אבא, אמא, אפשר דמי כיס? וגם קצת על חיסכון...
שלח לחבר
באיזה שלב כדאי להתחיל לתת לילדים דמי כיס? על איזה סכומים מדובר? האם אנחנו יכולים לאפשר להם לקנות בכסף שחסכו כל דבר גם בניגוד לדעתנו?
מאת: ניוה מלשובסקי
השאלה הזו מגיעה אל כולנו בסופו של דבר...
אבל כבר רגע לפני אנחנו תוהים ביננו לבין עצמנו, או עם בני/בנות זוגנו באיזה שלב כדאי להתחיל לתת לילדים דמי כיס? על איזה סכומים מדובר? האם אנחנו יכולים לאפשר להם לקנות בכסף שחסכו כל דבר גם בניגוד לדעתנו?
רגע לפני שהמטבע משתלשל לו בקופה החדשה, חשבו, התייעצו ביניכם ואף עם הילדים.
רובינו מסכימים כי לחסוך זו דרך חינוכית חשובה לילד, שיבין מגיל צעיר שדברים עולים כסף ואפילו הדבר הקטן ביותר. שלפעמים מוותרים על משהו מסוים בכדי לקנות משהו אחרי, שלפעמים חוסכים בשביל לקנות משהו שרוצים, או עושים עם הכסף משהו טוב אחר לעצמך.
אז נכון שברגע הראשון אנחנו לא פורסים את העולם הכלכלי לרגליהם, הם רק ביקשו כמה שקלים לחסוך, אבל מהרגע שהחלטתם תצטרכו לא רק לתת דמי כיס אלא להסביר, להבהיר את משמעות החיסכון ומה עומד מאחוריו.
אז באיזה גיל מתחילים? ואילו סכומים מחלקים? והאם זה על בסיס שבועי או כצ'ופר למשהו? ואם זה צ'ופר אז אי נתינת דמי כיס הינה כדין עונש?
מהו חסכון?
דברו עם הילד והסבירו לו מהו חיסכון. למה אתם חסכתם ברבות השנים, אלו מטרות וחלומות הגשמתם. שחיסכון מתחיל בקטן אבל עם חשיבה נכונה החיסכון ילווה אותם לאורך החיים לדברים גדולים וחשובים יותר. למעשה אנחנו מדברים על צרכנות, בזבוז מול חסכון, ייעד, מטרה, הגשמה שבאה לידי ביטוי ברכישה (קניית מוצר לעצמנו או לבית) או בעשייה (לימודים ,חוגים, בילויים חופשה משפחתית) .
הילד היום רוצה לרכוש קלפים ומחר כבר צעצוע או משחק מיוחד או אפילו לקנות מתנה לאחד האחים שלו מכספו. הילד מתרגש ושמח לא רק מעצם הכסף שהוא מקבל אלא מגודל האחריות שניתנה לו. לשמור את כספו ולהשתמש בו בתבונה. ואנחנו ההורים סומכים עליו שלא "יבזבז" על שטויות וידע לעשות את הרכישה הנכונה והטובה.
הילד רוכש ביטחון, עצמאות ובגרות וזאת רק מקבלת דמי כיס.
אז כמה לתת? איזה סכום?
גיל הילד משמש גורם משמעותי והסכום שילד בן 6 יקבל לא יהיה זהה לסכום שיקבל בן 16. אז יש להגיד לילד את הסכום שהוא מקבל באופן שבועי/חודשי , להסכים על הסכום הקבוע ולהגדיר מה הילד יכול לרכוש במסגרת הכסף שחסך. לא כל דבר הוא יכול לקנות כי "זה הכסף שלו עכשיו".
משחק, בגד, בילויים בגיל המתבגר, אופניים, ארוחה או סרט וכו'.
כפי שציינתי, יש לחשוב טוב ולהגדיר האם דמי הכיס ניתנים באופן קבוע לילד בלי קשר לשום דבר אחר שעשו או לא עשו או האם דמי כיס הינם צ'ופר למעשה טוב. כל אחד יכול להחליט כרצונו. כל הורה עם דעתו האישית על כך.
