אמא יודעת הכי טוב... חלק ב - mamy
  • מחשבון הריון
  • מחשבון ביוץ
  • מחשבון משקל

מחשבון לחישוב תאריך לידה

מחשבון הריון יסייע לך להיות מעודכנת בהתקדמות ההריון שלך. כל שעליך לעשות – הכניסי תאריך ווסת אחרון למחשבון הריון וגלי נתונים על ההריון שלך.

תאריך וסת אחרון

מחשבון לשיעור תאריך ביוץ

מחשבון ביוץ יסייע לך לאתר את מועד הביוץ המשוער בהנחה שהמחזור החודשי שלך סדיר.

תאריך וסת אחרון

משך המחזור החודשי (?)

מחשבון הוספת משקל בהריון

מחשבון זה יסייע לך להעריך האם העליה במשקלך במהלך ההריון תקינה וכמה עוד עלייך לעלות במשקל עד הלידה.
גובה (מטרים, לדוגמה - 64.1מטר)
משקל בתחילת ההריון (ק"ג)
משקל נוכחי (ק"ג)
שבוע הריון (בין שבועות 24-21)

  • שם לתינוק
  • מפגשי בוקר
  • mamymail
alt

פירוש נומרולוגי חינם

הקלידו שם פרטי ומיד תקבלו במייל את הניתוח הנומרולוגי של השם שבחרתם.

alt

מפגשי בוקר חינם

כולכן מוזמנות חינם לזמן איכות עם הבייבי בקניונים ברחבי הארץ.

alt

העובר שלך רוצה לדבר איתך

אמא, בואי הרשמי וקבלי ממני העובר שלך מכתב שבועי ובו מידע על ההתפתחות שלי ועוד...


כנסי לעמוד הפייסבוק שלנו לקבלת המלצות ועדכונים

אמא יודעת הכי טוב... חלק ב

הדפסה altשלח לחבר
מאת
דוא"ל של החבר
פורסם ב: 03.06.2016
 
"את מרגישה את זה?" שאל אותי טל שראה ציר מטורף במוניטור. לא ממש כאב לי, אבל כן הרגשתי לחץ באיזור המדובר (שוב הזמן להודות לממציא האפידורל).


מאת: אביב שוסטר


צלמת: גילה שוסטר

אמא יודעת הכי טוב... חלק ב
בחדר לידה קיבלו אותנו מספר אחיות מקסימות שהסבירו לנו את הנוהל. 
 
"לידת תאומים שונה מלידה של עובר אחד. כל תהליך טרום הלידה יתבצע בחדר לידה וברגע שנגיע לפתיחה מלאה נעבור לחדר ניתוח שם נבצע את הלידה בנוכחות צוות גדול יותר (עוד אחות, רופא ילדים, רופא נשים ועוד גוורדיה מכובדת)"
 
ידעתי על כך מראש, ולכן זה לא הדאיג או הלחיץ אותי.ההיפך. כמה שיותר אנשי מקצוע בסביבה לדאוג לי ולבייביז - יותר טוב.
 
לידת תאומים היא יותר מסובכת, ולכן עדיף להיות בחדר ניתוח לכל מקרה שלא יהיה.
 
"אז מתחילים?" שאלה אותי האחות שהחלה לחבר אותי למוניטור, דקרה אותי ביד כדי שאהיה מוכנה לקבלת הזירוז, בדקה מה מצב הפתיחה (סביבות 2.5) וראתה שהצירים שיש לי עדיין לא חזקים ולא סדירים מדיי.
 
"כן". עניתי בבטחון מוחלט. חיכיתי לרגע הזה כל היום, שלא לומר כמה חודשים טובים.
 
"אפשר להתחיל" אמרתי.
 
מחשבותיי נזרקו להן לאי שם, לפני כמעט שלוש וחצי שנים - ללידה של שי.
 
אותו מקום, כמעט אותה סיטואציה.
 
קיוויתי והתפללתי לשחזר את אותה חוויה: זירוז (למרות שאז הגעתי עם צירים חזקים ותכופים ועכשיו לא), אפידורל, פקיעת מים ולידה. הכל בפחות מחמש שעות.
 
בעודי מדמיינת, מקווה ומתפללת, קיבלתי פיטוצין לזירוז והצירים התחילו להתחזק.
 
בדיוק בזמן לקבל אפידורל, בתזמון מושלם, הגיע הרופא המרדים. לא שקלתי אפילו לוותר על האפידורל. אני מאמינה שכל דבר שיכול לעזור ולהקל על הכאב הוא מבורך ומוכנה לקחת את הסיכונים הכרוכים בזה. (*אבל זאת אני…)
 
חתמתי על טופס ההסכמה לקבלת אפידורל, ואני, שעשיתי עסקה עם השטן (לא באמת, אלא רק מוותרת על כל תלונה או תביעה במקרה וחלילה יקרה משהו לעמוד השדרה שלי או כל נזק אחר בגלל האפידורל), ישבתי בשקט בין ציר לציר ולא זזתי. מחכה להפסיק להרגיש את הנוזל הקר שהוחדר לי לעמוד השדרה ולאישור לחזור לשכב.
 
