בעיות שינה התנהגותיות בילדים

מקורן של בעיות השינה ההתנהגותיות של תינוקות וילדים נעוץ באי יכולתם להירדם בכוחות עצמם לאחר התעוררויות ליליות. ההתעוררויות בלילה, כשלעצמן, הן תופעה נורמלית לחלוטין המתרחשת מספר פעמים במהלך שנת הלילה אצל ילדים, כמו גם אצל מבוגרים.



מאת: יוליה טמיר דולז'נסקי, פסיכולוגית (מ.ר 82158) ומנהלת תפעול ומחקר המכון לרפואת שינה ועייפות, המרכז הרפואי ע"ש שיבא, תל השומר


בעיות שינה התנהגותיות בילדים

 

כשלושים אחוזים מהילדים עד גיל 5 סובלים מבעיות שינה התנהגותיות הבאות לידי ביטוי בסירוב ללכת לישון, אי יכולת להירדם בכוחות עצמם בעת ההשכבה לישון בערב, סירוב לעבור לישון בחדר ובמיטה משלהם לאחר שהורגלו לישון עם ההורים, התעוררויות מרובות בלילה המלוות בבכי והזדקקות לסיוע מן ההורים בהרדמות לאחר יקיצת הלילה, קושי להיגמל מאכילה ו/או שתייה בלילה, ונדידה למיטת ההורים במהלך הלילה. הסובלים העיקרים מבעיות אלו הם ההורים שאיכות השינה שלהם נפגעת וכך גם היכולת שלהם לתפקד במהלך היום למחרת.

מקורן של בעיות השינה ההתנהגותיות נעוץ באי יכולתם של תינוקות וילדים להירדם בכוחות עצמם לאחר התעוררויות ליליות. ההתעוררויות בלילה, כשלעצמן, הן תופעה נורמלית לחלוטין המתרחשת מספר פעמים במהלך שנת הלילה אצל ילדים, כמו גם אצל מבוגרים.

השינה היא תהליך מחזורי, ומורכבת מחמישה שלבים עיקריים: נמנום- שינה שטחית- שינה עמוקה- שוב שינה שטחית- ולבסוף שנת חלום. המבנה המחזורי של השינה מופיע כבר אצל תינוקות בני יומם ואפילו אצל עוברים ברחם ואולם, אורכו של  מחזור השינה משתנה עם הגיל ומתחיל ממחזור של כשעה אצל תינוקות ומתארך בהדרגה עד לשעה וחצי אצל המבוגרים. מכאן, שתינוקות, הישנים כ-10 שעות בלילה, עוברים כעשרה מחזורי שינה בלילה ואילו אנו המבוגרים, הישנים כ-7 שעות, עוברים כארבעה מחזורים בלילה.

באופן נורמלי כל מחזור שינה מסתיים בהתעוררות קצרה (לצורך התמתחות ושינוי תנוחה, למשל). התעוררויות אלו נמשכות כחצי דקה- דקה ולאחריהן אנו שוקעים חזרה בשינה. כלומר, בשנת לילה יש לנו המבוגרים כ-4-5  התעוררויות כאלו ואילו אצל התינוקות בין 8 ל-10 התעוררויות.  לכן, עצם התופעה שתינוקות מתעוררים בלילה היא, כאמור, תופעה  נורמלית. אך הבעיה מתחילה כאשר הם אינם מיומנים ביכולת הרדמות עצמאית וזקוקים ל"משענות" מסוגים שונים על מנת לשקוע שוב בשינה, כמו מוצץ, מים, הנקה, או הזנה מבקבוק- כל אלה כרוכים בהזעקת ההורה על מנת שיסייע להם להירדם שוב.

הקניית יכולת הרדמות עצמאית יכולה להתבצע כבר מימי חייו הראשונים של הילד וזאת באמצעות הנהגת שגרת יום קבועה שבמסגרתה אופן השכבה קבוע, בשעה קבועה, בערב. חזרתו של טקס לילה-טוב קבוע מדי ערב מחזקת אצל התינוק המתפתח את הקשר בין מרכיבים סביבתיים המופיעים בזה אחר זה,  כגון: אמבטיה, לבישת פיז'מה, עמעום אורות, אכילת בקבוק והכנסה למיטה לבין השקיעה בשינה. במהלך הזמן- יודע התינוק לצפות ל"טקס הלילה-טוב" ויודע כי בסופו הוא אמור ללכת לישון. ניתן לומר, אם כן, כי קיומו של טקס כזה מקל על הילד להירדם במיטתו כיוון שהוא מתכונן לשינה כחצי שעה לפני שהוא מושם בפועל במיטתו.

חשוב לציין כי על מנת שהתינוק ילמד להירדם בכוחות עצמו, יש להניחו במיטתו ער (אם כי מנומנם ולא ערני). ההרדמות עצמה יכולה לקחת זמן מה (ואפילו רבע שעה-עשרים דקות) אך חשוב לא להתערב בה במידה שתפריע לתינוק להירדם, על מנת שלא ליטול ממנו את ההזדמנות  להירדם לבד. למרות זאת, במידה והתינוק מפגין מצוקה ובוכה, אפשר לגשת אליו אחת למספר דקות ולהפגין נוכחות תומכת (ליטופים, נשיקות, טפיחות על הגב) אך מבלי להוציאו מהמיטה, ורק על מנת להרגיעו ולא על מנת להרדימו (לא לשהות לצידו זמן ממושך עד שיירדם, אלא לסגת לאחר כדקה, על מנת לאפשר לו להירדם בכוחות עצמו). מצד שני, יש להימנע גם מדיבור עם התינוק ומקשר עין עמו כאשר ניגשים אליו, על מנת שלא לסמן לו שזהו זמן לערות ולאינטראקציה חברתית.

