כשתינוקכם סובל מקשיי עיכול, אתם נתקלים בלא מעט מושגים שלא הכרתם, או כאלו ששמעתם בעבר מאחות גדולה או חברה טובה, ולא ממש הבנתם או התעמקתם בהם. מדובר בימים לא קלים לתינוק ולכם, וזמן רב להעמיק בידע אין לכם, כשהקטן בוכה בלי הרף ומרגיש לא נינוח. אז להלן מילון קצר ומהיר על כמה מושגים שחשוב לדעת ולהכיר:  

 

מערכת העיכול של תינוק שזה עתה נולד נמצאת במצב של התפתחות, ולכן היא רגישה. במהלך שלושת-ארבעת החודשים הראשונים לחיי התינוק, מערכת העיכול נמצאת במצב של הסתגלות, המלווה לרוב בכאבי בטן. זוהי תופעה טבעית.

כאשר יש סימנים של כאבי בטן עוויתיים חוזרים ונשנים, חוסר נוחות ובבכי ממושך, מכונה התופעה "קוליק". תופעת הבכי הממושך אצל תינוקות היא כמעט אוניברסאלית. ההבדל בין תינוקות המוגדרים כסובלים מהתופעה לכאלה שאינם לוקים בה הוא בעוצמת הבכי ובמשכו. כל תינוק הבוכה מעל שעתיים - שלוש ברציפות ואשר לא ניתן להרגיע אותו, ייתכן שסובל מהתופעה. אם רופא ילדים שולל בעיה אחרת הגורמת לתופעה, כנראה שזו האבחנה. תינוקות מתחילים לסבול מקוליק סביב גיל שבועיים - שלושה, ושיא ההופעה חל בגיל 6 שבועות. התופעה נעלמת כליל עד גיל 4 חודשים. הבכי מתחיל בדרך כלל בשעות הצהריים-ערב. לעתים מלווה הבכי בהאדמה של הפנים והעור ובגזים.

פעמים רבות הורים בטוחים כי לתינוקם יש עצירות, אך לרוב, התינוק לא באמת סובל מעצירות וצריך לאפשר לו לקבוע זמנים משלו לתנועת המעיים. באופן כללי, הצואה הינה רכה ויוצאת בקלות, ולא כל תנועת מעיים בלתי סדירה משמעה עצירות. 

פעוטות ותינוקות הסובלים מעצירות מתאמצים בדרך כלל ומראים סימני אי נוחות בזמן פעילות מעיים ובזמן היציאה. הצואה מקבלת צורה של כדורים קטנים וקשים, או שהיא רחבה וגדולה. לעתים צואה קשה נשארת בגוף התינוק, ואז נוצרת נפיחות והתינוק סובל מגזים וכאבים בעקבות העצירות.

תנועות המעיים והיציאות אצל תינוקות משתנות מפעם לפעם בצבען, באחידותן ובתדירותן.  יציאה רגילה של תינוק אחד אינה תקינה אצל תינוק אחר: יציאות של תינוקות הניזונים מחלב אם, הן רכות ונוזליות. יציאות של תינוקות המוזנים בתרכובת מזון לתינוקות הן רכות עד מוצקות.

תינוקות רבים מתאמצים ונאנחים באופן טבעי בזמן פעולת המעיים. אין צורך לדאוג בנוגע להרגלי תנועת המעיים של תינוקך אלא אם יש שינוי במספר היציאות, או שהיציאות הופכות מימיות, דמיות, קשות מאוד או מלוות בכאב. במקרה של חשש לגבי תקינותן של היציאות, ניתן להתייעץ עם רופא.

תינוק סובל משלשול כשלוש פעמים בממוצע במהלך השנה הראשונה לחייו. שלשול אצל תינוקות נגרם מסיבות שונות. סימנים לשלשול הם יציאות תכופות, מימיות - לרוב תוך שינוי צבע וריח. במהלך השלשול תינוקות מאבדים מגופם נוזלים ומינרלים חשובים (הנקראים אלקטרוליטים). יש להיות מאד ערניים למצב בו השלשול חריף ויש איבוד רב של נוזלים, אשר עלול להוביל להתייבשות, במקרים אלו יש לפנות בהקדם לרופא על מנת להשיב לגוף את הנוזלים שאבדו.

 

תינוקות רבים פולטים מעט לאחר ההאכלה בשנה הראשונה לחיים. פליטה הנה עליה של תוכן הקיבה חזרה לושט. תופעה זו הנה נורמלית אצל תינוקות היונקים חלב אם, ואצל אלה הניזונים מתרכובת מזון לתינוקות (תמ"ל). יש להניח כי הדבר נובע מכך שמערכת העיכול שלהם עדינה ונמצאת עדיין בשלבי התפתחות. ברוב המקרים הדעה הרווחת היא שפליטה נגרמת עקב האכלת יתר הגורמת להרפיה זמנית של השריר שמחבר את הושט לקיבה, המכונה סוגר הוושט התחתון. דבר זה מאפשר לתכולת הקיבה לסגת חזרה לושט וממנו  לפה. רוב התינוקות מפסיקים לפלוט עד הזמן בו הם מתחילים לשבת (כאשר כוח המשיכה עוזר להם לשמור על האוכל במקומו). לעתים, המצב ממשיך עד שהתינוק מתחיל ללכת, או אפילו מעבר לכך.

 

רוב התינוקות ניזונים מתרכובת מזון לתינוקות על בסיס חלב פרה, המכילה לקטוז, ללא כל בעיות מיוחדות. אולם ישנם תינוקות העלולים לפתח בעיות בעיכול הלקטוז, שיבואו לידי ביטוי בצורות של שלשול, נפיחות, גזים וכאבי בטן. במקרה שכזה ניתן, לאחר התייעצות עם רופא ואבחון מקצועי, להעביר את התינוק לתרכובת מזון צמחית או תרכובת מזון לתינוקות חלבית ללא לקטוז.