מדפיסה עבודות עבור סטודנטים....
שלח לחברמכירים את המודעות התלויות בחנויות ובפינות רחוב עם פתקי מספר טלפונים המשתלשלים מהן? כך גם אני פרסמתי מודעה שכזו אצל חברים בחנות לקלטות וידאו ושלומי קטף לו פתק והגיע אלי על מנת שאדפיס עבורו עבודות לתואר שלו.
ההיכרות שלנו החלה כחברות אפלטונית - אני ממש מההתחלה גיליתי את הפוטנציאל:
א. בחור צעיר ונאה (שלומי צעיר ממני בשנתיים פחות יומיים).
ב. רווק.
ג. לא מעוניין במחויבות – גם אני לא הייתי מעונינת במחויבות עד שפגשתי את שלומי.
לשלומי לקח מעט יותר זמן, היה לו יותר על מה לחשוב בכל זאת אני הייתי אלמנה עם שתי בנות צעירות.
אחרי שלושה חודשים בהם שוחחנו ושוחחנו הבחור מגיע ומתוודה בפניי שקיבל שני מספרי טלפון של בחורות (אתם מבינים – הוא מתייעץ איתי בענייני האהבה שלו? כאילו?):
האחת רווקה בת 23 והשניה גרושה + שניים בת 34 מכרמיאל – אז כמובן שאמרתי לו שהרווקה לא מתאימה לו לחלוטין – זוכרים? שלומי לא מעונין במחויבות?
הרי זו המתוקה תרצה מיד אחרי חודש להתגורר אתו ביחד ותתחיל להלחיץ אותו והוא יברח.
ובקשר לגרושה אמרתי לו שאם הוא הולך על העניין אני רוצה אותו קודם!
הבחור נבהל חבר'ה - הוא מה זה ברח – כל עוד נפשו בו.
ואני פרשתי את הרשת.
אני לא אשמה שהוא נפל בתוכה – נכון?
אחרי מספר ימים חל יום הולדתה החמישי של דניאל (היום בת 12) וחגגנו ביחד תרתי משמע ומאז הכל היסטוריה.
ואיך שומרים על זה? בכל זאת יש 4 בנות בבית?
כלל ראשון – אנחנו לא מקבלים את הזוגיות שלנו ואת מה שהשגנו ביחד כמובן מאליו.
כלל שני - אנחנו אף פעם לא שוכחים שהיינו קודם רק הוא ואני ולאחר מכן הפכנו ממש למשפחה!
הזוגיות שלנו החלה כרביעייה – תמיד היינו צריכים לקחת בחשבון את הבנות בכל פעילות שלנו – כולל פעילות אינטימית כמובן.
שלומי הוא בהחלט החבר הטוב ביותר שלי ואני מאמינה בכל לבי שאני החברה הטובה ביותר שלו.
אנחנו ממש עושים פעולות משותפות, לא הולכים לשום מקום לבד, הופכים כל יציאה בנאלית לקניות לבילוי משותף, נסיעה לבד מחוץ לעיר לסידורים יכולה בקלות להפוך לטיול זוגי.
אחת לחודש לפחות אנחנו יוצאים למסעדה, לרוב לארוחת בוקר ביום שישי.
ימי שישי הם בכלל קודש הקודשים שלנו – אנחנו משקיעים את מירב המאמצים להיות נטו האחד עם השניה – לעיתים אחרי פיזור הבנות למסגרות שלהן בבוקר אנו חוזרים למיטה למלא את מצברי האהבה שלנו.
הספונטניות היא מילת מפתח בחיי האהבה שלנו – אף פעם אי אפשר לדעת מתי יזדמן לנו לאהוב שוב, ולכן אנו אוהבים מתי שרק מזדמן (לעיתים תכופות ככל האפשר) אנחנו שומרים על כך ולא מניחים לאהבה שלנו ליבול לנוכח לחצי היומיום ועיסוקינו עם הבנות.
הזוגיות שלנו כל כך מחוברת עד שהיא מתבטאת בקריאת מחשבות האחד של השניה ולהפך, אנחנו לעיתים קרובות מאד אומרים ביחד את אותו הדבר לגבי דברים הקרובים אלינו כמו גם נושאים שאנו לא מעורבים בהם – משהו כמו טלפתיה, אבל בלי מחשבה מוקדמת.
הדרך שלנו לשמר את החברות שלנו ואת הזוגיות שלנו היא באמת הרצון להיות האחד במחיצת השניה, אנו משוחחים הרבה על כל נושא שבעולם, מבלים כל רגע פנוי ביחד כאילו הוא האחד והיחיד שנשאר לנו, נהנים מהבנות ביחד – הכל נעשה ביחד.
על אופיר ומאיה שלומי תמיד אומר לי – את רואה מה יוצא מעבודות מודפסות?
בובות מקסימות!
זוכרים איך הכרנו? שלומי בא אלי הביתה על מנת שאני אדפיס לו את עבודות התואר שלו....
ותראו מה קרה?!
ידידות גדולה שהביאה לאהבה עצומה.