לא עבר זמן רב מדי, והרגשת הנימול בכל פלג הגוף התחתון הגיעה.
 
ועכשיו מחכים.
 
מחכים לראות התקדמות של הפתיחה והתגברות של הצירים, שיובילו ללידה.
 
שוכבת לי במיטה בחדר לידה, אני מנסה לדמיין איך זה יהיה. איך פתאום מזוג עם ילדה, מדהימה (555),  גדולה (3.4, הכל יחסי…), בוגרת ועצמאית, נהפוך להיות משפחה גדולה.
 
נחזור לחיתולים, לבכי, ללילות ללא שינה, עייפות, תשישות, להתמודדות עם תינוק מחדש - על כל מה שכרוך בכך, ועוד עם שניים.
 
איך אני אצליח להתייחס ולטפל גם בהם וגם בשי? איך אני אניק אותם? את שי הנקתי עד גיל תשעה חודשים וידעתי שאני לא הולכת לוותר על זה איתם.
 
ברגע הזה, כשכלל לא הרגשתי כאבי צירים, כבר הבנתי שהאפידורל עושה את העבודה כמו שצריך. אבל הלידה עדיין לא כל כך התקדמה.
 
החלטנו יחד - פקיעת מים. בלידה של שי זה עשה את העבודה. 
 
השעה הייתה 02:00 בלילה וסף ההתרגשות והלחץ החלו לעלות.
 
"אני אפקע לך את המים (הרגשה של זרם מים חמים, קצת כמו פיפי) ואחזור עוד שעה לביקורת" אמרה האחות.
 
מהרגע הזה, לא עבר זמן רב וצירי הלחץ התחילו. 40 דקות ליתר דיוק.
 
 
 
"את מרגישה את זה?" שאל אותי טל שראה ציר מטורף במוניטור. לא ממש כאב לי, אבל כן הרגשתי לחץ באיזור המדובר.
 
(שוב הזמן להודות לממציא האפידורל).
 
החלטנו לקרוא לאחות שתבדוק מה מצב הפתיחה.
 
בשעה 2:50 הגיעה האחות והאבחנה הייתה חד משמעית. פתיחה מלאה וצירי לחץ.
 
הזמן להכין את כל הצוות ולעבור לחדר ניתוח. 
 
בעודנו עוברים לחדר ניתוח - אני שוכבת במיטת בית החולים וטל צועד לידי, ניתן היה לראות את ערב הרגשות בו היינו שרויים. לחץ, התרגשות, פחד, חששות, דאגה, שמחה, ומה לא..
 
 
 
כשהגענו לחדר ניתוח הצוות התכונן והכין גם את טל, שלרגע נראה כמו רופא מן השורה (כובע וכיסוי פה, ממש מדקדרימי).בכל זאת, חדר ניתוח.
 
מהרגע הזה התהליך היה מאוד קצר ופשוט (יחסית) למזלנו :) (או לפחות ככה זה היה נראה מהצד).
 
 
 
צירי הלחץ היו בשיא (ואני לשמחתי לא הרגשתי שום כאב), והנץ וגנץ היו מוכנים ליציאה. הראשון יושב בתעלת הלידה ורק מחכה לצאת. 
 
 
 
בשעה 03:15 יצא בלידה מדהימה אור, הראשון.
 
הניחו אותו עליי כדי שאוכל לראות אותו, לחבק אותו ולהרגיש את הפלא הקטן הזה על הגוף שלי.
 
בשונה מלידה של תינוק אחד, היו צריכים לקחת אותו ממני מיד, כדי שנוכל להתכונן ללידה של אח שלו שממתין כעת הוא בתעלת הלידה.
 
בשעה 03:22, שבע דקות לאחר מכן, יצא תם, השני.
 
גם אותו הניחו עליי שאוכל לחוש, לחבק, לקלוט…
 
 
 
שני המדהימים האלו עזרו לי ויצאו בקלות, בלי להסתובב או להסתבך, בלידה וגינלית רגילה ומדהימה. לא דבר מובן מאליו בלידת תאומים.
 
ואני, מודה לאחיות, לרופאים, לטל, לאלוהים ולמי שרק אפשר שהביא אותנו לנקודה הזאת. 
 
אושר עצום שלא ניתן לתאר גם במיליון מילים.
 
 
 
*חשוב לי לציין בנקודה הזו שאצל כל אחת ואפילו אצל אותה אישה בלידות שונות חווית הלידה היא שונה וגם השפעת האפידורל. לא מעט נשים יעידו שהאפידורל השפיע עליהן חלקית או כלל לא…



למעלה alt
הדפסה altשלח לחבר
מאת
דוא"ל של החבר
קבלי טיפים והמלצות למייל

עקבי אחרינו