האם ניתן למצוא את השֶׁמֶן המושלם לעיסוי הפרינאום בלידה?
שלח לחברמחקר חדשני וייחודי שבוצע לאחרונה בחטיבה למיילדות וגינקולוגיה במרכז הרפואי סורוקה ע"י פרופ' אייל שיינר וד"ר אבי הרלב והמיילדות סביונה בן איון וציפי לגאמי, השווה לראשונה בין שני שמנים לשימוש בפרינאום במהלך לידה: שמן מדיום לעומת תכשיר מועשר בויטמינים, על מנת לבדוק האם יש יתרון לתכשיר מסוים כדי לשמור על שלמות הפרינאום. לא נמצאו הבדלים מהותיים!
בשנים האחרונות, מוצעים למכירה שמנים רבים המתיימרים למנוע קרעים בחיץ הנקבים (פרינאום) במהלך הלידה. לפגיעה טראומטית בחיץ הנקבים במהלך הלידה עלולות להיות השלכות רבות קצרות וארוכות טווח כגון אי נקיטת שתן או צואה, כאבים בעת קיום יחסי מין, חולשת שרירי רצפת האגן ועוד. פגיעה טראומטית של הפרינאום יכולה להיגרם ע"י קרע ספונטני במהלך הלידה או בשל חיתוך חיץ יזום (אפיזיוטומיה).
מחקרים שבוצעו עד כה הראו יתרון לנשים שעברו עיסוי פרינאום ע"י שמנים לצורך הפחתת קרעים חמורים בדרגות 2,3 ובהפחתת שיעור הלידות המכשירניות, בעיקר בלידות ראשונות. בסקירת ספרות כוללת שפורסמה בשנת 2006 עיסוי פרינאום הוכח כמפחית אפיזיוטומיות בצורה מובהקת בנשים שלא ילדו בעבר. הוכחות אלו היו הכר הפורה להופעת מגוון התכשירים המוצע כיום למניעת קרע או חתך בלידה.
כל המחקרים שבוצעו עד היום, השוו נשים שהשתמשו בשמנים לעומת נשים שלא השתמשו בו. המחקר שבוצע לאחרונה בבית החולים סורוקה ע"י ד"ר אבי הרלב ופרופ' אייל שיינר, בשיתוף צוות המיילדות הנרחב בראשותן של סביונה בן איון וציפי לגאמי ורופאי חדר לידה בסורוקה, השווה לראשונה בין סוגי שמנים שונים על מנת לבדוק האם יש יתרון לתכשיר מסויים על משנהו.
לצורך המחקר השוו תוצאות עיסוי פרינאום בשני שמנים שונים מהותית: האחד, מיצוי מגרעיני צמח החוחובה שהוא למעשה שעווה נוזלית המופק בכבישה קרה ומהווה מדיום טהור של חומר סיכה. שמן זה מהווה מדיום לתכשירי קוסמטיקה. למולו נבחנו תוצאות לידה תוך כדי עיסוי בשמן הנמכר באופן מסחרי ומכיל שמן שקדים המועשר בשמן זית, ויטמינים B1, B2, B6, E וחומצות שומן.
"צוותי המיילדות שהשתתפו במחקר, לא נחשפו לסוגי השמנים בהם השתמשנו, ובהתאם לא ידעו מאיזה שמן מבוצע עיסוי הפרינאום" מסביר ד"ר הרלב. שני השמנים הושמו בבקבוקים זהים למעט מספר המוטבע על הבקבוק המאפשר לצוות המחקר המצומצם לזהות את סוג השמן. יולדת אשר התאימה למחקר, קיבלה באופן אקראי (רנדומאלי) את אחד משני השמנים, בהם השתמשה המיילדת במהלך הלידה. המידע נאסף ע"י דוחות שמולאו ע"י המיילדת והרופא שנכחו בלידה. סה"כ השתתפו במחקר 164 נשים, 82 נשים בכל אחת מזרועות המחקר.
תוצאות המחקר הראו כי לא נמצאו הבדלים מובהקים בין הקבוצות באשר לקרעים בחיץ הנקבים, משך התפירה, או מספר החוטים בהם היה צורך להשתמש במהלך התפירה. גם כאשר הושוו הנשים בלידה ראשונה, לא נמצא הבדל בין הקבוצות. גם לאחר ניטרול גורמים משפיעים כמו משקל לידה מעל 4000 גר', לא נמצא יתרון בשימוש באחד מן השמנים. מסקנת העבודה היא שכפי הנראה אין השפעה לסוג השמן בו משתמשים במהלך השלב השני של הלידה על מנת לשמור על שלמות הפרינאום. בהתאם, לא חייבים לרכוש דווקא את התכשיר היקר על המדף לקראת הלידה.
