הנקה בלי הריון- זה אפשרי?

נשים שבוחרות באפשרות של אם פונדקאית או אימוץ תינוק שזה עתה נולד, מוותרות מראש על הנקת התינוק מתוך הנחה שזאת אינה אפשרית במקרה שלהן. האמנם?



 

מאת: הדר מסלטון

 


הנקה בלי הריון- זה אפשרי?

נשים שבוחרות באפשרות של אם פונדקאית או אימוץ תינוק שזה עתה נולד, מוותרות מראש על הנקת התינוק מתוך הנחה שזאת אינה אפשרית במקרה שלהן. כתבה זו באה להראות שניתן להניק גם אם לא אינך אחרי לידה:

בהריון קורים שינויים הורמונאליים המאפשרים תהליך של ייצור החלב. בהריון רגיל, החלב נוצר בסביבות השבוע ה-16. כלומר, כבר בסוף השליש הראשון האם מתחילה לייצר חלב. החלב הראשוני נקרא "קולוסטרום" ונשמר בשד עד הרגע שבו השליה יוצאת החוצה. ישנו איזון הורמונאלי שונה מרגע הלידה ומאפשר את הפרשת החלב והשינוי בהרכב שלו.

בעומק כל שד ישנן בלוטות המייצרות חלב. החלב עובר למיכלי אגירה הנמצאים מאחורי ההילה הכהה אשר סביב הפטמה. משם זורם החלב אל פתחים זעירים בפטמה.
שני ההורמונים העיקריים הקשורים בהנקה הינם פרולקטין – האחראי ליצירת חלב, ואוקסיטוצין, שאחראי על הפרשתו החוצה.אופן פעולתו של הפרולקטין גורם לכך שככל שהביקוש לחלב עולה, כך עולה ייצור החלב. כאשר חדלים להניק, רמת ההורמון בגוף יורדת וייצור החלב נפסק בהדרגה.

נשים שלא חוו הריון אך רוצות להניק, צריכות להתחיל תהליך (ורצוי להתחיל אותו כמה שיותר מוקדם) ולסייע לגוף לייצר את החלב. בזמן התהליך, הגוף מדמה מצב של הריון ע"י לקיחת גלולות וכדורים נוספים אחרים, כולל תרופה להגברת תהליך של ייצור החלב.

שלי גת, יועצת הנקה מוסמכת מסבירה על התהליך:

מתי כדאי להתחיל את התהליך?

"הכי אפקטיבי עבור הנשים, שיתחילו כבר מרגע התחלת תהליך האימוץ או הפונדקאות. ככל שהגוף שלהן יהיה יותר זמן במצב הורמונלי שמדמה הריון, כך ייצור החלב גבוה יותר".

מה הפעולות שצריך לעשות כדי ליצור חלב אם לא נכנסתי להריון?

"מתחילים בנטילת הורמונים ובאיזשהו שלב מפסיקים ומתחילים לשאוב באמצעות משאבת חלב. שואבים כמובן על ריק שמונה פעמים ביום, 20 דקות בערך כל שד, בתדירות מאוד גבוהה כדי שהגוף יקבל סימנים. רק כעבור שבועיים, ניתן להתחיל לראות תוצאות ויתחילו לצאת טיפות.

הגירוי להמשך ייצור החלב יהפוך להיות ע"י היניקה הישירה של התינוק ופחות ע"י המשאבה".

 

מומלץ לשמור חלב בהקפאה (עד כחצי שנה), לשלב מאוחר יותר.

 

האם נראה שינויים גופניים בזמן זה?

"ברגע שהאישה לוקחת הורמונים, השדיים נראים מלאים יותר, ולפעמים קיימים גם דימומים. מעבר לכך, יתכן שינוי בצבע הפטמות ובהילה מסביבן".

למה זה כדאי?

"קודם כל מתוך החוויה האישית שנקראת 'הנקה'. שנית, בשל החשיבות של חלב אם. יש נשים שחושבות שללא הנקה הן מפספסות את חוויות האמהות. אני רואה את זה הרבה פעמים על נשים. את יכולה לצאת מהבית ואת לא כל הזמן מחוברת לתינוק (מבחינה פיזית), הרי אין לך את התלות הזאת. התפיסה הזאת בסך הכול חיובית, כי לא סתם קיבלנו את הזכות הזאת שרק אמא יכולה להניק. ההישרדות שלו תלויה בעצם באמא שלו ולכן זה יותר טוב. חלק מאותן נשים שרוצות להניק, אלו אמהות שהניקו בעבר ורוצות לחזור על אותה החוויה שוב.