אבל השתדלו לא להשתמש בדמי הכיס כאמצעי להרתעה "לא תקבל השבוע כסף אם לא תלמד" ולענישה.
דמי הכיס הם אכן צ'ופר, אבל אם הילד מתנהג יפה כל השבוע לא הגיוני שבגלל רגע אחד שהתנהג לא יפה לא תקבל דמי כיס.
הרי זה ייצור חיכוך וריב לשווא.
בגיל הצעיר 4-7 הילדים די מתלהבים מנושא החיסכון, שמחים לקבל עוד שקל ועוד שקל. ממששים פיזית את המטבעות, מסתכלים בהשתאות בניירות ולא מאמינים שהדבר המודפס הצבעוני הזה הוא בעל ערך כל שהוא. הם שמחים לראות את הקופה מתמלאת שבוע אחר שבוע ושומרים בקפידה על הכסף. זו דרך לימוד טובה להסביר על הכסף, על ערכו, על חיסכון, באופן יותר נרחב.
בגיל הביניים 8-12 , הילדים שמחים ואפילו מתחילים לדרוש לקבל את דמי הכיס השבועיים שלהם. הם לא מהססים לרכוש איזה צעצוע נחשק אבל עדיין משאירים משהו ולא רוצים שהכסף ייגמר להם.
בגיל העשרה בני הנוער לא רק דורשים, אם הם לא מקבלים דמי כיס מיד ועכשיו אסון עומד לקרות. הם צריכים כסף ליציאה לא רק של שישי, הם צריכים לקנות איזה מותג חדש, משהו לחברה, ובינינו זה כבר לא חסכון אלא תשלום יומי/שבועי לספק את צרכיהם.
כמובן, שהמילה "חיסכון" חולפת מן העולם בשלב הזה והופכת ל"תמיכה" בבחור הצעיר שהלך לצבא או לומד באוניברסיטה (הלא מי שלח אותו, אם לא אנחנו..) ואח"כ בני הזוג המקסימים גרים אצלכם או מבקשים עזרה בשכר דירה (כי אנחנו רוצים שיהיו עצמאים וייצאו מהבית) ובעצם המצב הופך להיות באיזה שהוא שלב בלתי נסבל (אלא אם כן אתם הורים בעלי אמצעים ועוזרים לילדכם) כי דור ההמשך לא עצמאי כלכלית ולא מראה סימנים לשינוי המצב. מה רע לו במצב הקיים?
לכן, תהליך למידת החיסכון מגיעה מגיל הקטן. ברגע שהילדים יבינו מהו חיסכון ולאיזה צורך הוא נדרש, מהו כסף, ערכו וכמה צריך לעמול בכדי להשיגו, יש סיכוי גבוה שיבינו באיזה שהוא שלב שגם הם צריכים לחסוך, לעבוד ולשמור על כספם למען הגשמת חלומותיהם והשגת צרכיהם.
להעיר ולבקר בדיוק כשהילד עומד לצאת לבלות ולהלחיצו, זו לא למידה, אבל שיחה משפחתית בנושא חיסכון, צרכנות נבונה, שיקול דעת, הבנה של המושגים מבצעים וקופונים והטבות למיניהם (שהרבה פעמים זהו תרגיל שיווקי ופיתיון בדיוק לאלה שלא תמיד מבינים מה מוכרים להם ומה מקבלים בתמורה) חשובה ויעילה.
שיחה על העתיד, על התוכניות, דברים אלו ילוו ויגובו בפתיחת חשבון בנק, פתיחת חיסכון – עוד משהו בדרך לעצמאות ובגרות של הילד הקטן שלנו שכבר הופך להיות ברשות עצמו.
כמו כל דבר אחר, עלינו להיות שם בשבילו, להסביר, להתריע, לכוון ולעזור ככל הניתן.
את הפירות תקטפו כשתראו אותו ברשות עצמו מנהל את חייו יום אחד.
לקראת סוף שבוע – פתחו את הלב ופתחו את הארנק...
שלכם, ניוה
