אביב הגיע, פסח בא - ואיתו גם הגמילה... - mamy

כל האירועים לוח אירועים

  • מחשבון הריון
  • מחשבון ביוץ
  • מחשבון משקל

מחשבון לחישוב תאריך לידה

מחשבון הריון יסייע לך להיות מעודכנת בהתקדמות ההריון שלך. כל שעליך לעשות – הכניסי תאריך ווסת אחרון למחשבון הריון וגלי נתונים על ההריון שלך.

תאריך וסת אחרון

מחשבון לשיעור תאריך ביוץ

מחשבון ביוץ יסייע לך לאתר את מועד הביוץ המשוער בהנחה שהמחזור החודשי שלך סדיר.

תאריך וסת אחרון

משך המחזור החודשי (?)

מחשבון הוספת משקל בהריון

מחשבון זה יסייע לך להעריך האם העליה במשקלך במהלך ההריון תקינה וכמה עוד עלייך לעלות במשקל עד הלידה.
גובה (מטרים, לדוגמה - 64.1מטר)
משקל בתחילת ההריון (ק"ג)
משקל נוכחי (ק"ג)
שבוע הריון (בין שבועות 24-21)

  • שם לתינוק
  • מפגשי בוקר
  • mamymail
alt

פירוש נומרולוגי חינם

הקלידו שם פרטי ומיד תקבלו במייל את הניתוח הנומרולוגי של השם שבחרתם.

alt

מפגשי בוקר חינם

כולכן מוזמנות חינם לזמן איכות עם הבייבי בקניונים ברחבי הארץ.

alt

העובר שלך רוצה לדבר איתך

אמא, בואי הרשמי וקבלי ממני העובר שלך מכתב שבועי ובו מידע על ההתפתחות שלי ועוד...


כנסי לעמוד הפייסבוק שלנו לקבלת המלצות ועדכונים

אביב הגיע, פסח בא - ואיתו גם הגמילה...

alt altשלח לחבר
מאת
דוא"ל של החבר
פורסם ב: 02.04.2011

והפעם הירהורים בנושא מוכנות הפעוט לגמילה. האם יש דבר כזה? אם הפעוט אינו מאותת האם אנו כהורים צריכים ליזום התחלת תהליך של גמילה מחיתולים?



מאת: דפנה תייר - יועצת חינוכית התפתחותית M.A


אביב הגיע, פסח בא - ואיתו גם הגמילה...

השבוע הגיע אלי זוג הורים צעיר וחמוד, נועה וארז. הורים לאור בן השלוש ולזיו -  בן תשעה חודשים.

בפסח לפני שנה החלו עם אור תהליך גמילה מחיתולים. אור היה אז עדיין בבית עם נועה (בהכשרתה גננת, שלעת עתה מתמקדת בלהיות אמא-במשרה-מלאה). התהליך לא היה קל - המון פספוסים ורכישה איטית של ההרגלים החדשים. אך אט אט חל שיפור ולמעשה אור הפסיק לפספס פיפי - כל עוד הוריו דאגו לקחת אותו בזמן לשירותים. עם זאת בעניין הקקי לא חל שיפור ואור פשוט למד לנצל את חיתולי שנת הצהריים או שנת הלילה ולעשות בהם קקי. בהמשך אף חלה נסיגה נוספת שהתבטאה בכך שבמהלך שעות העירות אור עשה מדי פעם קקי בתחתונים. הוריו ידעו מתי זה קורה שכן הזאטוט היה הולך לפינה מאחורי הספה, מסתתר שם ו... מבצע את זממו.

נועה הייתה מוכנה להמשיך בתהליך למרות חוסר ההתקדמות, אך ארז סבר שאם העניינים לא מתקדמים במשך חודשים רבים - כנראה שהחלו מוקדם מדי בגמילה או שאולי אינם מנהלים נכון את התהליך. כשבאוקטובר אור נכנס לפעוטון, חלפו אך יומיים והגננת ניגשה להורים והבהירה שכך המצב לא יכול להימשך: הילד לא בשל - אור מפספס כל הזמן, לא מבקש לעשות ואין מקום להמשיך בגמילה - אור יוחזר לאלתר להיות מחותל. הגננת הציעה שיחכו תקופת מה ומן הסתם אור ייזום ויבקש את הורדת החיתולים וכך תתאפשר הגמילה. ההורים, שגם כך לא היו נחושים בהחלטתם, התרצו ובלית ברירה החזירו את אור לחיתולים.

