הצבת גבולות לילדים - אתן שאלתן ובילי ענתה - mamy
  • מחשבון הריון
  • מחשבון ביוץ
  • מחשבון משקל

מחשבון לחישוב תאריך לידה

מחשבון הריון יסייע לך להיות מעודכנת בהתקדמות ההריון שלך. כל שעליך לעשות – הכניסי תאריך ווסת אחרון למחשבון הריון וגלי נתונים על ההריון שלך.

תאריך וסת אחרון

מחשבון לשיעור תאריך ביוץ

מחשבון ביוץ יסייע לך לאתר את מועד הביוץ המשוער בהנחה שהמחזור החודשי שלך סדיר.

תאריך וסת אחרון

משך המחזור החודשי (?)

מחשבון הוספת משקל בהריון

מחשבון זה יסייע לך להעריך האם העליה במשקלך במהלך ההריון תקינה וכמה עוד עלייך לעלות במשקל עד הלידה.
גובה (מטרים, לדוגמה - 64.1מטר)
משקל בתחילת ההריון (ק"ג)
משקל נוכחי (ק"ג)
שבוע הריון (בין שבועות 24-21)

  • שם לתינוק
  • מפגשי בוקר
  • mamymail
alt

פירוש נומרולוגי חינם

הקלידו שם פרטי ומיד תקבלו במייל את הניתוח הנומרולוגי של השם שבחרתם.

alt

מפגשי בוקר חינם

כולכן מוזמנות חינם לזמן איכות עם הבייבי בקניונים ברחבי הארץ.

alt

העובר שלך רוצה לדבר איתך

אמא, בואי הרשמי וקבלי ממני העובר שלך מכתב שבועי ובו מידע על ההתפתחות שלי ועוד...


כנסי לעמוד הפייסבוק שלנו לקבלת המלצות ועדכונים

הצבת גבולות לילדים - אתן שאלתן ובילי ענתה

הדפסה altשלח לחבר
מאת
דוא"ל של החבר
פורסם ב: 14.11.2014

מבחר תשובות לשאלות ששאלתן את בילי באירוח הפייסבוק שערכנו לאחרונה בנושא הצבת גבולות וגיל שנתיים הנורא



מאת: בילי לסקר יועצת ומדריכת הורים בשיטת אדלר, בעלת תואר B.Ed בחינוך ו-B.A במנהל עסקים

 

הצבת גבולות לילדים -  אתן שאלתן ובילי ענתה
תשובות נבחרות מאירוח מרתק שערכנו עם בילי לסקר בדף הפייסבוק שלנו:
 

מאיזה גיל אפשר להציב גבולות?

אנחנו מציבים גבולות לילדנו (בלי שנהיה מודעים לכך) כבר מגיל 0, הגבולות הם שלנו, על פי החלטתנו, בהתאם לגיל וניתנים לשינו בהתאם לגיל. לכן מומלץ להתאים את הגבולות לשלב ההתפתחותי של הילד ובהתאם למה שמתאים למסגרת המשפחתית שלכם!
 
 
 

אוכל וילדים סרבנים

נושא האוכל אצל ילדים הוא נושא עדין ביותר ויש לשים לב לא להיכנס למאבקי כח בנקודה זו. לנו ההורים אין שליטה על הילדים באופן כללי אך בעיקר אין לנו שליטה על "מה שנכנס לגופם ועל מה שיוצא מגופם", שם השליטה המוחלטת היא של הילד והוא גם מבין זאת מהר מאוד ובמידהוהוא גילה שזו נקודה שמקפיצה את הוריו הוא עלול לפתח בעיות אכילה ו/או עצירויות, הקאות וכדומה. לכן מומלץ מאוד לא לעשות עניין מהאוכל, יחד עם זאת על הילד להבין שיש זמנים שבהם אוכלים, במידה ולא יאכל על פי מה שמקובל בבית, בשולחן, בזמני הארוחות וכו', הוא יישאר רעב. אם לא תעשי מזה עניין וכשהוא ירצה חטיף או אפילו אוכל בסלון או פשוט בזמן שלא מתאים כבר (לאחר השכבה לישון לדוגמא), הי אמפטית לרצונו אך יחד עם זאת בלי כעס חזרי על הכללים ותאמרי לו שמחר הוא יוכל לאכול על פי הכללים. כשהילד יראה שאת עומדת על שלך ברוגע וללא מלחמות הסיכוי לשיתוף פעולה מצידו ייגדל!
 