התוצאה של אמהות שבוחרות בסופו של דבר לא להניק, היא שהן פחות מחוברות לתינוק שלהן פיזית, כי הרי כל אחד יכול להאכיל אותו ".

 

סיפור אישי מפי מטופלת של שלי גת- ליאת שוורצמן (40), נשואה ואמא לילדה בת שמונה וחצי, ולתינוקת בת חודשיים, עברה 15 טיפולי פריון במשך 8 שנים לאחר לידת ילדתה הבכורה.

"לא הצלחנו לשחזר את ההצלחה עם הבכורה, ולאחר שמונה שנים והמון מחשבות, לקחנו פונדקאית בהודו. ברגע שהתחלתי לחשוב ברצינות על האופציה של פונדקאות, הדבר הראשון שהיה לי חשוב לבדוק, זה האם קיימת אופציה להניק גם בלי הריון. התחלתי לחקור קצת בגוגל ושבועיים לאחר שחזרנו מהודו, שם עשינו את שאיבת הביציות, קיבלנו טלפון שהפונדקאית בהריון. כשהייתה בחודש רביעי-חמישי, התחלתי את התהליך".

מאיפה התחלת?

"דבר ראשון שעשיתי, זה לפנות ליועצת הנקה. היא אמרה לי אילו בדיוק כדורים צריך לקחת, שזה החלק הפשוט. שישה שבועות לפני התאריך המשוער של הלידה הפסקתי לקחת גלולות והתחלתי לשאוב".

נתקלת בקשיים?

"הקושי האמיתי בשאיבה הוא שצריך לפנות לזה זמן, וכמובן שגם לא בכל מקום, כי זה לא שאת רק חולצת שד. איכשהו הצלחתי לשאוב גם באמצע ימי עבודה, אבל זה לא היה בצורה מושלמת.

כל הזמן הזכרתי לעצמי את מה ששלי(יועצת ההנקה), אמרה לי: 'להגיד תודה ולא להיות מתוסכלים, ויכול להיות שעם כל המאמץ לא יצא יותר מדי'."

אילו תחושות הציפו אותך במהלך השאיבה?

 "ביום הראשון של השאיבה, קמתי בבוקר והפעלתי את המשאבה. הרעש שהיא עשתה הזכיר לי רעש של תינוק. הרבה זמן חייתי בתחושה שהגוף מקולקל ופתאום ראיתי טיפות קטנות של חלב וזה היה מרגש"

שנייה לאחר לידת התינוקת מהאם הפונדקאית, ליאת החלה להניק אותה. "נכנסתי לחדר הלידה כשהפונדקאית עוד הייתה שם, חשפתי את השד והיא ישר ינקה.  מאותו רגע זה היה חסר משמעות שלא אני ילדתי אותה".

מה היתה תגובתו של בעלך על האמביציה שהפגנת?

"בעלי חשב שהשתגעתי כששמע שאני עושה את המהלך הזה. אבל כשהיא גדלה והוא ראה אותה יונקת, הוא חזר בו מדעתו. היה לי מאוד חשוב לעשות את זה, וזה גם מאוד תרם לחיבור שלי איתה. אני לא מרגישה שום הבדל בינה לבין הבת שילדתי מרחמי שלי- זה בדיוק אותו דבר, בזכות חווית ההנקה הזאת".

תני כמה טיפים לאותן נשים שחושבות שהתהליך קשה ומסורבל מדי עבורן-

1)       קודם כל זה אפשרי ואין מה להתווכח עם זה.

2)       ההזנה הטובה ביותר עבור תינוקך, זהו חלב אם, אך חשוב במיוחד שיהיה לך רצון עז לעבור את התהליך. זה צריך להיות מאהבה. לא קיטרתי במשך כל התהליך. בעלי היה מקטר במקומי כשהיה רואה אותי עם המשאבה. אבל אם לי זה לא מפריע, אז מה אכפת לו?

3)       תראי את זה כמהלך מגניב. תאמרי לעצמך- "אני מתמודדת עם המצב שלי והולכת לעשות את המקסימום". את צריכה לעשות את זה רק מתוך כמיהה לחוות את חווית האמהות באופן כמה שיותר טבעי.

4)       בסופו של תהליך,  את תרגישי סוג של שגרירה. יבואו אלייך ויתייעצו איתך.

5)       חשוב לזכור שזהו פתרון שבא לאחר הרבה אכזבות- ממך ומגופך- לכן חשוב לשמור על אופטימיות לאורך כל הדרך.


ליאת תשמח לחלוק את החוויה האישית שעברה ומזמינה אותך לפנות אליה במייל: liatshv@gmail.com