 

והנה חלפה עברה לה חצי שנה, ואור לא מראה שום סימן לרצונו להיפרד מהחיתולים. עוד שבועיים חוגגים לפעוט המחותל יום-הולדת שלוש וגם הוריו וגם הגננת מתחילים להבין שכנראה מאור לא תבוא הישועה. אין ברירה - חייבים ליזום במקומו את התהליך. ההורים שניסיונם הלא מוצלח מרפה את ידיהם החליטו הפעם ללמוד את הנושא כהלכה ולקבל הדרכה.

מספר הפתעות חיכו להם בשמעם את דבריי. הראשונה - שלו היו מגיעים אלי לפני חצי שנה (ואף קודם לכן) היו מקבלים ממני את מלוא התמיכה להמשיך בתהליך. לתפישתי - אין דבר כזה להרים ידיים ולהפסיק את תהליך הגמילה. גמילה מחיתולים הינו תהליך חינוכי לכל דבר ועניין וכשהורים מחליטים על תהליך חינוכי נכון במהותו, עליהם להמשיך בו גם אם וכאשר מתעוררים קשיים. יתכן שיאלצו לחפש דרכים נוספות או אחרות להתמודד, יתכן ואף יצטרכו עזרה מקצועית - אך אל להם להפסיקו.

איזה מסר אנו מעבירים לילד כשאנו מרימים ידיים בנוגע לתהליך חינוכי שקשור בו? מה הוא ילמד עלינו, כהורים, ממהלך כזה? מה הוא יסיק מכך על עצמו?

עובדה מפתיעה נוספת שהם שומעים מפי - שאל להם להאשים את עצמם שהחלו את תהליך הגמילה מוקדם מדי. אין דבר כזה - הילד לא בשל! זה שהילד לא יוזם ולא מבקש בשום אופן אינו מעיד על כך שאינו מסוגל לשלוט בצרכיו. תינוקות בשלים כמעט מיום היוולדם להתחיל תהליך של רכישת שליטה בצרכים. תינוקות בתרבויות מסוימות, ועד לפני מספר דורות גם תינוקות בעולם המערבי, נגמלים בחודשי חייהם הראשונים ורובם גמולים עד גיל שנה. העיכוב בגיל הגמילה שנגרם בעשרות השנים האחרונות הוא תוצאה ישירה של הופעת החיתולים החד-פעמיים שמאפשרים לנו את הנוחות ואת הדחיינות. 

"אור שלכם היה בשל לתהליך לפני שנה" -  אני אומרת לזוג ההורים - "לא פחות ואולי אף יותר מאשר היום. ואתם יודעים מה עוד? גם זיו שלכם בשל לגמילה -  אם רק תחפצו בכך".

נועה מהנהנת בראשה. היא פתוחה לחשיבה השונה וההיגיון בדבריי תואם את האינטואיציה שלה. "אני גם חושבת כך. רק שכולם סביבי כל כך החלישו אותי, אמרו לי שאני עושה טעות, שאעשה טראומה לילד. איזה טראומה? בכלל אנשים משתמשים במונח הזה באופן חופשי ולא מדויק. כל דבר - זה טראומה לילד. שמעתי אמא אומרת - 'לילד שלי התפוצץ הבלון. עכשיו יש לו טראומה מזה... נו, באמת!".

"אין דבר" - אני מרגיעה ומעודדת - "הפעם אתם תצליחו, ואתם יודעים מדוע? לא רק בשל ההדרכה המפורטת שתקבלו, אלא בעיקר משום שהפעם אתם "בשלים" לגמילה... כן, זו האמת. עכשיו, כשאתם נחרצים בהחלטתכם, מבינים שאין ברירה, מקבלים את תמיכת הגננת והסביבה - אתם תצליחו. משום שאור יקלוט מכם את הביטחון והנחישות שאתם חשים. וכשילדים חווים את הוריהם בטוחים בעצמם ויודעים מה הם עושים - הם מרגישים בטוחים ולכן גם נענים מהר יותר ונעתרים לשתף פעולה. אין לי ספק שהפעם התהליך החינוכי הזה יסתיים בהצלחה!".

 

 




למעלה alt
alt altשלח לחבר
מאת
דוא"ל של החבר
קבלי טיפים והמלצות למייל

עקבי אחרינו