מפרק הירך הוא מבנה המקשר בין האגן לעצם הירך או ליתר דיוק בין המרחשת של עצם האגן (אצטבולום) לראש עצם הירך. בילודים מפרק הירך מורכב רובו ככולו מסחוס של ראש הירך והאצטבולום. היחס בין המרכיב ה"סחוסי" ל"גרמי" משתנה במשך הגדילה לכיוון יצירת עצם על חשבון הסחוס.  

מאת:  ד"ר גדי ביאליק ,אורתופד ילדים, מנהלת מרפאת אולטראסאונד מפרקי ירכיים ביילודים, המרכז הרפואי שיבא

מפרק הירך הוא מבנה המקשר בין האגן לעצם הירך או ליתר דיוק בין המרחשת של עצם האגן (אצטבולום) לראש עצם הירך. זהו מפרק מסוג כדור בתוך קערה (ball and socket), בו קיים מגע מדויק בין העצמות האלו. בעוד שבמבוגרים המרכיב העיקרי של המפרק הינו גרמי וקיים ציפוי בלבד של סחוס מעל לעצמות, בילודים מפרק הירך מורכב רובו ככולו מסחוס של ראש הירך והאצטבולום. היחס בין המרכיב ה"סחוסי" ל"גרמי" משתנה במשך הגדילה לכיוון יצירת עצם על חשבון הסחוס.  

העתקה התפתחותית של מפרק הירך או בשמה הלועזי developmental dysplasia of the hip (ddh) היא מצב  בו נוצר חוסר התאמה בין ראש עצם הירך הסחוסי והאצטבולום. הבעיה שחוסר התאמה זה עלול להפוך בהמשך לתת פריקה ואפילו לפריקה מלאה של ראש עצם הירך ולגרום לנכות תפקודית משמעותית. הנסיבתיות של מחלה זו אינה ידועה ברובה ונחשבת כשילוב של גורמים שונים. שכיחות המחלה נעה בין 1 ל-4 לכל 1000 לידות. שכיחה יותר בנקבות, ב-20% מהמקרים הבעיה דו-צדדית. גורמי הסיכון כוללים, מין נקבה, ילוד ראשון, מיעוט מי שפיר, מצג עכוז וקיום בעיה אצל קרובים דרגה ראשונה. לעיתים "נלוות" בעיות נוספות צוואריות (torticolis) ובעיות בכפות הרגליים (רגל סוסנית).

בדיקה גופנית של ילוד בחשד ל- ddh תכלול בדיקה של הצוואר, עמוד השדרה, בדיקה נוירולוגית ובדיקת הגפיים התחתונות. סימנים של הבעיה בבדיקה מקומית הם הגבלה בפיסוק והרגשת "קליק" בהוצאת ראש עצם הירך או הכנסתו למרחשת, אסימטריה בכפלי האגן ואי שוויון באורך הגפיים. סימנים אלו נחשבים כמרמזים בלבד לאבחנה של ddh ובאחוז גבוה אינם מגלים את הבעיה ולכן בדיקת הבחירה לאבחן ddh הינה בדיקה עלקולגרפית (אולטרסאונד) המתבצעת ברוב העולם לפי שיטתו של ד"ר ר. גרף מאוסטריה. בדיקה זו מתבצעת מגיל 0 עד לגיל כשנה. יתרונה הברור הוא בהדגמה מדויקת של מרכיבי מפרק הירך בגיל הילוד. בדיקה זו נמשכת בידיים מיומנות מספר שניות בלבד, אינה פולשנית, אינה מזיקה לתינוק, אינה מפיצה קרינה, הוכחה כיעילה יותר מבדיקה גופנית בלבד, ונותנת תשובה מיידית על מצב מפרק הירך ובעקיפין גם על תפקודו.  

הבדיקה מתבצעת במיטה ייעודית כאשר הילוד שוכב נינוח על צידו, הרופא מצד אחד של התינוק וההורה מצידו האחר. בתום הבדיקה ניתן להורים צילום הבדיקה ודף עם פענוח והמלצות טיפוליות (אם ישנן כאלו). במספר מדינות באירופה, בדיקה זו הינה בדיקת חובה לכל ילוד וממומנת על ידי הממשלה.

למרות שהבדיקה בארץ  כסקירה (screening) אינה בסל הבריאות, בדיקה זו ניתנת לביצוע עד גיל שישה שבועות במסגרת קופות החולים. במרכז הרפואי שיבא, קיים שירות ייחודי בארץ, המבוסס על ניסיון העבר ועל הספרות הרפואית, המאפשר לבצע את הבדיקה מיד עם שחרורו של הילוד, ללא הפניה מרופא הילדים, וחוסכת דאגה להורים. בדיקה שפוענחה כלא תקינה נותנת יסוד להמשך נכון של המעקב, דהיינו אם מצב המפרק ישתפר ניתן לחסוך טיפול עתידי מיותר, או במידה שיחמיר המצב, אפשר עדיין להתחיל טיפול מוקדם, שהינו פשוט ויעיל. יש לציין שילודים בעלי מפרק תקין, המהווים את הרוב המכריע, אינם זקוקים למעקב או ברור נוסף בהמשך.    

הטיפול ב- ddh תלוי בגיל האבחון. ככל שהבעיה מאובחנת מוקדם יותר, הטיפול קל יותר, קצר ויעיל יותר. בגיל בין 0 ל-6 חודשים הטיפול מתבצע לפי שיטת pavlik בעזרת רצועות אותם לובש הילוד למשך 24 שעות ביממה, פרט לזמן הרחצה. ביקורת בעזרת אולטרסאונד מתבצעת כל 3-4 שבועות עד לקבלת מפרק תקין. טיפולים נוספים בגיל מאוחר יותר כוללים שיחזור המפרק בהרדמה וקיבוע בגבס בצורת מכנס, גבסים שונים ובמצבים קשים יותר ניתוחים לשחזור מבנה המפרק.