מאת: עו"ד סיגל מוסקוביץ בכר

מה חלקם של האישה או הבעל בהכנסה המשפחתית, בזכויות שמצטברות על שם אחד הצדדים,  ומה קורה כאשר מחליטים להיפרד?

התא המשפחתי המוקם על ידי בעל ואשה, מעבר להיותו מושתת על הרצון להיות ביחד (לפחות בראשית הדרך), על חיים משותפים והבאת ילדים לעולם, הינו גם יחידה כלכלית לכל דבר וענין, יחידה אשר מולידה מערכת של זכויות וחובות בתוך המשפחה, גם במהלך החיים המשותפים וגם לאחר הפרידה.

בני זוג חולקים שווה בשווה את כל הזכויות והנכסים אשר נצברו במהלך הנישואין, גם אם אלה רשומים רק על שם צד אחד וגם אם אותו צד הוא אשר עמל והשקיע מחוץ לבית – האמנם?

אכן, כך. אדם אשר עבד כל חייו והשקיע וצבר נכסים, ובת זוגו לא עבדה, צריך לחלוק עמה את כל אשר עמל למענו.

בתי המשפט קוראים לכך, הלכת שיתוף והלכה זו מתבססת על ראיית המשפחה כתא אינטימי בו כל אחד מבני הזוג תורם כפי יכולתו ומקבל לפי צרכיו בהתאם ליכולת המשפחה. ניתן לומר כי המשפחה היא מעין שותפות מסחרית, כאשר שני בני הזוג בונים עתיד משותף והמאמץ שכ"א מהם עושה במהלך החיים המשותפים הוא גם לטובת שני בני הזוג וגם לטובת המשפחה כולה.

המטרה היא שאחד מבני הזוג, לרוב האישה – החי במשק בית משותף, לא ימצא את עצמו מחוסר רכוש, כאשר הרכוש שנצבר במהלך הנישואין שייך רק לבן זוגו.

האם צריך לחלק עם בן הזוג גם את תשלומי הפנסיה?

וודאי. גם זכויות סוציאליות, לרבות זכויות פנסיה שייכות לשני הצדדים. למעשה, ביהמ"ש אף הרחיק לכת, וחייב את קרן הפנסיה להעביר ישירות לאשה את חלקה בפנסיה המשולמת לבעל, כדי שהאשה לא תהיה תלויה בגרוש שלה.

מדובר בזוג שהתגרש וניתן בעניינו פסק דין הצהרתי הקובע, בין היתר, כי האישה זכאית ל-40% מהפנסיה החודשית המשולמת לבעל מצה"ל. האישה שהתקשתה לקבל את כספה פנתה לבית המשפט ועתרה לפסק דין הצהרתי, לפיו היא זכאית לקבל ישירות מצה"ל את סכום הגימלה ולא להיות תלויה ברצונו של בעלה לשעבר. בית המשפט קיבל את תביעתה וקבע כי אמנם הזכות רשומה על שם האיש, אך זכות זו שייכת גם לאשה, ואין כל הצדקה להתלות את זכותה לקבל את הגימלה ברצונו הטוב של האיש.

האם גם ידועה בציבור זכאית לפנסיה כאלמנתו של בן זוגה שניפטר?

בעיקרון התשובה חיובית ולא צריך להיות כל הבדל בין נשואה לידועה בציבור.

עם זאת, הזכאות תלויה בקרן הפנסיה שבה היה מבוטח הנפטר ובאופי מערכת היחסים בין הצדדים. כל גוף מגדיר את הידוע בציבור או את הזכאות באופן שונה.

כך, נוצר מצב אבסורדי על פיו זכאותה של ידועה בציבור לפנסיה תלויה בהוראות החוק – אם בן זוגה עבד במיגזר הציבורי, או בכללי קרן הפנסיה אם עבד במיגזר הפרטי.

כך, למשל, על פי חוק שרות המדינה, זכאית ידועה בציבור לקיצבת שארים אם היתה ידועה כאישתו ובנוסף אם התגוררה עמו לעת פטירתו. חוקים אחרים במיגזר הציבורי דורשים שלוש שנים לפחות של מגורים משותפים או ילד משותף. בקרנות הפנסיה הפרטיות,  יש לבדוק את התקנון וזה שונה מקרן לקרן. ישנן קרנות המסתפקות בהצהרה מבית המשפט כי האשה ידועה בציבור כאישתו של הניפטר, ללא כל תנאים נוספים, וישנן קרנות אשר דורשות, נוסף על ההצהרה של בית המשפט, גם מגורים משותפים של שנה לפחות. כל קרן והנהלים הקבועים בה.