ילד שלישי מגדל את עצמו - mamy
  • מחשבון הריון
  • מחשבון ביוץ
  • מחשבון משקל

מחשבון לחישוב תאריך לידה

מחשבון הריון יסייע לך להיות מעודכנת בהתקדמות ההריון שלך. כל שעליך לעשות – הכניסי תאריך ווסת אחרון למחשבון הריון וגלי נתונים על ההריון שלך.

תאריך וסת אחרון

מחשבון לשיעור תאריך ביוץ

מחשבון ביוץ יסייע לך לאתר את מועד הביוץ המשוער בהנחה שהמחזור החודשי שלך סדיר.

תאריך וסת אחרון

משך המחזור החודשי (?)

מחשבון הוספת משקל בהריון

מחשבון זה יסייע לך להעריך האם העליה במשקלך במהלך ההריון תקינה וכמה עוד עלייך לעלות במשקל עד הלידה.
גובה (מטרים, לדוגמה - 64.1מטר)
משקל בתחילת ההריון (ק"ג)
משקל נוכחי (ק"ג)
שבוע הריון (בין שבועות 24-21)

  • שם לתינוק
  • לוח אירועים mamy
  • mamymail
alt

פירוש נומרולוגי חינם

הקלידו שם פרטי ומיד תקבלו במייל את הניתוח הנומרולוגי של השם שבחרתם.

alt

מפגשי בוקר חינם

כולכן מוזמנות חינם לזמן איכות עם הבייבי בקניונים ברחבי הארץ.

alt

העובר שלך רוצה לדבר איתך

אמא, בואי הרשמי וקבלי ממני העובר שלך מכתב שבועי ובו מידע על ההתפתחות שלי ועוד...


כנסי לעמוד הפייסבוק שלנו לקבלת המלצות ועדכונים

ילד שלישי מגדל את עצמו

הדפסה altשלח לחבר
מאת
דוא"ל של החבר
פורסם ב: 26.02.2011

 את המשפט הזה אני מכירה משחר הימים או לפחות מהיום בו נולדה ביתי נעמי וכולם הכינו אותי לילד השלישי – "את תראי, השלישי כבר מגדל את עצמו לבד...".



מאת: ריקי לוי דינר (M.A.) מאמנת אישית וזוגית

 


ילד שלישי מגדל את עצמו

את המשפט הזה אני מכירה משחר הימים או לפחות מהיום בו נולדה ביתי נעמי וכולם הכינו אותי לילד השלישי – "את תראי, השלישי כבר מגדל את עצמו לבד...".

בשנה האחרונה, מאז נולד השלישי שלי, אני מגלה כי משפט זה הוא אולי אחד מאגדות העם שיש בהן המון מין האמת. נכון . . .להחליף חיתולים הוא עוד לא יודע, אבל בהתבוננות מן הצד באחר צהריים שגרתי בביתנו אתה מגלה את המשפט הנ"ל במהותו. שני הגדולים משחקים יחד, מרגיזים אחד את השני ונרי בשלב הסיור. מסייר ומסייר בבית כאילו היינו האחוזה של גלנט. מדי פעם יחייך, יצייץ וימשיך בסיור.

לבד, עם עצמו.

והלבד הזה מעלה תהיות וייסורי מצפון לא רק בקרבי אלא אף בקרב הסובבים אותנו המעיזים ומרגישים צורך עז, כמעט הכרח, לאמר לי את שעל ליבם. למזלי אני מגלה כי גם לחברותיי להן ילד/ה שלישי/ת נאמרים אותם הדברים בדיוק . . .

 

"אויש . . . מסכן"

סבתות באשר הן תמיד ירצו לפנק, להעצים (בעיקר את עצמן) והכי חשוב להיות גאות. הגאווה היא כלפי חוץ, בשיחות סלון עם סבתות אחרות, בהשוואת הנכדים – מי עשה מה ומתי, ובזה שהבת שלהן תמיד עושה כך...וכך בדיוק כפי שהן– הסבתות  , לימדו אותה כשהייתה קטנה.

למי שלא הבין את הסכמה כל היופי והטוב של ילדכם הינו למעשה תוצר החינוך הסבתאי לדורותיו.

דבר נוסף שהסבתות יגלו הוא כי הכיף שבלהיות סבתא הינו העדר החינוך – "כאן אני לא צריכה להתמודד, שהבת שלי תתמודד. אני באתי רק להנות מהם (מהנכדים)".

הרשו לי בנקודה זו לשתף בסטטוס פופלארי ביותר מהפייסבוק – "חחחחחחחחחחחח".

לא רוצות לחנך, נכון וקדאפי באמת מוכן לוותר על השליטה בלוב.

אז נכון, הן לא מחנכות באופן ישיר, את הילדים, הן מעירות באופן עקיף, לכם ההורים – יש הבדל, שלא תגידו שלא אמרנו לכם.

כך שלצד כל הגאווה, מדי פעם, בייחוד אם עסקינן בילד שלישי, יישמע ברקע המשפט "אויש הוא כל כך מסכן . . . איך הוא מחפש תשומת לב", "תראי מה זה, ממש קורע לב" ,את מגיעה אליו?", "ממש רחמים לראות את הילד הזה ככה לבד" . .. ועוד אויש ועוד אויש. כאילו שייסורי המצפון שלנו לא באמת מכלים כל טיפה בלבנו הקט, אז יש תוספת שלא נרגע ולא נשכח – הילד מסכן!

