קרה לנו מקרה עצם......של דג - mamy
  • מחשבון הריון
  • מחשבון ביוץ
  • מחשבון משקל

מחשבון לחישוב תאריך לידה

מחשבון הריון יסייע לך להיות מעודכנת בהתקדמות ההריון שלך. כל שעליך לעשות – הכניסי תאריך ווסת אחרון למחשבון הריון וגלי נתונים על ההריון שלך.

תאריך וסת אחרון

מחשבון לשיעור תאריך ביוץ

מחשבון ביוץ יסייע לך לאתר את מועד הביוץ המשוער בהנחה שהמחזור החודשי שלך סדיר.

תאריך וסת אחרון

משך המחזור החודשי (?)

מחשבון הוספת משקל בהריון

מחשבון זה יסייע לך להעריך האם העליה במשקלך במהלך ההריון תקינה וכמה עוד עלייך לעלות במשקל עד הלידה.
גובה (מטרים, לדוגמה - 64.1מטר)
משקל בתחילת ההריון (ק"ג)
משקל נוכחי (ק"ג)
שבוע הריון (בין שבועות 24-21)

  • שם לתינוק
  • מפגשי בוקר
  • mamymail
alt

פירוש נומרולוגי חינם

הקלידו שם פרטי ומיד תקבלו במייל את הניתוח הנומרולוגי של השם שבחרתם.

alt

מפגשי בוקר חינם

כולכן מוזמנות חינם לזמן איכות עם הבייבי בקניונים ברחבי הארץ.

alt

העובר שלך רוצה לדבר איתך

אמא, בואי הרשמי וקבלי ממני העובר שלך מכתב שבועי ובו מידע על ההתפתחות שלי ועוד...


כנסי לעמוד הפייסבוק שלנו לקבלת המלצות ועדכונים

קרה לנו מקרה עצם......של דג

הדפסה altשלח לחבר
מאת
דוא"ל של החבר
פורסם ב: 27.12.2006
לפני כחודש אכלנו ארוחת ליל שישי כרגיל אצל הוריו של שלומי. הילדות אכלו דג ומסתבר שאופיר הקטנה בלעה עצם של דג. היא נאלצה לעבור ניתוח על מנת להוציא את העצם מגרונה.

קרה לנו מקרה עצם......של דג

מאת: ענת כהן

לפני כחודש אכלנו ארוחת ליל שישי כרגיל אצל הוריו של שלומי.

אסתר (חמותי) תמיד מאכילה את הקטנות דגים – לי אף פעם אין סבלנות להפריד את בשר הדג מהעצמות ואצלי הן לא אוכלות, ואני ממש שמחה שהיא נותנת להן דגים.

באותו ערב, ממש בביס הראשון אופיר החלה לבכות, אמרה שדוקר לה בגרון ושהיא לא יכולה לבלוע.

ממש התחננו בפניה שתאכל לחם או שתשתה, אך הילדה היתה מפוחדת וכואבת ולא הסכימה לכלום.

ממש בצ'יק הבהלנו אותה לבית החולים זיו בצפת.

התקבלנו במיון ילדים, משם נשלחנו למיון אף אוזן גרון, שם פגשנו רופא צעיר מקסים שלקח את אופיר תחת חסותו.

 

אופיר לא הסכימה לפתוח את הפה ולא הסכימה שהוא ייגע בה.

הדבר היחיד שאמרה לרופא הוא שדוקר לה בתחתית הגרון ומאד לא נוח לה.

הוא הפנה אותנו לצילום רנטגן – שם לא ראו מאומה.

 

לאחר מכן, החליט להפנות אותנו לצילום c.t. – בצילום היא אמורה לא לזוז ומאחר והיתה מאד לא רגועה (מן הסתם) ויללה בלי הפסקה המסכנוננת, הוחלט לטשטש אותה מעט.