 

בת 3 ומתעקשת להתלבש לבד

 
ישנם תחומים בהם רצוי ואפשר לתת לילדים לבחור ולהחליט, לפתח ולממש את עצמאותם. כך בעניין הלבוש. חשוב לא להיגרר לויכוחים אלא לעשות זאת בצורה נעימה.
את יכולה לומר לה " את יכולה לבחור חליפה מבין שלוש אפשרויות. בבוקר תלבשי את מה שבחרת עכשיו ולא נתווכח על זה". חשוב מאוד שתעמדי מאחורי דברייך. הוסיפי ואמרי: "אם בכל זאת לא תרצי ללבוש את מה שבחרת עכשיו אני אחליט עבורך". אם בכל זאת בבוקר היא משנה את דעתה אל תאפשרי לה זאת ובחרי עבורה את הבגדים.
פעם פעמיים שתבין שאת עומדת במילתך והיא לא תנסה אותך שוב.
כך גם לגבי החולצה הספציפית, יש לומר לה שהיא מלוכלכת וכשתהיה נקייה תוכל ללבוש אותה שוב. לומר ולא לחזור על כך שוב ושוב. ברגע שתוותרי, תוציאי מהכביסה וכיוצא בזה היא תמשיך ותתעקש!
 
 
 

בן שנתיים מסרב להחליף חיתול או להתלבש

 
כדאי לחשוב טוב טוב היכן אנחנו יכולים להתגמש ולאפשר לחוש שהוא גדול, יכול, עצמאי ובעל דעות ורצונות משל עצמו והיכן אנו לא יכולים לאפשר זאת. נשמע שבמקרה של החלפת חיתול, אנו מבינים שעלינו לשמור על ההיגיינה של הילד, למנוע ריחות וכו', לילד אין אפשרות להבין את הנושא הזה וגם הוא עסוק בשלו ופעמים רבות אינו מוכן להפסיק את עיסוקיו, שמא יפסיד משהו... לכן גם אם הילד בוכה, זועף וכועס אין מה לבקש את רשותו או להתייעץ איתו... יש להרים את הילד ולהחליף לו חיתול. 
במקרה של הבגדים הייתי מאפשרת לילד לבחור את הבגדים בעצמו מתוך מספר אפשרויות, במידה והוא מתקשה להתלבש לבד ואת ממהרת מאוד גם כאן הייתי עושה את מה שצריך ומנסה בדרכים יצירתיות לעזור לו רק בשרוול וכדומה או לרכוש לו חולצות עם צווארון רחב, מכנסיים בלי כפתורים, נעליים עם סקוצ'ים וכו על מנת להקל עליו ועלינו.
 
 

צחצוח שיניים ושיגרה

 
בקשר לצחצוח שיניים וכיוצא בזה, אפשר להפוך את הדברים האלה למשחק, למשהו נחמד כמו "תחרות מי מגיע קודם למברשת... לחדר האמבטיה, מי מזהה ראשון את מברשת השיניים שלו, של אמא וכו'. במידה וזה לא מסתדר תמיד אפשר לומר שאם לא יצחצח לא יוכל לקבל חטיף, עוגיה וכו' מכיוון שזה לא בריא לשיניים.
 
 

איך להציב גבולות כשאנחנו מאד ממהרים

 
ישנם מצבים שבהם אין צורך להסביר יותר מדי ולנסות לרכך את הילד, מכיוון שככל שננסה ונתרפס לפניו הוא יבין שהוא משיג תשומת לב על ידי התנהגות שלילית ולכן הוא השיג את הרווח שלו. במקרים אלה אפשר פשוט לעשות מה שצריך, לקחת את הילד בצורה רגועה והחלטית, לקחת אותו לגן ו/או לאן שצריך. בלי דרמות ובלי כעס.
 
 
 

חברים של הילדים הגיעו ומשתוללים - הצבת גבולות לחברים

 
גם כשאנו מארחים חברים רצוי וכדאי לשמור על מסגרת החוקים הקיימים בבית, אפשר לומר בנימוס, גם אם האמא של הילד לא אומרת דבר שאצלנו בבית לא קופצים על הספות (בלי לכעוס כמובן), לא אוכלים בסלון, לא זורקים צעצועים וכו.
זה לגמרי לגיטימי מבחינת נימוס וזה גם מחזק את הילד שלך ואת ההבנה שלו לגבי החוקים של הבית!
מלבד זה שבידינו לבחור את מי להזמין אלינו הביתה... או לקבוע את המינון...
 