 

במחקר שנערך בשבדיה ב2004 נבדקה יעילותה של שיטה התנהגותית לעידוד ילדים להירדם בכוחות עצמם והשפעתה של שיטה זו על התנהגות הילדים והביטחון הרגשי שלהם במהלך היום. במחקר השתתפו 95 ילדים (48 בנות ו-47 בנים) בני 4 חודשים עד 4 שנים שהוריהם התלוננו על קשיי השכבה לישון בערב ועל יקיצות ליליות מרובות. מרבית הילדים היו בני פחות משנה וחצי ומיעוטם מעל גיל שנה וחצי עד 4 שנים. במסגרת המחקר קיבלו ההורים הנחייה על שיטה התנהגותית  להקניית יכולת הרדמות עצמאית לילדיהם. ההנחיה ההתנהגותית שניתנה להורים היתה תלויה ביכולתו של הילד להיעמד במיטה. הורים לתינוקות צעירים שעדיין אינם מסוגלים להיעמד במיטה (בדרך כלל עד 10 חודשים) הונחו להניח את התינוק במיטה לאחר ביצוע טקס-לילה טוב מסודר. ההנחיה היתה הנחת הילדים במיטותיהם מנומנמים אך לא רדומים. אם הילד הביע מחאה או בכי ההורים קיבלו הנחייה לגשת אל הילד להפגין חיבה באמצעות ליטוף, טפיחה על הכתף וכדומה- אך ללא הוצאה מהמיטה וללא דיבור עם הילד במשך כדקה ואז ולסגת למספר דקות בודדות (3-5 בערך). במידה והילד המשיך לבכות- אפשר היה לגשת אליו שוב למשך כדקה ולסגת שוב למספר דקות, כך כל כמה שצריך עד שהילד יירדם.

הורים שילדיהם כבר מסוגלים להיעמד במיטה קיבלו הנחייה להשכיב את הילד בעדינות במיטה בכל פעם שנעמד ואז לסגת מחוץ לחדרו. אם הילד נעמד שוב- ההורה היה אמור להשכיבו שוב ולצאת מהחדר, כך ככל שיידרש עד שהילד יירדם.

שתי קבוצות ההורים קיבלו הנחייה ליישם את השיטה בשני שלבים: בשלב הראשון, היה עליהם ליישם את השיטה רק בעת ההשכבה לישון בערב ובשבוע השני גם בעת ההשכבה לישון וגם בכל יקיצה לילית. תוצאות המחקר הראו כי כמות היקיצות הליליות ירדה ממעל ארבע יקיצות בממוצע בלילה לפני תחילת יישום השיטה לפחות מיקיצה אחת בממוצע לאחר השלמת יישום השיטה במשך שבועיים. תוצאות אלו נראו גם שלושה חודשים לאחר מכן. בנוסף, כמות השינה בלילה של הילדים עלתה בשעה שלמה מתשע שעות לעשר שעות בממוצע בלילה.

מלבד מדדי השינה, במחקר זה נבדקו גם מדדים התנהגותיים ופסיכולוגיים של הילדים במשך היום כגון ערנות מול עייפות, תיאבון מול חוסר תיאבון, מצב רוח עליז מול מדוכדך, בטחון רגשי מול חרדה והסתגלות חברתית מול הסתייגות. התוצאות הראו שבכל המדדים ניכר שיפור אצל הילדים לאחר שבועיים של יישום שיטת ההרדמות העצמאית- כאשר השיפור המובהק ביותר היה במצב הרוח (עליז יותר) וברמת הביטחון הרגשי. שיפור מתון יותר נראה גם במידת ההסתגלות החברתית.

האקדמיה האמריקאית לרפואת השינה aasm פרסמה בשנת 2006 סקירה מקיפה בנושא טיפול בהפרעות שינה התנהגותיות בילדים. מסקנות הסקירה היו שאכן השיטה היעילה ביותר לטיפול בבעיות שינה התנהגותיות בילדים היא באמצעות הקניית הרדמות עצמאית לילד תוך הפגנת נוכחות תומכת לילד אחת לזמן קצוב במקרה של מחאה ובכי, בדומה למחקר השבדי.  אולם, הדרך הטובה והיעילה ביותר לטפל בבעיות השינה התנהגותיות היא להימנע מהן מלכתחילה וזאת באמצעות הדרכת ההורים בנושא הקניית הרגלי שינה נכונים לילדיהם, תוך מתן כלים להתמודדות עם בעיות התנהגותיות קיימות. הורים שקיבלו הנחיות כיצד להקנות לילדיהם שגרת יום מסודרת ולאפשר לילדיהם להירדם בכוחות עצמם במסגרת סדנה של הכנה ללידה דיווחו שנה לאחר מכן על הרבה פחות הפרעות שינה אצל ילדיהם, בהשוואה לקבוצת ביקורת שעברה קורס דומה להכנה ללידה ללא הסדנה על הקניית הרגלי שינה נכונים.