בשיחה עם אחת מחברותיי היא גוללה באזניי שנמאס לה לשמוע את אמה טוענת כי השלישית שלה לא מקבלת מספיק יחס ממנה – "כל הזמן משפטים על כמה היא מסכנה", נאמר לי באותה השיחה. כשהוצאנו את הרשימה התברר כי מדובר באותם משפטים בדיוק – כאילו הם לקוחים מאיזה ספר סבתות לנכד השלישי  . . . המתכון עובד בהצלחה מרובה.

המפליא הוא שגם להן היו שלושה ילדים – הי! אני השלישית! מה זה אומר? האם הייתי מסכנה? האם אמי לא התייחסה אליי? האם גידלתי את עצמי לבד? ואם כן, אז מה? התוצאה לא כל כך גרועה, אולי כדאי שלזה ישימו לב ולא לסיורים בבית. קוראים לזה לגלות עולם, מה רע? אנשים עשו מזה קריירה. חכו ותראו.

 

התחברות

הגדול והאמצעית שלי כבר מפגינים אישיות ואופי די מגובש. ניתן לראות מיהו מה ומיהו מי. אין ספק כי נעמי תגן על נבו ולא להפך, למרות שהוא הגדול מביניהם. הוא ילד טוב ירושלים היא שדה משחת המודעת לכוחה הנשי כבר מגיל שנתיים- חיינדעלך קוראים לזה והיא מנצלת את התופעה עד תומה. הוא מנסה להתמרד ונכנע די מהר. חנון.

ונרי . . . נרי עסוק בלגדל את עצמו ואינו דומה לשום דבר שנגלה במחוזות לוי דינר בששת השנים האחרונות מאז שבכורי נולד. הילד עלום. מחייך כל הזמן שבא לאכול אותו, אך מעבר לזה כולם מציינים וגם אני כי עוד לא ברור מהו האיפיון שלו, מיהו.

עד כדי כך עלומה חידתו כי מספר אנשים, חברים ומשפחה, ציינו בפניי כי קשה להם להתחבר אליו – "הוא חמוד, שלא תביני לא נכון ואל תעלבי, אבל אליו עוד לא התחברנו" . והוא מחייך – נסיך.

מרוב שהגדולים לוקחים את הפוקוס, הוא נעלם במאבקי הכוחות שביניהם ומחייך.

רק שתי נשים מיוחדות ציינו בפניי את כוחותיו כאילו ראו מעבר לכוחות השניים הגדולים.  וופא העוזרת שלי ציינה, מבלי ששאלתי אותה, "תקשיבי לי ותקשיבי לי טוב. הוא . . ." אמרה והצביעה על נרי, "הוא עוד יפתיע אותך בגדול, אני  אומרת לך. תזכרי עוד כמה שנים, תגידי וופא אמרה, הוא ילד מיוחד". ורות מהעבודה, ציינה כי דווקא הוא, הוא הילד הרגיש בבית. בעיקר לכל נושא המשפחתיות והזוגיות שלי ושל בעלי.

אז אני מחכה וזוכרת את שוופא ורות אמרו ומחייכת יחד איתו. נחיה ונראה.

 

מסכנות ועצמיות

כחלק מאותה שיחה עם חברתי שצויינה לעיל, והדיון על מסכנות ילדנו כפי שרואות אותו הסבתות שטחה בפני חברתי משנה חשובה מאין כמוה המסתכמת בשני משפטים– "אני לא מוכנה שאף אחד יקרא לילד שלי מסכן. הוא לא מסכן ולא צריך שירחמו עליו".

אימצתי.

אני לא מוכנה שיראו בילדים שלי מסכנים משום סיבה שהיא, בטח שלא בשל העדר תשומת לב. כל אחד מילדיי זוכה לתשובת לב כפי שהיום יום מאפשר לי לתת אותה. אין ספק כי יש שוני בין תשומת הלב שנרי מקבל לעומת זו שקיבל נבו שהיה בן יחיד עד להגיעו לגיל ארבע. אין ספק שנעמי הבינה מהר מאוד כי היא ילדת סנדוויץ, אין ספק כי יש תאוריות מפה עד הונולולו באשר למיקום הילד בתא המשפחתי. אין ספק . . . ואין ספק . .  .מכל אלו דבר אחד ברור לי, ילדיי זוכים לגדול במשפחה בריאה לחלוטין, עם מריבות, כעסים (בינם לבין עצמם, ביני לבינם, ביני לבין בן זוגי) עם השלמות, עם מתחים, עם צחוקים ועם חלוקה – כן! גם של תשומת הלב. אסור לנו לשכוח שאותן תיאוריות המשילות כל ספק מציינות כי דווקא מספר שתיים ושלוש זוכים במתנה שמספר אחד לא זכה לה – יש להם אחים.

אבל כך או כך זה לא משנה – נרי מחייך כמעט בכל מצב.

כנראה שהעניין הזה של גידול עצמי בכל זאת עובד, אז למה לתקן?




למעלה alt
הדפסה altשלח לחבר
מאת
דוא"ל של החבר
קבלי טיפים והמלצות למייל

עקבי אחרינו