 

הצבת גבולות ועקביות

עקביות זה הוא שם המשחק, ברגע שהחלטת ש"זה" אסור, עליכם לעמוד מאחורי זה ולא לוותר. וויתרתם פעם אחת...פתחתם פתח לבדיקת מצד הילד מחדש...
 
 

פרידה בבוקר בגן ו"על הידיים" באיסוף

 
פרידה של ילד בבוקר מהוריו היא דבר שעשוי להיות קשה וקורע לב, ככל שתקצרי את הפרידה, תדברי פחות ותהי החלטית כך תקלי על הילד, עלייך וגם על הצוות.
נשמע לי גם מאוד הגיוני שהילד רוצה שתרימי אותו כשאת חוזרת לקחת אותו מהגן, אולי כדאי להרים אותו לפרק זמן קצר, הוא כנראה מתגעגע וזקוק לחיבוק ולידיים וגם יש כאן את המימד שכולם מסביב רואים שאמא מחבקת אותי, מרימה אותי, זאת אמא שלי! אני הייתי מאפשרת לו את רגעי הנחת האלה. כמובן שאין צורך להרימו כל אחר הצהרים ויש להבהיר לו זאת. אך בכל זאת לפרק זמן קצר כדאי ורצוי.
 
 

בן 1.9 שצובט או מכה כשלא מקבל את מבוקשו

 
נשמע מאוד מתאים לגילו מבחינה התפתחותית. אפילו לא הייתי בהכרח מציינת שזו התנהגות שנרכשה בגן מרוב שזה טבעי לגילו!, הילדים מתוסכלים פעמים רבות ולא יודעים כיצד להביע את התסכול וזה מתבטא אצל חלקם בנשיכות, צרחות, בכי, צביטות וכו'. 
רצוי במקרים כאלה כשיודעים מדוע הוא מתוסכל, כמו במקרה שאת מתארת, לומר לו בצורה ברורה שזה אסור ואנחנו לא מרשים, לגשת איתו לילד שיש בידיו את מה שבנך רוצה וללמד אותו את דרך התקשורת הנכונה לדוג' " אתה רוצה את המכונית? בוא נבקש מ... " וממש לומר במקומו "....אתה יכול בבקשה להביא ל...את המשאית". גם אם החבר יסרב, הילד ילמד אפשרות נוספת לביטוי מלבד צביטות וכו'. ככל שנמליל את רגשותיו ורצונותיו הוא ירגיש שמבינים אותו וזה אט אט יעבור!
 
 

בת שנתיים, זורקת אוכל ושופכת מים על הרצפה

 
נשמע הגיוני מאוד (מנקודת מבטה של ביתך כמובן...) שלזרוק אוכל על הריצפה וכו' זה משחק מאוד משעשע, גם בוחנים ולומדים את חוקי הגרביטציה וגם משיגים המון התייחסות ותשומת לב מאמא. הילד אינו עושה הבחנה בין תשומת לב חיובית לתשומת לב שלילית. מבחינתה היא קיבלה יחס! שמה נאמר לא מעט פעמים וכו'. לכן במקרה זה, עם כל הקושי, הייתי ממליצה לומר לביתך פעם אחת בצורה רגועה שלא זורקים אוכל על הרצפה, תרמי את האוכל, תנגבי את המים ואם זה קורה שוב אל תאמרי דבר, היא כבר יודעת שזה אסור, פשוט הרימי את האוכל וכו', ככל שתמעיטי להתייחס הלדה תבין שלא יוצא לה מזה דבר ולאט לאט תפסיק עם התנהגות זו. בהצלחה!
 
 

התקפי זעם 

 
ככל שתרחמי על בנך ותוותרי לו הוא ילמד שהבכי והסבל מקנים לו זכויות יתר. ברור לי שזה לא פשוט ליישם אבל ברגע שפעם אחת וויתרת הוא למד שהבכי והצעקות משיגים את מה שהוא רצה ולכן הוא ימשיך באותה התנהגות שלילית ואפילו יגביר אותה. חשבי על כך שאת לא תמיד תהי איתו ולכן המקום הבטוח והנכון ביותר עבורו ללמוד על "מלחמת הקיום" היא בבית, מול אחיו ולכן הניחי לו ואפשרי לו להתמודד, ככל שיתנסה יותר בבית יצליח יותר בחוץ!
 
 



למעלה alt
הדפסה altשלח לחבר
מאת
דוא"ל של החבר
קבלי טיפים והמלצות למייל

עקבי אחרינו