הקאה ירוקה או צהובה מרמזת על תוכן המכיל מיצי מרה. הופעה של הקאה מסוג זה בתינוק בן יומו מחשידה לחסימת מעי ודורשת בירור מידי. לרוב בירור זה יבוצע בבית החולים טרם שחרור התינוק לביתו. במידה והקאה מסוג זה מופיעה בתינוק עד גיל חודש הנמצא  בבית , יש לפנות בדחיפות לרופא כדי לשלול בעיה משמעותית במעיים.

הקאות של תוכן קיבה או אוכל מתאפיינות בהקאה של חלב או אוכל אחר שהתינוק אכל ויכולות להיות כחלק מפליטות (רפלוקס), רגישות למזון או אפילו כחלק משיעול חזק הגורם לעליית מזון מהקיבה והחוצה.

 

פליטות בתינוקות הינה תופעה נפוצה ביותר וחשוב להבדיל בין הקאה לבין פליטה, אם כי לעיתים פליטות גדולות יחשבו על ידי ההורים כהקאה. תופעה זאת נובעת מחוסר בבשלות של המנגנון שמונע מאוכל לעלות מהקיבה לוושט. מנגנון זה אמור להבשיל לקראת גיל שמונה עד 10 חודשים.

 

הקאות של תוכן אוכל בסביבות גיל חודש עלולות להעלות חשד להיצרות של שוער הקיבה (פילוריק סטנוזיס). תופעה המאופיינת בהקאה של תוכן אוכל זמן קצר לאחר סיום הארוחה. הקאות אלו לרוב קשתיות כלומר בעוצמה גבוהה ולמרחק רב. מיד לאחר ההקאה התינוק רעב ומעוניין לאכול שוב. מצב זה אם ימשך ילך ויחמיר בהדרגה עד לחוסר יכולת להזין את התינוק וכמובן גורם להתייבשות של התינוק. הפתרון לבעיה זאת הינו ניתוחי בלבד שבו מבצעים חיתוך של שריר השוער המעובה. מיד לאחר הניתוח והתאוששות בת מספר שעות ניתן לחזור  לאכילה רגילה.

כאמור, הקאה ירוקה או צהובה בתינוק קטן, משמשת כנורת אזהרה אדומה ומחייבת בירור. אין להתייחס להקאה מסוג זה בביטול. 

לדוגמא: הקאה ירוקה או צהובה בתינוק עד גיל חודש, חשודה מאד לסיבוב של המעיים מסביב לכלי הדם שלהם. מצב זה הינו מצב חירום הדורש טיפול תוך זמן קצר של מספר שעות ואם התינוק לא יקבל טיפול רפואי, התינוק עשוי לאבד את מרבית המעי הדק שלו. תופעה זו ידועה בשמה הרפואי – מלרוטציה.

הקאות בכל גיל יכולות להיות ביטוי של תופעות שכיחות יותר ונפוצות כמו הרעלת מזון, זיהום חיידקי ובמצבים אינם נחשבים כמצבי חרום אך יש לגשת לבדיקה רפואית ולוודא שהתינוק או הילד אינם מתייבשים.

 

הקאות יתכנו בכל גיל והסיבות והגורמים להקאות משתנים בין גיל לגיל. 

זכרו הורים יקרים – הקאה מרתית דורשת בירור מיידי ואין לזלזל בה. הקאות ירוקות, צהובות  – מרתיות יכולות לרמז על חסימת מעי ולכן דורשות התייחסות ובירור.

הקאות של תוכן אוכל, פחות מדאיגות ולרוב אינן מהוות מצבי חרום. בכל מקרה רצוי לפנות לרופא המטפל ולהקפיד ולבדוק שהתינוק שותה ואינו מתייבש והאינדיקציה לכך תהיה על ידי כך שהטיטולים יהיו רטובים וספוגים בשתן.