אל חדר ה-c.t. הוזמן רופא מרדים – איש מקסים שדיבר אל אופיר בשקט וברוגע וטשטש אותה קצת על מנת שלא תזוז בצילום.

בצילום ה-c.t. גם לא ראו כלום והרופא (אף, אוזן, גרון) החליט להזעיק את מנהל המחלקה מהבית ולהכניס את אופיר לחדר הניתוח על מנת להוציא את העצם.

אני חייבת לציין שהרופא ממש האמין לה והלך איתה לאורך כל הדרך – הוא ראה עד כמה היא סובלת, שהיא אפילו לא יכולה לבלוע את הרוק.

ישבנו כשעה בחדר התאוששות עם אופיר וחיכינו שיכניסו אותה לחדר הניתוח.

 

ברקע, בצל האירועים, חמותי המיוסרת ליוותה אותנו בטלפון, רצתה להגיע ואנו מנענו ממנה לבוא לבית החולים, חשה רגשות אשם על מה שקרה, בכתה בטלפון ללא הרף ואנו ניסינו להרגיע ולומר לה שכוונתה היתה טובה ואין לה סיבה לחוש רע.

שוב הגיע הרופא המרדים על מנת להרדים אותה לקראת חדר הניתוח ואופיר אמרה לו: "אבל אני חמודה", כאילו לומר לו – למה אתה עושה לי את זה? אני חמודה.

והוא ענה לה: בגלל שאת חמודה אני רוצה לעזור לך.

 

והיא נכנסה לחדר הניתוח.......

 

תוך שלוש דקות יצא הרופא הצעיר מאף אוזן גרון עם שקית שקופה אטומה ובתוכה עצם דקה ושקופה באורך של 1.5 ס"מ שהיתה בדיוק היכן שאופיר אמרה שדוקר לה – בתחתית הגרון.

 

אופיר יצאה אחרי כ- 5 דקות, רדומה ורגועה ומתוקה – והמרדים הסביר לנו שאיך שהוא רצה להחדיר צינורית הנשמה לקנה הנשימה הוא ראה את העצם והם מיד הוציאו אותה.

אחרי כ-30 דקות התעוררה אופיר ומיד נרדמה שוב.

 

הרמתי אותה ובליווי אלונקאי הלכנו למחלקת הילדים, שם אושפזה אופיר להשגחה למשך הלילה.

 

לבית החולים הגענו בסביבות השעה 20:00 והשעה היתה כבר 23:00, שלומי ואני היינו עייפים ומותשים מהחוויה הטעונה כל כך.

כל זמן שאופיר היתה נתונה במצב הזה לא חשבנו כלל על עצמנו, אך ברגע שהנחנו אותה במיטה, התחלנו להרגיש את אותות החוויה הקשה שעברנו – סוף סוף הרשיתי לעצמי להתפרק ולבכות ושלומי פתאום תפס באיזו סכנה הילדה היתה – האינסטינקטים ההוריים קדמו לכל – קודם שהילדה תהיה בסדר, לאחר מכן נדאג לעצמנו.

בסביבות השעה 00:30, התעוררה היפיפיה הנרדמת ובמסדרון בית החולים החלה לספר לנו סיפורי אלף לילה ולילה, היא כבר ישנה את שנת היופי שלה ואנו מצדנו שמחנו לראות שהכל בסדר אצלה.

הרופא בא בסביבות השעה 1:00 לראות מה שלומה של אופיר וישב אתנו מעט וראה שהגברת חזרה לעצמה ובגדול.

 

אני יכולה לומר את שאני אומרת תמיד: הילדים מוציאים מאתנו את התחושות בצורה הטובה ביותר לטוב ולרע – במקרה הזה את הטוב, האינסטינקט שלנו היה לגונן על אופיר, לדעת שהיא מוגנת ולאחר שהיתה בסדר, גם לנו היה מותר להישבר.




למעלה alt
הדפסה altשלח לחבר
מאת
דוא"ל של החבר
קבלי טיפים והמלצות למייל

עקבי אחרינו