אבות ותפקידם בגידול ילדים
שלח לחברלכתבות נוספות בנושא הורות.
מאת:שרון צונץ, פסיכולוגית חינוכית מומחית אבחון, טיפול, יעוץ והדרכתהורים.
הפעם נעסוק באחד התפקידים החשובים – להיות אבא. מחקרים רבים בדקואת חשיבות ההורות משני המינים ומצאו, מעבר לכל ספק, שלאב תפקיד מכריע בהתפתחותהילד. גם כאשר נבצר ממנו להיות נוכח (בשל מחלה, משפחה חד-הורית, חד-מינית או חלילהמוות), רצוי שדמות גברית אחרת תמלא את מקומו (דוד, סבא, חבר).
האבות בהורותהמודרנית תופסים יותר ויותר מקום של כבוד. נמצא כי איכות המשחק שלהם עם ילדיהם שונהמזו של האם ומשלימה אותה.
מתי מתחיל להיות תפקיד האב חשוב?
תפקיד האבמתחיל עם ההתעברות. כל הנשים עוברות שינויים פיזיולוגים ונפשיים וזקוקות לתמיכת בניהזוג שלהם. תמיכת בן הזוג מסייעת מאוד להפחית את חרדת האישה מההריון ומהלידה. רבותכבר נאמר על ההשפעה השלילית שיש למצבה נפשי של האם על העובר ומכאן החשיבות הגדולהלתפקידו של האב לעתיד.
גם הגברים עוברים שינויים בעקבות הריון. חלקם רצו בויותר, חלקם פחות. אחדים מרשים לעצמם לחוש את הבלבול והחשש מפני הנולד, אחריםמסתירים. השיתוף בתהליך ההכנה להורות מאפשר גם לאב להתמודד עם רגשות אלה.
בעודתפקיד האם בזמן ההריון ברור, תפקידו של האב מעורפל יותר. גופו אינו משתנה בדרמטיות (אלא אם הוא אוכל יותר) והוא אינו חש בתנועות העובר. מצד אחד יכול הגבר לחוש סיפוקמהצלחת ההתעברות ומהיכולת ליצור חיים חדשים. מצד שני, יכולים גם אצל הגבר להתעוררקונפליקטים הקשורים לילדותו, להוריו ולמערכות יחסים בכלל. האם ירשה לעצמו לבטארגשות אלה?
למרות השינוי האדיר שחל בתפיסת התפקידים – הגברי מול הנשי – גבריםרבים עדיין חוששים לבטא את רגשותיהם שמא יראו "נשיים".
בנוסף, ישנם גבריםהמתקשים לקבל את העובדה שזוגתם הופכת להיות אמא, ולעתים הדבר בא לידי ביטוי גםבחוסר חשק מיני. נשים הרות נראות מכונסות יותר בעצמן וחושבות על עובריהן, מה שעלולבלי כוונה להרחיק עוד יותר.
בל נשכח, שהורות מתחילה בזוגיות. יש לכך שלושהמובנים. צריך זוגיות בשביל להרות, צריך זוגיות טובה בשביל לעמוד יציב באתגריההורות, וכמו כן, הורות היא תפקיד זוגי.
אך בל נשכח, שגם הגבר הרוצה ביותר להיות שותף פעיל בהורות, יכוללעמוד חסר אונים מול אישה שרגילה "לתקתק" ענינים ואוהבת שהדברים מתבצעים בדיוק כפישהיא מבצעת אותם.
מצב כזה יכול ליצור את הרושם שלגבר "נוח" להתחמק, אך גבריםרבים מדווחים על תסכול כאשר הם רוצים לקחת חלק (רגשי או קונקרטי) ובת הזוג לאמאפשרת.
לעתים היא דוחה את עזרתו מראש, לעתים היא דורשת אותה בתוקף אך מעבירהביקורת קפדנית על דרך הביצוע, מה שלא משאיר חשק רב לפעם הבאה.
אם כזהו המצב,נדרשת חשיבה מעמיקה על מה חשוב יותר – שהוא יהיה חלק, או שיעשה בדיוק כמוני? וכן,נדרשת גם יכולת ויתור. יכולת ויתור על המעמד הבלעדי, על יכולת השליטהועוד.
ניתן לראות בעידן המודרני מגמת שינוי. יותר גברים מגיעים לקורסי הכנהללידה (ונשותיהם מדווחות על שביעות רצון רבה יותר ביחס לחברותיהם שהיו בקורס כזהלבד), יותר גברים משתתפים ביתר ההכנות ונוכחים בלידה עצמה.
הנוכחות בלידה גםהיא מסר. אם תעדיפי את אמך לידך, או חברה טובה, מה זה אומר על טיב או איכות הקשרבינך לבין בן זוגך? מה ניתן יהיה לצפות ממנו לאחר מכן?
שאלת הנוכחות ממשיכה גםאחר-כך. היכן תשבי את כשבעלך נוהג? לצדו או במושב האחורי ליד התינוק או הילד? איךתרגישי בכל אחת משתי האפשרויות, איך ירגיש בן זוגך?
אין תשובה אחת נכונה, אךלכל בחירה שלנו יש השלכות. לעתים הצורך שלנו להגן על ילדינו פוגע בזוגיות שלנוובתחושות בני הזוג. בל נשכח שכעבור זמן, הקטנים גדלים, בונים בתים משלהם, ואנונשארים עם דייסת הזוגיות אותה בישלנו.
אז מה עושים?
כפי שהזכרתיקודם, הורות היא יצירה של שנים. יחד אמורים להחליט מתי נכון להרות, היכן ללדת ועלאילו ערכים חשוב לנו לגדל אותו. ככל שניטיב לדון בסוגיות משמעותיות אלה, כך נהיהיותר מוכנים כשסיטואציות שונות עם ילדינו יפתיעו אותנו. ואם בכל זאת לא התכוננווהופתענו, זה הזמן לדבר על זה. לא רק על מה שהיה, אלא גם על הרגשות שהתלוו אצל כלאחד מבני הזוג. כדאי ורצוי לצאת "חכמים" יותר מדיונים כאלה, כלומר, איך ננהג בפעםהבאה שמצב דומה יקרה בצורה שבה שנינו נוותר מעט אבל גם נהיה מרוצים.
