חשדה שבתה סובלת ממחלה גנטית -הרופאים התרשלו באבחון
שלח לחבראישה אשר חשדה שהתינוקת אותה היא נושאת ברחמה סובלת ממחלה גנטית חשוכת המרפא, ביקשה לשלול את החשד, ופנתה לרופאי קופת חולים מכבי בבקשה לבודקה. לדברי האישה היא הדגישה לרופא המטפל, שבמידה והמחלה מקננת בתוכה היא תפנה לוועדה להפסקת הריון על מנת לבצע הפלה. הרופאים שלחו את האישה לבדיקה שגויה. התינוקת נולדה עם מחלה קטלנית.
מאת: עו"ד אמיר לוינשטיין, מומחה לתביעות רשלנות רפואית כנגד חברות ביטוח וקופות החולים
מתביעה שהוגשה נגד קופת חולים מכבי עולה סיפור מצמרר: אישה אשר חשדה שהתינוקת אותה היא נושאת ברחמה סובלת ממחלה גנטית חשוכת המרפא, ביקשה לשלול את החשד, ופנתה לרופאי קופת חולים מכבי בבקשה לבודקה. לדברי האישה היא הדגישה לרופא המטפל, שבמידה והמחלה מקננת בתוכה היא תפנה לוועדה להפסקת הריון על מנת לבצע הפלה.
משפחת בעלה של האישה נושאת את המחלה - הגורמת להתרחבות הלב, ולתוחלת חיים של 30-50שנה. מהמחלה מתו בני משפחה קרובים וביניהם בעלה של האישה ואמו.
בתביעה נטען כי רופאי 'מכבי' לא הסבירו לאישה שהסיכויים שתלד ולד הנושא את המחלה עומדים על 50%.
כמו כן, במקום להפנות את האישה אל רופא גנטיקאי, הפנו הרופאים את האישה לבדיקת אקו לב, בדיקה שלדברי מומחים איננה שוללת לחלוטין את המצאות המחלה. כלומר גם אם בדיקת אקו הלב תקינה, עדיין קיים חשש שהמחלה מקננת בגופה של הילדה.
לאחר שהבדיקה השגויה כביכול נמצאה תקינה, התירו הרופאים לאישה להמשיך בהריונה, זאת מבלי להתריע בפניה כי עדיין קיים סיכוי של 1 מ-2 כי תלד ילדה החולה במחלה הקטלנית – כפי שגם קרה.
בעזרת עו"ד אמיר לוינשטיין - מומחה לרשלנות רפואית, תובעות עתה האם ובתה מיליוני שקלים בבית המשפט המחוזי בפתח תקווה את קופ"ח מכבי - על כך שהתרשלה באבחון, ולא יידעה את האם בסיכויים הגבוהים ללקות בתה במחלה.
כמו כן תובעות השתייםאת משרד הבריאות - על היעדר אכיפה ופיקוח על קופת החולים לגבי מחלה חשוכת המרפא .
תביעה מצמררת שהוגשה כנגד קופת חולים 'מכבי' ומשרד הבריאות מתארת סיפור קורע לב: מספר חודשים לפני שבעלה של ג"ח נפטר מhcm - מחלה תורשתית הגורמת להתרחבות הלב, ביקשה ג"ח מרופאי קופת החולים מכבי לבדוק האם העובר אותו היא נושאת ברחמה נושא את המחלה הקטלנית.
הסיבה לכך הייתה ברורה: לא רק אביה של העובר לקה במחלה, ואכן נפטר ממנה בגיל 30, אלא שגם אמו נפטרה ממנה בגיל 45.
לפי הספרות הרפואית, תוחלת החיים של הסובלים מקרדיומיופתיההיפרטרופיתעומדת על 30-50 שנה, ושכיחות העברתה לדור הבא עומדת על 50%. מידע זה לא הועבר לאישה ההרה, לטענתה.
הדרך לאתר את המחלה בהיריון נעשית כיום בבדיקה גנטית. גם לפני כ-12 שנה, כשהיתה האישה בהיריון, ניתן היה, לפי חוות דעת רפואיות אותן הגישה התביעה, להשוות בין תוצאת בדיקת מי השפיר לבין בדיקת דם מהאב (שהיה בשלב זה עדין בחיים) ולזהות כמעט באופן ודאי את הימצאות הגן הפגום.
בעקבות בקשתה של האישה הורו לה רופאי קופת חולים 'מכבי' לעבור בדיקה של אקו לב לעובר. הבדיקה נמצאה תקינה.
מה שהאישה כלל לא ידעה, לטענתה, הוא שבדיקה זו כלל איננה מתאימה לאבחון המחלה התורשתית, ועל כן גם תקינותה לא מעידה על אי נשיאת המחלה.
כמו כן, לא יודעה האישה על ידי רופאיה, כי השכיחות בהעברת המחלה גבוהה מאד בקרב ילדים להורים הלוקים במחלה – ועומדת כאמור על 50% - מידע שלדברי עו"ד לוינשטיין, המייצג את האישה, היו הרופאים מחויבים לספק להורים המנהלים היריון בסיכון.
לדברי התביעה, כתוצאה מהיעדר המידע, כתוצאה מההפניה לבדיקה השגויה וכתוצאה מפרשנות מוטעית של תוצאותיה, שמרה האישה על הריונה, וילדה בת (כיום כבת 12) הנושאת את המחלה חשוכת המרפא.
"מקרה שכזה נקרא בשפה המשפטית 'הולדה בעוולה'" אומר עו"ד אמיר לוינשטיין - מומחה לתביעות רשלנות רפואית. "פירוש הדבר הוא, שאם האם הייתה יודעת כי העובר נושא את המחלה, והייתה פונה לוועדה להפסקת היריון במשרד הבריאות, על מנת שתתאפשר לה הפסקת ההיריון –בקשתה הייתה מתקבלת, מהטיעון שטוב לעובר מותו מחייו".
לדברי עו"ד לוינשטיין, האשם ברשלנות הקשה באבחון מחלת הילדה שייך לרופאי קופת החולים, אשר ידעו על שכיחות העברתה, והיו אמורים לדעת כיצד לאבחן את המחלה הגנטית.
כמו כן, לדבריו, גם משרד הבריאות אחראי לאירוע הטרגי, בשל העדר אכיפה, פיקוח על ישום נוהל ברור וקיים לבדיקה במקרה של חשד למחלה גנטית בהיריון.
במסגרת התביעה שהגישו האם ובתה, מפרט עו"ד אמיר לוינשטיין את שורת המחדלים שהביאה לטענתו להולדת הבת כשהיא לוקה במחלה, חרף החששות הקשים שהשמיעה אמה באוזני הרופאים שטיפלו בה ועקבו אחר הריונה.
