מדריך להורים: איך להתמודד עם ילדים במצבי חרדה - mamy
  • מחשבון הריון
  • מחשבון ביוץ
  • מחשבון משקל

מחשבון לחישוב תאריך לידה

מחשבון הריון יסייע לך להיות מעודכנת בהתקדמות ההריון שלך. כל שעליך לעשות – הכניסי תאריך ווסת אחרון למחשבון הריון וגלי נתונים על ההריון שלך.

תאריך וסת אחרון

מחשבון לשיעור תאריך ביוץ

מחשבון ביוץ יסייע לך לאתר את מועד הביוץ המשוער בהנחה שהמחזור החודשי שלך סדיר.

תאריך וסת אחרון

משך המחזור החודשי (?)

מחשבון הוספת משקל בהריון

מחשבון זה יסייע לך להעריך האם העליה במשקלך במהלך ההריון תקינה וכמה עוד עלייך לעלות במשקל עד הלידה.
גובה (מטרים, לדוגמה - 64.1מטר)
משקל בתחילת ההריון (ק"ג)
משקל נוכחי (ק"ג)
שבוע הריון (בין שבועות 24-21)

  • שם לתינוק
  • מפגשי בוקר
  • mamymail
alt

פירוש נומרולוגי חינם

הקלידו שם פרטי ומיד תקבלו במייל את הניתוח הנומרולוגי של השם שבחרתם.

alt

מפגשי בוקר חינם

כולכן מוזמנות חינם לזמן איכות עם הבייבי בקניונים ברחבי הארץ.

alt

העובר שלך רוצה לדבר איתך

אמא, בואי הרשמי וקבלי ממני העובר שלך מכתב שבועי ובו מידע על ההתפתחות שלי ועוד...


כנסי לעמוד הפייסבוק שלנו לקבלת המלצות ועדכונים

מדריך להורים: איך להתמודד עם ילדים במצבי חרדה

הדפסה altשלח לחבר
מאת
דוא"ל של החבר
פורסם ב: 13.07.2014

ילדי מדינת ישראל חשופים למצבי חרדה ופחדים לעיתים קרובות ובמיוחד בימים אלו המלווים באזעקות יומיומיות, בחששות מירי טילים , תחושת מלחמה. חשוב להכיר את הגורמים לתגובת הדחק ( STRESS ) אצל הילדים, איך הגוף והרגש פועלים במצבים אלו וכיצד להתמודד.



מאת: ד"ר אלידה מגור –פסיכיאטרית של הילד והמתבגר במאוחדת


מדריך להורים: איך להתמודד עם ילדים במצבי חרדה
הורים לחוצים = ילדים לחוצים ,  הורים רגועים = ילדים רגועים !!
 
ילדי מדינת ישראל חשופים למצבי חרדה ופחדים לעיתים קרובות ובמיוחד מאז החל מבצע "צוק איתן" המלווה באזעקות יומיומיות, בחששות מירי טילים , תחושת מלחמה.
ילדים ומבוגרים כאחד  מגיבים בתגובת חרדה, ובהלה המלווה בחשש לסכנה לחיים !!
אך, לילד כמובן יש פחות ניסיון, ידע , מנגנוני הגנה והתמודדות במצבי איום קיומי.
חשוב להכיר את הגורמים לתגובת הדחק ( STRESS ),
איך הגוף והרגש פועלים במצבים אלו וכיצד להתמודד.
 
הילדים נחשפים למראות, קולות,  תגובות המבוגרים סביבם, כלי התקשורת והמדיה ולאווירה קשה , מאיימת ומפחידה. הם מושפעים מההורים ורואים את הדאגה על פני ההורים, את הלחץ המתמשך, שלעיתים, מלווה חוסר סבלנות או חוסר רגישות. הילדים רגישים במיוחד בזמני משבר קשים בחיים. תגובת הילד תלויה רבות בהתייחסות ההורה לאירוע שהתרחש.
תגובת הילד תלויה בגיל , בשלב ההתפתחותי, ובמידת ההבנה שלו את המציאות סביבו (למשל: ילד צעיר ייצמד יותר להוריו ממתבגר שינסה להסתיר את הפחד, יתווכח יותר או ירוץ לחברים ).
כל החושים ( שמיעה, ראיה, ריח, מגע..) שותפים לקליטת גירויי האירוע והתגובה תהיה בהתאם לרגישות ולאישיות של הילד ( כך גם במבוגר ).
תגובת הילד תלויה במידת החשיפה שלו לטראומה ( מה הוא ראה, שמע, האם הוריו , בני משפחתו, שכניו, חבריו נפגעו, האם הבית או בית הספר ניזוק / נהרס.
לאחר שמיעת אזעקה  במלחמה, נפילת טיל, הפגזה מתמשכת, פיגוע טרור- החושים נעשים רגישים וחדים יותר. 
 

