התמודדות עם בעיות ילדים דרך משחק
שלח לחברמשחק! דבר אהוב על כולנו. חוויה. כלי נפלא. הילד נהנה ודרך המשחק לומד המון על חוויה, התמודדות, בגרות, ודרך השמחה והחדווה משיג דברים לא מעטים הבאים יחד עם דו שיח משותף.
מאת: ניוה מלשובסקי
מגיע הזמן אחרי ימים קלים מהולים בחוויות מרגשות רגע ראשוני, התחלתי שבו אנחנו מתקשים להתמודד עם
הילד. התפרצויות הגובלות באלימות מילולית או פיזית או להיפך, הילד נסגר ומתבודד לאורך זמן לא מועט ובעיקר חוסר הבנה וקושי בהתמודדות עם מה שעובר על הילד. מאיפה זה בא? עד עכשיו הכל היה בסדר...ופתאום...זה יכול להיות רגע קצר ותחום בזמן ויכול להיות קצת מעבר לזה.
צריך לפשפש במציאות בה אנחנו חיים ולראות לאלו שינויים כמו: גירושין, נישואין שניים, מעבר דירה מעבר גן/בית ספר, קושי בהסתגלות ותסכול במסגרת בה נמצא הילד, או קשיים של הילד עצמו (מוטוריים,דיבור וכדומה) הילד חשוף, אנחנו חושפים אותו.
יש לעיתים גורמים ונסיבות שאין ביכולתנו לשנות אבל ביכולתנו לצמצם את הכאב אותו מרגיש הילד או לבטל אותו לחלוטין.
עלינו לשים לנו למטרה להבין מה קורה, מה הסיבה בגינה הילד מגיב איך שמגיב, לשים אצבע האם התנהגות
מתרחשת בבית, בגן, בסביבה משפחתית או חברית,ולנסות לעזור לילד כי סביר להניח שהוא נמצא במצוקה כל שהיא.
לא מצוקה במובנים שאנחנו מכירים ולא צריך ללכת רחוק ולעשות מזה סיפור טראגי אבל ילד שכואב לו ומשהו מפריע לו ומתקשה להתמודד עם מצב נתון הוא מבחינתו נמצא במצוקה וכאן תפקידנו כהורים נכנס ומשולב בתהליך קצר או ארוך, תלוי אם הצלחנו לפתור את הבעיה או שמא עלינו להיעזר באיש מקצוע.
משחק! דבר אהוב על כולנו. חוויה. כלי נפלא. הילד נהנה ודרך המשחק לומד המון על חוויה, התמודדות, בגרות, ודרך השמחה והחדווה משיג דברים לא מעטים הבאים יחד עם דו שיח משותף.
כמה דוגמאות:
1. לתת לילד את חופש ההחלטה לשחק בכל מה שהוא רוצה. משחקי כדור, יצירה/חשיבה. דובר רבות להוריד את שעות משחק המחשב. הצפייה בטלויזיה.לא אייפון. הגבלה ממשית על תכנים אלו.
הילד לא חייב לשחק בהכל ואם הוא לא משחק במשחק כזה או אחר יש בעייה. ממש לא. הילד בוחר את
הסגנון האהוב עליו בו משחק בהנאה רבה. יכול להיות שבפעם הבאה יבחר משחק אחר ויכול להיות שישחק
תמיד כדורגל, או בכל יום מחדש משחק יצירה. תנו לילד את החופש להחליט, אולי ייפתח למשחקים אחרים יום אחד.
2. הורים יקרים – גדלנו בחוץ! בגינה! בחצר! בנינו מחנות, נפלנו ונפצענו שוב ושוב!!! מה קורה איתנו?
טוב, גם אני יותר חוששת במציאות של היום לשלוח את הילדים שוב ושוב לבדם לגינה אבל האישיו הוא לא
האם הולכים לבד, הם יכולים ללכת איתנו, עם השגחה כל שהיא העיקר לצאת לגינה וכמה שיותר. משחקי רחוב... כדור, חול, עם חברים. עם אחים. כמה כיף להתלכלך. לרוץ.להזיע. אין טוב מזה!
