ולנקוט בכל כללי הזהירות הנדרשים למניעת מקרה המוות הבא, בראשם השכבה על הגב, הימנעות מעישון בהריון ולאחר הלידה ושמירה על סביבת שינה בטוחה.  בד בבד, הנקה למשך 6 חודשים לפחות ובעיקר הנקה בלעדית הוכחה כמפחיתה את הסיכון למוות בכ-50%. שימוש במוצץ בעת השכבת התינוק לישון מפחית את הסיכון למוות בעריסה, ב-61%. שינה בחדר ההורים בעריסה נפרדת בששת החודשים הראשונים, הוכחה כמקום הבטוח ביותר לתינוק ישן (בישראל רק 45% מהתינוקות ישנו במיטה נפרדת בחדר ההורים ו-11.4% חלקו מיטה משותפת, האסור בתכלית). מחקרים הצביעו ש-36% ממקרי המוות בעריסה היו נמנעים, לו התינוק ישן בחדר ההורים. בנוסף נמצא כי 75% ממקרי המוות בעריסה, בשעות היום, אירעו כשהתינוק היה לבדו בחדר", הסבירה ד"ר שץ. 

 

מימצאי סקר אחיות חדש שערכה עמותת עתיד

מסקרים שערכה עמותת עתיד עולה, כי 82% מההורים נשמעים להנחיות האחיות בבתי החולים ובקהילה בטיפות חלב. בסקר חדש, בהשתתפות 241 אחיות,  שתוצאותיו פורסמו לראשונה בכנס, בחנה עמותת עתיד את המודעות להמלצות למניעת הסיכון למוות בעריסה ולגורמים המגנים מפניה בקרב אחיות ממחלקות ילודים פגיות טיפות חלב ויולדות:  בשעה ששעורי הידע לגבי עישון, השכבה על הגב ושינה במיטה נפרדת בחדר ההורים עד גיל 6 חודשים היו גבוהים (96.3%). רק 70% ידעו שלמתן מוצץ השפעה מגנה ו-90% ידעו שלהנקה השפעה מגנה.  רק 88% ידעו שניתן להשכיב את התינוק על בטנו כשהוא ער בהשגחת מבוגר, ורק 87% ידעו כי טמפרטורת החדר הנכונה היא 22 מעלות צלסיוס. רק 50% מהאחיות ידעו כי ראשו של התינוק צריך להיות ממוקם באמצע המיטה. 25% בלבד ידעו שהמיקום המומלץ לתינוק הוא בקצה המיטה, כשרגלי התינוק "נוגעות" בחלק התחתון של המיטה ו-80% בלבד ידעו לומר כי על המיטה להיות "נקייה" מחפצים רכים, כולל כריות ומגן ראש ושהמצעים צריכים להיות מהודקים למיטה. 60% מהאחיות לא ידעו שמומלץ לכסות את התינוק בשמיכה דקה המהודקת למזרן.
 
בסקר נמצא קשר  הפוך בין שנות הוותק המקצועי של האחות (למעלה מ- 20 שנים) לידע שהן מקנות להורים - מודעותן של אחיות בעלות ותק עד 10 שנים הייתה גבוהה יותר בעיקר, בכל הנוגע לטמפרטורה בחדר התינוק, ההנקה, המוצץ ותנוחת התינוק בזמן ערות. 
 

 

מהם אמצעי הבטיחות שיש לנקוט למניעת מות תינוקות?

ד"ר שץ: "רבים מגורמי הסיכון למוות עריסה ולמקרי חנק במיטה דומים, לכן הרחיב איגוד רופאי הילדים האמריקאי את המלצותיו לשמירת סביבת שינה בטוחה ולהפחתת הסיכון לכל מקרי המוות הפתאומי הקשורים בשינה, כולל מוות בעריסה. אני קוראת להורים ולכל המטפלים בתינוקות להקפיד הקפדה יתירה, ולנקוט  בכל הצעדים הפשוטים, המצויים בידינו, להפחתת הסיכון למוות פתאומי של תינוקות":
 
 
מוות בעריסה=SIDS = SUDDEN INFANT DEATH SYNDROME  מוגדר כמוות פתאומי של תינוק מתחת לגיל שנה, שנותר בלתי מוסבר לאחר חקירה קפדנית שכוללת נתיחה שלאחר המוות, בדיקת זירת המוות וסקירה של ההיסטוריה הרפואית.