ספתא בישלה דייסה
שלח לחבראני רוצה לדבר איתכם לרגע על הבעיה של השירים. אתם יודעים כשהתינוק שלכם חולה קצת, או צריך להסיח את דעתו ממשהו, או שיש לו כאב בטן, או שהוא לא רוצה לאכול או לישון בקיצור, עשרות פעמים ביום, אתם צריכים לשיר לו שיר ילדים. לכאורה, הזדמנות אידילית לחגוג את תינוקותו, ואתם- את הורותכם, אבל בפועל-בעיה. תראו, לא נעים להודות, אבל שירים אני כמעט לא זוכרת.
מאת: טלי תקומי
אני רוצה לדבר איתכם לרגע על הבעיה של השירים.
אתם יודעים כשהתינוק שלכם חולה קצת, או צריך להסיח את דעתו ממשהו, או שיש לו כאב בטן, או שהוא לא רוצה לאכול או לישון בקיצור, עשרות פעמים ביום, אתם צריכים לשיר לו שיר ילדים.
לכאורה, הזדמנות אידילית לחגוג את תינוקותו, ואתם- את הורותכם, אבל בפועל-בעיה.
תראו,
לא נעים להודות, אבל שירים אני כמעט לא זוכרת.
באג.
ובעלי, נשמה, שיחייה- עוד פחות.
זה לא שיש בעיה בזיכרון חלילה, את מה שיוסקה אמר בישיבה לפני שנתיים הוא שר לי גם אם אעיר אותו בארבע בבוקר אבל שירים-לא.
טוב קצת קשה לי לבוא בטענות כי גם אני לא אלופה - אני מכירה את "ספתא בישלה דייסה",
כי עשו לי את זה כל- כך הרבה פעמים כשאני הייתי תינוקת (וגם עשו לי דייסה וגם לא אכלתי, אך השלמתי את החסר בשנים הבאות). אני זוכרת את "על הקיר טיפס לו עכביש קטן", ואת" על הגדר קפץ אנקור" וזהו, בזה זה מסתכם פחות או יותר.
אני באמת שרה לקטן את שלושת השירים האלו ברוטציה, אבל הוא מראה סימנים ברורים של חוסר מנוחה ואי שקט כל פעם שאני מתחילה ולא רק הוא אלא, אפילו השכנים כבר צילצלו בדלת וביקשו לחדש את הרפרטואר.
עכשיו זה לא שלא רצינו ללמוד את כל השירים הדידקטים, שמסתובבים היום בערוץ הופ, ובקלטות.
נהפוך הוא.
יען כי אנחנו מאוד רוצים לחנך את הקטן לצדקה ולמעשים טובים!
לכן, כשרק הפכנו להורים צעירים הלכנו, כמו כל הורה טעון טיפוח,למוסד של עידוד קריאה וקימום הורים שקראו לו "מ,מ,ש".
שמה ממש הרביצו בנו טיפים ועצות שונות ומשונות.
מה למשל?
למשל- את שיטת החמש דקות (הילד לא ישן בלילה? שום בעיה תצאו מהחדר ותוך חמש דקות תתחילו לריב מתי אפשר לקחת את הקטן על הידיים ואיזה סגנון הורות נוקשה יש ולמי).
למשל עזרה ראשונה לתינוק (ידעתם שכל מה שנכנס לקופסת פילם אסור שיהיה בבית? ומה עם כל מסעות הקניות משוק הכרמל מההריון???)
בקורס זה היתה מונחת בובה בגודל הבובה רותי , שהיתה לי כשהייתי קטנה, ואחרי שהייתי מגיעה לתובנה הזאת ,קצת קשה היה לי להנשים אותה...
וגם כל מיני שירים עם אצבעות, מותאמים לדקה שהוא נולד, ששכחנו מיד עם החיפוש אחר המפתחות ליד האוטו, לאחר הקורס.
מה שאני זוכרת טוב ברגעי חרום כאלו זה דווקא את השירים מהצופים, למה? שאלה טובה.