חוכמת החיים נקנית במקומות האלו. התמודדות עם קבוצת ילדים במשחק. לדעת להפסיד, לנצח, לחשוב ביחד
איך מנצחים, התמודדות עם כאב פיזי (מכה מהכדור, נפילה במהלך המשחק).
3. יש רגע שהילד לא רוצה לעשות כלום! תנו לילד להיות משועמם. לא תמיד שיעמום הוא אמיתי. לפעמים זה ביטוי לחוסר שקט, לעצבנות, לעצבות, למשהו שעובר על הילד. מותר להשתעמם. להיות בחדר לבד. גם בלי לעשות כלום. אין מה לדאוג. זו גם התחשלות. התמודדות עם נבכי נפשו.
4. אלימות עם משחקים – יש ילדים אלימים במשחק עצמו. זורקים משחקים, מחבלים במשחקים, בועטים בכדור בחוזקה בכוונה בבית. כל עוד אלימות נוצרת תוך כדי משחק, בצורת אגרסיבית ולא פוגעת במשתתפים האחרים (והילד צריך להיות מודע לזה ולהבין) , במהלך המשחק מותר להתווכח, מותר לכעוס ומותר להיות מאוכזב כשמפסידים. אבל יש להדגיש כי דו שיח נכון ורצוי אבל לא מעבר לזה. אין אלימות מילולית ובטח לא פיזית. מותר לבעוט בכדור ברחוב, מותר להתאגרף בשק איגרוף, מותר לצעוק - אבל בגבולות וכמובן לעקוב שלא חוזר על עצמו כל הזמן במשך חודשים ארוכים, דבר המצריך ייעוץ.
5. להקשיב לילד – הורים, להקשיב לילד. לא לעצמכם. לפעמים הילד מבטא משהו אחר בצורת ההתנהגות שלו.
הוא עשה משהו רע לאחר, עשו לו משהו רע, סתם יום לא טוב, משהו שהביא מהבית. לא תמיד יודעים לבטא
את המחשבות ואת הרגשות ולכן צריך לשים לב בין השורות למה הוא מתכוון בהתנהגותו.
6. להיות עם הילד, לשחק איתו, לחוות איתו את המשחק יחד. הילד מרגיש ביטחון, מרגיש גאווה וגם אנחנו נהנים מעוד רגע יחד עם ילדינו.
7. להיות המבוגר, שמחליט, שאחראי. הילד נשאר ילד. אנחנו ההורים. אנחנו הקובעים. אנחנו מנווטים ולא משנים את החוקים אשר קבענו בגלל בכי או השתטחות על הרצפה.
8. לתת לילד להיות ילד. במידה וילד עובר מחדר משותף לחדר לבד, כאשר ילד עולה לכיתה א', לא ישר לסגור לו את החדר עם ספרייה ולהוציא משחקי ילדות שאנחנו חושבים שהם כבר תינוקיים אלא לתת לו להמשיך לשחק בכל מה שהוא רוצה. להשאיר את הארגזים עם הבובות פרווה והלגו וכל דבר שהיה לפני. אולי קצת לעשות סדר יחד עם הילד (בטח לא לזרוק לו שום דבר בלי ידיעתו) זה המפלט שלו במיוחד בשנה הראשונה מפני החרדות ומורכבות בכל הקשור לכיתה א'.
9. לב גדול - תמיד. לא לשפוט, לדבר, לשוחח, להבהיר, לשים גבולות, להסביר, לאהוב, לחבק. להיות שם בשביל הילד. הכי חשוב – להאמין בילד, בסבלנות, בהתמדה, הכל מצליח. בסוף הדשא של השכן לא תמיד ירוק יותר.. כל אחד מאיתנו מתמודד בקשיים של הילדים בגיל כזה או אחר, ההתמודדות מגיל קטן ועד הבגרות היא נחלתם של כל ההורים.
תסכלו אצלכם, תהיו עם יד על הדופק, תהיו הורים. לא חברים. הורים!
שלכם, ניוה
