איושה או רשרוש מעל הלב המתגלית לראשונה בבדיקה היא תמיד ממצא המעורר דאגה בלב ההורים ולא בלב הילדים, או רופא הילדים. מרבית האוושות הן "תמימות" (אינוסנטיות, = חסרות משמעות פיסיולוגית) ושכיחותן 32%-75 מילדים בגיל 1 – 14 שנה.

מאת: דר' שי פדה, מומחה לרפואת ילדים ומחלות מפרקים בילדים

איושה או רשרוש מעל הלב המתגלית לראשונה בבדיקה היא תמיד ממצא המעורר דאגה בלב ההורים ולא בלב הילדים, או רופא הילדים. מרבית האוושות הן "תמימות" (אינוסנטיות, = חסרות משמעות פיסיולוגית) ושכיחותן 32%-75 מילדים בגיל 1 – 14 שנה. שכיחות זו גדולה פי 100 משכיחות מומי לב מולדים בילדים. לפיכך רק באחד מ- 100 ילדים עם איושה – היא מעידה על מום לב. האוושה השכיחה ביותר נקראת איושה של still  ומקורה בזרימת הדם בחדר הלב השמאלי ואבי העורקים (של לב תקין). היא גם אינה מעידה על בעיות לבביות מאוחר יותר בחיים.

מרבית האוושות מופיעות בגילים 3 – 10 שנים ונעלמות עם ההתבגרות.

בד"כ לאוושות ה"תמימות" יש אופי מיוחד, וניתנות לאבחון בהאזנה ראשונית בעזרת המסכת (סטטוסקופ). במידה  והאוושה הנשמעת שונה, עם מאפיינים אחרים, יש מקום להפנות את הילד לקרדיולוג ולבדיקת אקו-לב. גם כשהאוושה מקורה במום לב מולד, מרבית המומים הם קלים וחולפים עם הזמן.

לדוגמא:

• חור במחיצה בין שני חדרי הלב, מום זה מהווה כ- 25% מכלל המומים המולדים. בד"כ החור נסגר עם השנים ואינו נותן כל סימנים קליניים המחייבים טיפול או תיקון כירורגי.
• חוסר סגירה של העלה המכסה את החור בין שתי עליות הלב (המשמש מעבר בלב העובר ברחם  מצד אחד לשני). מהווה כ- 50% מכלל המומים המולדים.
• חוסר סגירה של הצינור המחבר את עורק הריאה לאבי העורקים, גם הוא משמש למעבר דם בעובר ברחם ואמור להסגר בימים הראשונים לחיים.

 

מעט מהאוושות מעידות על מומי לב המצריכים מעקב, טיפול או ניתוח כירורגי, (ומריבתם מתגלים עוד בחדר הלידה). בחלק מהמומים קיימים סימנים נלווים כמו הכחלה, קוצר נשימה או במאמץ או בהאכלה של התינוק, חוסר עליה במשקל ועוד.

 

אוושות נרכשות

קדחת שגרונית

מחלה זו הייתה רווחת מאוד לפני שנמצאה  האנטיביוטיקה, ועם השנים הולכת  ונעלמת. זו דלקת מפרקים המופיעה לאחר דלקת שקדים הנגרמת על ידי חיידק  הסטרפטוקוקוס. דלקת המפרקים מתאפיינת בכאב עז ורגישות ניכרת מעל המפרקים, בניגוד גמור לדלקת המפרקים של גיל הילדות. היא מערבת מפרקים גדולים וקטנים, והסימן האופייני ביותר הוא הנטייה שלה "לנדוד" ממפרק למפרק אף ללא טיפול, דלקת המפרקים שוככת במהירות תוך מספר ימים או שבועות ואף פעם אינה משאירה כל נזק למפרק.

החשוב במחלה הזו היא הנטייה לפתח דלקת של הלב והמסתמים ששם הפגיעה עלולה להיות קשה ולהשאיר נזק לכל החיים.

ילדים אלו מקבלים באופן קבוע אנטיביוטיקה כדי למנוע הדבקות חוזרות בחיידק הסטרפטוקוקוס.

לאחר גילוי הפניצילין, ועם העלייה ברמת החיים, מחלת לב שיגרונית בילדים היא נדירה ביותר.

 

צניפת מסתם והרחבת מסתם  אבי העורקים

בילדים עם גמישות יתר ועור מתיח custis laxa – עור הנמתח בקלות, יש רפיון של רקמת החיבור וכתוצאה עלולות להופיע אוושות עקב מסתמים "גמישים" מדי. אוושות אלו מחייבות מעקב בלבד, ובד"כ לא גורמות לסימפטומים בגיל הילדות.