אולי משהו שקשור בהורמונים,לא יודעת.
בכל אופן, זה המצב.
צופים.
עכשיו עם השירים מהצופים יש קצת בעיה.
תראו, זה היה גיל אחר,
התעניינו אז בדברים אחרים,
ואיכשהו לשיר לפשוש:" חנל'ה התבלבלה, מה פתאום ברית מילה, והיא עודנה בתולה" כשהוא ממרר מבכי של כאב שיניים, זה לא כל כך מסתדר, לא לעניין, בעייתי.
עניין של בגרות.
אז מה כן?
מה כן ניתן לשיר לעולל ,שיהיה בעל משמעות לי וגם משמעות חינוכית, על מנת שיגדל לחופה וגם מעשים טובים?
אפשר לקחת שיר מהצופים, ולעדן אותו.
ובזה נעשיתי מומחית.
ניקח לדוגמה את השיר על ברל'ה.
מכירים?
ברלה הלך לו על הכביש
הלך לקנות בגרוש מישמיש
אוי ברלה עסק ביש
נפל הגרוש
ואין מישמיש
אימל'ה במוט
אבאל'ה בשוט
נתנו לברלה הרבה מכות
ברלה בכה
ביקש סליחה
והכל התחיל מהתחלה.
אם למשל הייתי מציעה לממש"ניקית (ככה אנחנו קוראים לה בבית) את האופציה הזו בתור שיר, היו זורקים אותנו משם מכל המדרגות (עם או בלי המפתחות).
הסיבות די ברורות.
אף שבתקופה שהייתי בצופים מסתבר ,
הוא היה מספיק פוליטקלי קורקט כדי לעבור את מרכז השבט.
אבל מה לעשות ונורא ממש נוררררא בא לי לשיר אותו בלילה למושקו הבוכה?
אז מעדנים...עושים רפיין..
עם החלק הראשון אין בעיה.
אומנם בגרושים לא מתעסקים יותר בכלכלה של ישראל של היום, אבל לא נורא שילמד להעריך את הכסף.
הבעיה עם האלימות.
עכשיו,לגבי אלימות,
תראו,
נניח שהוא יילך לגן ,עוד מעט ואיזה יוסי ירביץ לו והוא יבוא אלינו בוכה,
מה אנחנו עושים?
לפני שהיו לי ילדים, ידעתי שאחנך אותם לאי אלימות.
לא להרביץ וזהו.
עם בוא אחיו הבוגרים, איכשהו התעגלו לנו קצת הפינות...
ואז אם איזה יוסי מכוער מעיז להרביץ לעולל ששייך לי והעולל דלקמן בא אלי ממרר בבכי,
כשהאימא של יוסי או הגננת מקשיבות, אני חוזרת על המנטרה מימי רווקותי,
אבל כשאף אחד לא שומע, אני לוחשת לו באוזן שאם יוסי מרביץ לו שוב צריך להחזיר לו יותר חזק...אבל שהגננת לא תראה...ורק אז אפשר לספר לגננת...כדי שתושיב את יוסי לחשוב בפינה...
מסר כפול משהו, אבל ככה זה בחיים.
ברוח זו ועם חזון הילד שלי כבוגר הנה הנוסח החדש:
מושקו הלך לו על הכביש
הלך לקנות בגרוש מישמיש
אוי מושקו עסק ביש
נפל הגרוש
ואין מישמיש
מושקו במוט
מושקו בשוט
נתנו למישמישלה הרבה מכות
מישמישלה בכה
ביקש סליחה
והכל התחיל מהתחלה.
ולכן עוד עשרים שנה,
כשתראו את גאון המחשבים שלי יושב על המחשב , פתאום הוינדוס 9000 נחרב לו מול העיניים, ואז הוא שם איזה כמה בעיטות בריאות ומשלח קללות ברוסית, תדעו לפחות איזה שירי ילדים שרו לו כשהיה קטן.
