רוצה להיות בטוחה שהעובר שלך בריא? אלה הבדיקות שתדרשי לעבור
שלח לחברלכל הריונית "רשימת מכולת" של בדיקות רפואיות שעליה לבצע במהלך ההריון על מנת לוודא שהעובר בריא, ביניהן בדיקת סקר גנטי, שקיפות עורפית, סקירות מערכות, סקר ביוכימי ("סקר משולש/חלבון עוברי), ואפילו בדיקת דם אימהית לאיתור תסמונת דאון. אך האם זה מספיק כדי לדעת בוודאות שהעובר בריא? פרופ' אלון שרים, מנהל היחידה לאולטרסאונד מיילדותי במרכז הרפואי הלל יפה, מסביר
במהלך הריון מומלץ לכל אישה לעבור סדרת בדיקות מקיפה, הכוללת בדיקות סקר ובדיקות נוספות, על מנת לוודא שהעובר בריא. ואכן, במידה שהבדיקות תקינות, אפשר אומנם לנשום לרווחה, אך אם נתעמק יותר נראה כי התשובה אינה חד משמעית.
"אם לדוגמה בבדיקת הסקר הביוכימי (חלבון עוברי) התקבלה תשובה כי הסיכון לעובר עם תסמונת דאון עומד על 1:20,000, המשמעות היא שאחת מתוך 20 אלף נשים שתבצענה דיקור מי שפיר, תישא עובר עם תסמונת דאון. זה נחשב אומנם לסיכון נמוך מאד, אך נדגיש כי נתון זה מתייחס לתסמונת דאון בלבד, ובפועל קיימות מחלות נוספות שייתכנו בעובר ואלה אינן נבדקות בבדיקות הרוטיניות", מסביר פרופ' אלון שרים, מנהל היחידה לאולטרסאונד מילדותי במרכז הרפואי הלל יפה.
מחקר ישראלי שפורסם לאחרונה בעיתון האמריקאי למיילדות וגינקולוגיה (Maya et. Al. Am J Obstet Gynecol. Nov 2021) כלל מעל 7000 מטופלות שעברו דיקור מי שפיר ללא התוויה רפואית קלינית, כלומר מבלי שבדיקות הסקר שלהן או סקירות המערכות היו עם ממצא שחייב דיקור. המטרה הייתה לבדוק מה הסיכוי לאתר ממצא בעל משמעות קלינית על ידי דיקור מי שפיר בנשים עם בדיקות סקר תקינות בהריון. החוקרים דיווחו כי באחת מתוך 147 מהיולדות, התגלה ממצא בעל משמעות קלינית להמשך ההריון. ביולדות מבוגרות ובכאלה שלא ביצעו חלק מבדיקות הסקר בהריון, השיעור אף היה גבוה יותר. "המשמעות היא שכאשר יולדת שואלת האם העובר תקין, חשוב להדגיש בפניה כי בדיקות הסקר שבוצעו תקינות, אך כדי לשלול מחלות נוספות, באפשרותה לבצע גם דיקור מי שפיר. מכאן שהסיכון לממצא לא תקין בעובר אינו 1/20,000 אלא סביב 1/147", מסביר פרופ' שרים.
אז האם מומלץ לבצע דיקור מי שפיר לכל יולדת?
לא בהכרח. הסיכון להפלה בעקבות דיקור מי שפיר הוא אמנם נמוך, אך קיים. בחלק (קטן) מהממצאים המתקבלים באנליזת דיקור מי השפיר, המשמעות הקלינית בעובר אינה ברורה לחלוטין, דהיינו קיים ממצא חשוד, אך אנו לא בטוחים אם וכיצד ישפיע על חייו של הילוד. בנוסף, משרד הבריאות אינו מממן דיקור לאישה מתחת לגיל 35 או ללא ממצא חריג בבדיקות מעקב ההריון. "לא ניתן להתעלם מהעובדה כי הטכנולוגיה דוהרת קדימה. ראייה לכך היא בדיקת "הצ'יפ הגנטי", שבעבר נתפסה כבדיקה המתקדמת ביותר שניתן לבצע על מי השפיר, אלא שכיום קיימות כבר בדיקות הריצוף למיניהן (כמו ריצוף אקסום- WES) שהן יקרות ומורכבות יותר ומספקות יותר מידע על העובר. אנו יודעים כיום שבנשים מסוימות, בעיקר כאלה עם ממצאים לא תקינים באולטרסאונד של העובר, "הצ'יפ הגנטי" עלול להיות "תקין" ולמרות זאת, בדיקות הריצוף יאתרו ממצא לא תקין עם משמעויות ליילוד", מסביר פרופ' שרים.
"בשאלת בריאותו של העובר ברחם, היצע הבדיקות הולך ומתרבה וגם הטכנולוגיה הולכת ומתקדמת. בבואנו לסייע ליולדת לוודא את תקינותו של העובר, אנו חושפים את מכלול הבדיקות הקיימות, הן בסל הבריאות והן שאינן, ומסבירים את היתרונות והחסרונות של כל אחת ואחת מהן. על סמך המידע שניתן מתקבלת ההחלטה בשיתוף הצוות הרפואי, המטופלת ומשפחתה, אילו בדיקות נחוצות ואילו פחות", מסכם פרופ' שרים.
