אנחנו מקדישים הרבה מחשבה לגמילה מחיתולים: מצטיידיםבספרי ילדים עם מסר ברור ("שלום פיפי שלום קקי, להתראות בים"), רוכשים ציוד עזר (תחתוני חיתול, סירים שורקים ומושבי אסלה צבעוניים), מנסים לזהות את העיתוי הנכוןומבטיחים "כוכבים" או "פיפי פרס". דבר אחד אנחנו שוכחים בדרך לגמילה השלמה: לוודאשלפעוט יש "יציאה" סדירה מדי יום. 

מאת: ד"ר יוסף דיין - מרכז ד"ר דיין לרפואה שלמה.

אנחנו מקדישים הרבה מחשבה לגמילה מחיתולים: מצטיידים בספרי ילדים עם מסר ברור ("שלום פיפי שלום קקי, להתראות בים"), רוכשים ציוד עזר (תחתוני חיתול, סירים שורקים ומושבי אסלה צבעוניים), מנסים לזהות את העיתוי הנכון ומבטיחים "כוכבים" או "פיפי פרס". דבר אחד אנחנו שוכחים בדרך לגמילה השלמה: לוודא שלפעוט יש "יציאה" סדירה מדי יום. 

 

"הורים חייבים להיות מודעים לחשיבות של יציאות סדירות ולמניעת עצירות", אומר ד"ר יוסי דיין, מומחה למחלות פנימיות ומנהל מרכז דיין לרפואה שלמה. לדבריו, כחלק מתהליך הגמילה החיוני להתפתחותו של הילד, עלינו לשים לב שהוא אינו "מתאפק", שהוא באמת עושה את צרכיו מדי יום. "יציאה אחת ליומיים, שלושה או יותר מעידה על פעילות לא תקינה", הוא מזהיר ומוסיף: "אנחנו לא נולדים עם עצירות. מערכת העיכול שלנו מתפקדת בדרך כלל היטב, אלא שחוסר מודעות והרגלי תזונה קלוקלים עלולים לפגוע בה בשלב מוקדם".

 

"השירותים לא נקיים"

 

לשיטתו של ד"ר דיין, מקורם של מרבית התחלואים של ילדים ומבוגרים הוא במערכת העיכול. יותר מזה - רוב הבעיות במעיים בגיל מבוגר הן תולדה של התאפקות בגיל הרך ובשלבי התבגרות מוקדמים.

 

"אמא, לא נעים לי להיכנס לשירותים, הם לא נקיים", "אף פעם אין נייר טואלט", "אני מפחד שיציצו לי" - אלה רק חלק קטן מהסיבות להתאפקות שמשמיעים ילדים. אלא שהבעיה מחמירה, אומר ד"ר דיין, כשההורים מגיבים בסלחנות כלפי התופעה, מסכימים עם הילד לגבי הבעייתיות של השירותים הציבוריים וגם מסבירים לו שעדיף להתאפק ולחכות עד שיגיעו הביתה. "ההורה חייב לדעת שכשהילד מתאפק ושומר את פעילות מערכת העיכול שלו רק לרגעים שבהם הוא בבית, נוצרת בעיה כרונית שעלולה ללוותו במשך כל חייו הבוגרים. אלה אותם אנשים שמתאפקים בתקופת הבגרות, הצבא ולאחר מכן - במקומות העבודה.

 

ד"ר דיין מוצא גם כאן הבדלים בין בנים לבנות: "מאחר שרוב הבנות נוטות להיות מודעות יותר לניקיון והיגיינה, הן גם נמנעות יותר מלבקר בשירותים ציבוריים ולכן, מטבע הדברים, נוטות להתאפק יותר".

 

מהרטבת לילה ועד בעיות בדרכי הנשימה

 

כשמערכת העיכול אינה עובדת בצורה סדירה, הגוף צובר פסולת ורעלים הנספגים במערכת הדם. כשהילד "מתאפק" למשך שעות ארוכות, המעיים מתרגלים לכך ומתרחבים, ותופעה זו יכולה להשפיע לרעה על מצב הרוח ולגרום לעצבנות או לדכדוך. כמו כן, מעיים נפוחים הלוחצים על הבטן עלולים לגרום לאי נוחות, לתחושת כובד ואפילו לבריחת שתן - מה שגורם לילדים להרטבת לילה, טוען ד"ר דיין. 

 

מעבר לאי הנוחות בטווח המיידי, בטווח הארוך מדובר על שרשרת של בעיות בריאותיות שאינן קשורות באופן ישיר למערכת העיכול אך מושפעות ממנה, כמו בעיות עור המתבטאות באקנה בגיל מבוגר.

 

כמו כן, מערכת עיכול "עצלה" עלולה לגרום לבעיות כרוניות בדרכי העיכול, לבעיות בכבד, לזיהומים חוזרים בעור ובריריות, לבעיות בדרכי הנשימה, לתופעות אלרגיות, למחלות ראומטיות המלוות בכאבים בעמוד השדרה, להפרעות במחזור הדם ובמקרים רבים גם לתופעות של השמנת יתר.

 

"מדובר בתופעות בריאותיות מסוכנות ביותר, שכל קשר בינן לבין מערכת העיכול מקרי לכאורה", אומר ד"ר דיין, ומדגיש שחוסר מודעות והזנחה עלולים עם השנים לגרום להחרפת המצב. "על ההורים להכיר בחשיבות הפעילות התקינה והסדירה של המעיים בגיל צעיר, ולהבין כי מערכת העיכול שלנו היא המנוע של הגוף".