תזונת תינוקות בשנה הראשונה, מה לתת בפעמים הראשונות

בכתבה הקודמת הבנו מדוע גיל שישה חודשים הוא הגיל המתאים, ברוב המקרים, להתחלת ההאכלה במזון מוצק. ברצוני להבהיר, כי ייתכנו מקרים בהם התינוק יהיה מוכן ובשל להתחלת ההאכלה גם חודש לפני כן ולחילופין, מקרים בהם התינוק עדיין אינו מוכן גם בגיל שישה חודשים.



מאת: טובה קראוזה – דיאטנית קלינית, מתמחה בתזונה בהריון ולאחר לידה, לאם ולתינוק ומרצה בנושא התחלת מזון מוצק

עודכן 1/1/17
 


תזונת תינוקות בשנה הראשונה, מה לתת בפעמים הראשונות

 

 כתבה שנייה בסדרה

הגיל שכדאי להתחיל

בכתבה הקודמת הבנו מדוע גיל שישה חודשים הוא הגיל המתאים, ברוב המקרים, להתחלת ההאכלה במזון מוצק. ברצוני להבהיר, כי ייתכנו מקרים בהם התינוק יהיה מוכן ובשל להתחלת ההאכלה בגיל זה ולחילופין, ייתכנו מקרים בהם התינוק עדיין אינו מוכן גם בגיל שישה חודשים. חשוב להסתכל על הילד ולפעול לפי התנהגותו ולא רק על התיאוריה. במקרה של אלרגיות במשפחה מומלץ לא להתחיל מתן מזון מוצק לפני גיל שישה חודשים. ובכל מקרה טעימת החל מקצה אצבע ועג 2-3 כפיות אפשר להתחיל מגיל 4 חודשים.

 

אז עם מה מתחילים?

קיימות מספר דעות שונות לגבי השאלה מהו המזון הראשון שכדאי לתת לתינוק. יש הגורסים כי דגנים מועשרים בברזל צריכים להיות המזון הראשון (כלומר, דייסות) ולעומתם יש המעדיפים להתחיל עם פירות או עם ירקות. על פי המלצות משרד הבריאות, המזונות הראשונים בגיל 4 חודשים צריכים להיות דגנים מועשרים בברזל, ירקות ופירות. בדוגמה שאביא לפניכם אציע התחלת מוצקים עם ירקות כמזון ראשון. מומלץ להתחיל עם ירקות שנחשבים הכי פחות אלרגניים כמו, למשל, גזר או קישוא. יש תינוקות שמגיבים למתן גזר בעצירות, ולכן חשוב להיות מודעים לכך ובמקרה של תגובה כזו, להשמיט את הגזר מהתפריט ולהחזיר אותו בגיל מאוחר יותר.

 

יש לי גזר ביד, מה אני עושה איתו?

את הירק הראשון אפשר לבשל או לאדות, ולטחון עד למרקם חלק מאד, עם תוספת של מי הבישול להקלת פעולת הטחינה. מומלץ להצטייד מראש בבלנדר ידני.

אפשרות נוספת לאידוי או בישול הירקות מתבצעת על ידי מכשיר הבייבי קוק.

לפרטים נוספים לחצי כאן

 

יש לי גזר טחון בקערה, מה עכשיו?

חשוב לבחור זמן לארוחה, שבו התינוק לא יהיה רעב מדי אך גם לא שבע מדי. מומלץ מאד לא להציע מזונות ראשונים בשבתות או בחגים כדי שאם חלילה תהיה תגובה אלרגית, ניתן יהיה להגיע בנוחות לרופא בקרבת מקום.

את התינוק אפשר להושיב בחיקנו או בסל-קל או על טרמפולינה. בדרך כלל בגיל זה תינוקות עדיין אינם בשלים לשבת על כיסא אוכל. 

מומלץ להשתמש בכפית פלסטיק, סיליקון או באצבענו הנקייה כיוון שהכפית הרגילה קשה מדי וקרה מדי למגע.

אנא זכרו, הארוחה הראשונה אינה כוללת יותר ממספר בודד של כפיות. כל ארוחה נמשכת כעשרים דקות לערך. הכמות הנאכלת בארוחה תלך ותגדל תוך מספר שבועות ותגיע לכמות שוות ערך לפחות לצנצנת קטנה של מזון תינוקות – בערך 100 גרם.

 

יש!!!! התינוק אכל את הגזר!!! ומה הלאה?

מתן כל מזון חדש צריך להתבצע בהדרגה: כל שלושה ימים כדאי להוסיף מזון חדש לתפריט, ולא להתחיל עם מתן של שני מזונות חדשים או יותר בבת אחת. זאת משום שאם תהיה לתינוק תגובה אלרגית כמו פריחה, גירודים, נזלת ועוד יהיה קל לאתר את המזון אשר גרם לה. כל מזון חדש מתוסף על קודמיו.
כאמור, מומלץ להתחיל עם ירקות כמו גזר או קישוא מבושלים ללא תבלינים וטחונים בממחה (בלנדר). אפשר להמשיך עם דלעת ובטטה אך לא לעבור כמות קבועה של ירקות כתומים מחשש לעודף ביתא-קרוטן. לאחר שירקות אלו התקבלו היטב אצל התינוק, אפשר כבר ממש לבשל אותם כמרק אך עדיין לא מומלץ להוסיף מלח. זה בדיוק השלב להתחיל במקביל גם הצגה של פירות. הפירות הראשונים המומלצים הם תפוח, אגס ובננה. מובן שמתחילים עם אחד מהם וכעבור שלושה ימים מוסיפים פרי נוסף. את התפוח והאגס מומלץ לבשל בתקופה הראשונה כדי לאפשר מרקם טחון טוב יותר.

כעת הגענו לשתי ארוחות של מזון מוצק – ארוחת ירקות וארוחת פירות. בשלב זה כדאי להוסיף למרק מעט אורז אשר תקנה לו תוספת פחמימות וקלוריות ומרקם נעים. אפשר להוסיף ירקות נוספים כמו תפוח אדמה, בצל, עשבי תיבול לתוספת טעם ועוד.

 

חייבים דייסות?

יש הממליצים על מתן דייסות דגנים לתינוק, ומשרד הבריאות אף ממליץ בהנחיותיו החדשות לתזונת תינוקות להתחיל עם מזונות המכילים גלוטן כמו שיבולת שועל, גריסים, סולת (שזו למעשה חיטה) וכו' כבר מגיל 6 חודשים. אך כדאי ליתר ביטחון להתחיל עם הדגנים שאינם מכילים גלוטן, ולתת לתינוק דייסות על בסיס קורנפלור (עמילן תירס) או אורז. יש לציין שאין הכרח במתן דייסות. אפשר כאמור להוסיף את הדגנים למנת המרק הטחון.

 

לכתבה הראשונה בסדרה לחצו כאן

לכתבה שלישית בסדרה לחצו כאן