על ההורים להיות ערים לשינויים בהתנהגותו של הילד :

  • כל התנהגות לא מותאמת לגיל, שמהווה רגרסיה לשלב מוקדם יותר.
  • היצמדות יתר של הילד בהורים( גם בתוך הבית ) ותלותיות יתר  בהם ( בכל תפקוד שהיה עצמאי בו קודם לאירוע )
  • פחדים וחרדות ( אולי גם לי יקרה משהו רע,  להורים, לחברים, עם פחד נטישה )
  • הפרעות בשינה (קושי להירדם, התעוררויות תכופות בבהלה, עם חלומות, סיוטים )
  • ירידה בתיאבון או תיאבון מוגבר ( לפחמימות, ממתקים במיוחד )
  • הימנעות מיציאה מהבית, מהחדר המוגן ( בגלל חוסר בטחון ואי ודאות ממה שצפוי) , פחד להתרחק מאנשים קרובים המשרים בטחון ותחושת הגנה.
  • רגישות יתר (לרעשים, קולות, ריחות, מגע ), בהלה, קופצנות ועצבנות יתר.
    נטיה  לבכיינות, שאלות חוזרות או הסתגרות.
  • חזרה להרטבת לילה, מציצת אצבע. 
  • תלונות גופניות מרובות כמו :כאבי בטן, כאבי ראש, סחרחורת, בחילות, שלשולים, השתנה תכופה - ללא סיבה אורגנית.
 

איך נעזור לילד החרד ? 

  • לפנות זמן, להרגיע ולהקשיב לילד ! 
  • לא לשפוט, לא לצחוק או להעליב את הילד!
  • מגע, אהבה, חיבוק ונשיקה – תמיד יעילים! 
  • לגלות סבלנות, עידוד וחיזוק הילד !
  • במידה והילד מעוניין שיספר על פחדיו !
  • להסביר לילד שהסתרת הפחדים אינה מחסלת אותם ! 
  • לשתף את הילד שגם למבוגרים יש פחדים – אך, מתגברים ומתמודדים מתוך ניסיון !
  • לנסות להעביר לילד תחושת ביטחון, שליטה במצב, ומדובר במצב זמני וחולף!
  • לחזק את אמונו של הילד בצבא , בחיילים ששומרים עלינו!
  • להסביר מה קורה לנו בגוף בצורה פשוטה ומובנת לילד ולכן, חשובה הרפיה בכל דרך אפשרית : נשימה סדירה ורגועה, ( אפשר נשימה עמוקה לתוך שקית נייר !), להקשיב למוסיקה מרגיעה, לשיר, סיפור, לצייר, לשחק , לתרגל חשיבה חיובית ומרגיעה, פעילות ספורט, צפייה בטלביזיה בתוכניות בידור מצחיקות, לעודד לפעילות משותפת/קבוצתית ביחד עם הילד! תחושת ביחד נתגבר,ננצח... מחזקת ומשרה בטחון.
  • חוש הומור תמיד עוזר !
  • לדבר עם האנשים שחשובים לנו, לדעת שגם הם בסדר.
  • לעשות רק מה שאפשרי ובשליטה.
  • להקפיד על אמצעי זהירות ובטיחות!
  • לנסות להמשיך בשגרת החיים ולתפקד בגבולות האפשר והמותר!
  • להיות בסביבה תומכת, מעודדת  ובקרבת אנשים אופטימיים.
  • להתרחק ממקומות/ אנשים / מראות,מלחיצים, מפחידים ומאיימים. 
  • להימנע מחשיפה לתמונות זוועה,פציעה וסיפורים מפחידים, אוירה מייאשת ואנשים פסימיים, וגירויים מעוררי לחץ וחרדה.
  • לתכנן את יום המחר, מה עושים בכל מצב נתון
  • לדעת שכל אחד מגיב אחרת ! יש שמצליחים בהרגעה עצמית וחשיבה חיובית להוריד את עוצמת החרדה ואחרים זקוקים להדרכה, לסיוע חיצוני, מקצועי או אחר. 
 
כאשר ההורים חסרי אונים מול מצוקת הילד החרד יש לפנות למטפל מקצועי – רופא, פסיכולוג, פסיכיאטר לילדים, גורם חינוכי.
 
 
 



למעלה alt
הדפסה altשלח לחבר
מאת
דוא"ל של החבר
קבלי טיפים והמלצות למייל

עקבי אחרינו